שינויים

'''להסתדר ללא צמיחה''' - Managing Without Growth הוא ספר עיון משנת 2008 על האפשרות לצאת ממצב של [[צמיחה כלכלית]] ולהגיע אל [[כלכלת מצב יציב]] ללא [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות חברתית וכלכלית]]. הספר נכתב על ידי פטר ויקטור, Peter Victor , פרוספור לכלכלה מקנדה, שחוקר את הקשרים בין [[כלכלה]] ו[[הסביבה הטבעית]] מאז שנות ה-1960 והוא כיום פרופסור ללימודי סביבה באוניברסיטת יורק , קנדה, ומלמד [[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].  

'''להסתדר ללא צמיחה''' - Managing Without Growth הוא ספר עיון משנת 2008 על האפשרות לצאת ממצב של [[צמיחה כלכלית]] ולהגיע אל [[כלכלת מצב יציב]] ללא [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות חברתית וכלכלית]]. הספר נכתב על ידי פטר ויקטור, Peter Victor , פרוספור ל[[כלכלה]] מ[[קנדה]], שחוקר את הקשרים בין [[כלכלה]] ו[[הסביבה הטבעית]] מאז שנות ה-1960 והוא כיום פרופסור ללימודי סביבה באוניברסיטת יורק, קנדה, ומלמד [[כלכלה סביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].  

"להסתדר ללא צמיחה" או "ניהול ללא צמיחה" יוצא מנקודת הנחה שללא צעדי מנע, הפסקת הצמיחה, בגלל [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות סביבתיים לצמיחה]] או בגלל משבר חברתי-כלכלי יגורר בתנאים הנוכחיים משבר כלכלי חברתי עמוק, בדוגמה ל[[שפל הגדול]] או גרוע מכך. אבל לטענת הספר התכוננות נכונה יכולה להעביר את החברה לקראת כלכלה ללא צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]] בצורה נוחה ומתונה יותר.  

"להסתדר ללא צמיחה" או "ניהול ללא צמיחה" יוצא מנקודת הנחה שללא צעדי מנע, הפסקת הצמיחה, בגלל [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות סביבתיים לצמיחה]] או בגלל משבר חברתי-כלכלי, תגורר בתנאים הנוכחיים משבר כלכלי חברתי עמוק, בדומה ל[[השפל הגדול|שפל הגדול]] או גרוע מכך. אבל לטענת הספר התכוננות נכונה יכולה להעביר את החברה לקראת כלכלה ללא צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]] בצורה נוחה ומתונה יותר.  

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל מגבלות סביבתיות ו[[מגבלות משאבים]].  

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, [[צמיחה כלכלית]] הפכה להיות המטרה הכלכלית העיקרית של מקבלי החלטות ברוב מדינות העולם, דבר שנשמר עד היום. הספר מציג שלושה טיעונים מדוע מדינות עשירות צריכות להפסיק לרדוף אחר צמיחה כלכלית כיעד מדיניות ראשי ולכוון ליעדים ספיצפיים יותר שמגבירים את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. ויקטור טוען כי המשך המרדף אחר צמיחה כלכלית בכל רחבי העולם הוא מטרה בלתי אפשרית בגלל [[סביבתנות|מגבלות סביבתיות]] ו[[מגבלות משאבים]].  

==קידמה וצמיחה כלכלית==

==קידמה וצמיחה כלכלית==

צמיחה כלכלית היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכוית קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו ג'ון לוק (אנגליה), וולטר (צרפת), דיוויד יום (סקוטלנד), לסינג (גרמניה) פיין (ארה"ב) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית,  משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  

[[צמיחה כלכלית]] היא היום דבר מובן מאליו, אבל היא מושג חדש יחסית. היא מבוססת על מושג קדום יותר של [[קידמה]] (Progress). רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים כמו כבוד לזכויות אזרח, [[זכוית קניין]], חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים ב[[תקופת הנאורות]] כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארה"ב) שקידמו ערכים שכיום מקובלים ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות. חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית,  משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  

===רעיון הקידמה===

===רעיון הקידמה===

האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

האמונה בקידמה היא האמונה שקיים [[תהליך]] איטי ובלתי רדנומלי שבו החיים לאט לאט משתפרים. רעיון זה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה. לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים. המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה היה שהיא לא רק מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ומדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.  

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר, לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.  

===צמיחה כלכלית כקידמה===

===צמיחה כלכלית כקידמה===

* [[שגשוג ללא צמיחה]]

* [[שגשוג ללא צמיחה]]

* [[תהליך]]

* [[תהליך]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==