שינויים

בשנת 1996 מק'דונו היה האדם הראשון והיחיד שזכה בפרס הנשיאותי עבור [[פיתוח בר קיימא]]. בשנת 1999 כינה אותו מגזין "טיים" "גיבור למען הפלנטה". בשנת 2004 הוא זכה בפרס הלאומי לעיצוב מטעם המוזיאון הלאומי לעיצוב Smithsonian Cooper-Hewitt.  

בשנת 1996 מק'דונו היה האדם הראשון והיחיד שזכה בפרס הנשיאותי עבור [[פיתוח בר קיימא]]. בשנת 1999 כינה אותו מגזין "טיים" "גיבור למען הפלנטה". בשנת 2004 הוא זכה בפרס הלאומי לעיצוב מטעם המוזיאון הלאומי לעיצוב Smithsonian Cooper-Hewitt.  

בשנת 2002 הוא כתב (יחד עם הכימאי [[מיכאל בראונגרט]]) את ספרו המפורסם "[[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]] ". הספר עוסק בהפרדה בין מחזור רעיל של חומרים- חומרים שעוברים מיחזור במעגל סגור בלי לפגוע במערכות אקולוגיות, לבין מחזור הזנה - מחזור חומרים שנלקחים מהטבע ומוחזרים אליו כחומרי מזון.  הוא קורא ל"מהפכה תעשייתית חדשה שתאפשר לטכנולוגיה ולטבע לחיות ביחד".  

בשנת 2002 הוא כתב (יחד עם הכימאי [[מיכאל בראונגרט]]) את ספרו המפורסם [[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]]. הספר עוסק בהפרדה בין מחזור רעיל של חומרים- חומרים שעוברים מיחזור במעגל סגור בלי לפגוע במערכות אקולוגיות, לבין מחזור הזנה - מחזור חומרים שנלקחים מהטבע ומוחזרים אליו כחומרי מזון.  הוא קורא ל"מהפכה תעשייתית חדשה שתאפשר לטכנולוגיה ולטבע לחיות ביחד".  

המשרדים של מק'דונו ממוקמים כיום (2007) ב- Charlottesville, וירג'יניה, ויש לו גם משרדים קטנים יותר בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. מיקומו הקודם היה בעיר ניו יורק, אותה עזב בשנת 1994 כשהוא נתמנה לדקאן בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת וירג'יניה. בשנת 1999 הוא ויתר על משרה זו כדי להתמקד בהרחבת ניסיונו המקצועי.  

המשרדים של מק'דונו ממוקמים כיום (2007) ב- Charlottesville, וירג'יניה, ויש לו גם משרדים קטנים יותר בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. מיקומו הקודם היה בעיר ניו יורק, אותה עזב בשנת 1994 כשהוא נתמנה לדקאן בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת וירג'יניה. בשנת 1999 הוא ויתר על משרה זו כדי להתמקד בהרחבת ניסיונו המקצועי.