47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
−
+
+
'''אוליגופול''' (An oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים. אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''.
+'''אוליגופול''' (Oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים.
+אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של [[שוק משוכלל]], שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של [[תאגידים רב לאומיים]], שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. פרוש המילה אולי-מעטים, פולי - מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
==אוליגופסון ואוליגופול דו צדדי==
==אוליגופסון ואוליגופול דו צדדי==
שורה 11:
שורה 13:
אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו T-Mobile שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.
אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו T-Mobile שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.
−תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלואמי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם.
+תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלואמי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.
−פירמות מבצאות תאום מחירים בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.
+פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.
במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
שורה 28:
שורה 30:
* [[מודל ברטראן]] – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
* [[מודל ברטראן]] – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
−קיימים הסברים שונים לסיבת הקיום של אוליגופולים. הסבר אחד הוא [[יתרון לגודל]] של חברות גדולות, וזאת בעיקר ב[[גלובליזציה]] בשוק עולמי עם מעט חסמים שבו החברות הגדולות נהנות מיתרונות כמו [[מינוף פיננסי]] ועלויות נמוכות יותר. דבר זה מוביל למיזוגים ורכישות ומקטין את מספר הפירמות בענף. הסבר אחר שמקובל בדרך כלל בקרב גורמי הימין טוען שאוליגופולים נובעים אך ורק מהתערבות ממשלתית ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ושללא התערבות כזו אוליגופולים לא היו מתקיימים.
+צורה מיוחדת של אוליגופול היא [[דואופול]] - מצב שבו יש רק 2 חברות בשוק, או תאור נפוץ יותר, מצב שבו שתי חברות בלבד שולטות ברוב השוק ומכתיבות את התנאים בו, ויש עוד פירמות קטנות בהרבה מבחינת נתח השוק שלהן. דוגמאות לדואופול בישראל כוללות את הזכיינות של ערוץ 2, קשת ורשת; יש הטוענים כי גם [[בנקאות בישראל|הבנקאות בישראל]] היא דואופול שנשלט על ידי [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]. הדואופול הוא מודל אוליגופולי שיש לגביו מודלים תאורטיים רבים בגלל הפשטות היחסית שיש במודל.
+==גורמים לקיום אוליגופולים==
+קיימים הסברים שונים לסיבת הקיום של אוליגופולים. הסבר אחד הוא [[יתרון לגודל]] של חברות גדולות, וזאת בעיקר ב[[גלובליזציה]] בשוק עולמי עם מעט חסמים שבו החברות הגדולות נהנות מיתרונות כמו [[מינוף פיננסי]] ועלויות נמוכות יותר. דבר זה מוביל למיזוגים ורכישות ומקטין את מספר הפירמות בענף. הסבר אחר, שמקובל בדרך כלל בקרב גורמי הימין הכלכלי, טוען שאוליגופולים נובעים אך ורק מהתערבות ממשלתית ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ושללא התערבות כזו אוליגופולים לא היו מתקיימים.
−בעוד שלמוכרים באוליגופול אינטרסים מנוגדים בהקשר של אסטרטגיה מול הצרכנים (כל אחד מהם רוצה למכור הרבה ושכלל השוק ימכור מעט) יש להם לעיתים קרובות אינטרסים משותפים מול גורמים אחרים - מול ספקים, עובדים, פירמות נוספות קטנות בענף, מתחרים מחו"ל, רגולטורים ומחוקקים, [[ועדי עובדים]], ארגוני לשמירה על הבריאות של הצרכנים או העובדים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], גופי תקינה ועוד. כך מוכרים אלה יכולים לשתף פעולה בהפעלת [[לובי פוליטי]] מול מחוקקים ולתאם עמדות גם בהיבטים אחרים של התנהלותם מלבד בנושאי מכירות.
+בעוד שלמוכרים באוליגופול אינטרסים מנוגדים בהקשר של אסטרטגיה מול הצרכנים (כל אחד מהם רוצה לתפוס נתח שוק גדול יותר, על חשבון שאר המתחרים) בדרך כלל יש להם אינטרסים משותפים מול גורמים אחרים - מול ספקים, עובדים, פירמות נוספות קטנות בענף, מתחרים מחו"ל, רגולטורים ומחוקקים, [[ועדי עובדים]], ארגוני לשמירה על הבריאות של הצרכנים או העובדים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], גופי תקינה ועוד. כך מוכרים אלה יכולים לשתף פעולה בהפעלת [[לובי פוליטי]] מול מחוקקים ולתאם עמדות גם בהיבטים אחרים של התנהלותם מלבד בנושאי מכירות.
==אוליגופולים בעולם==
==אוליגופולים בעולם==