שינויים

'''כלכלת המחר – צמיחה ירוקה לישראל''' (נקרא גם ניו-דיל סביבתי) הוא פרוייקט הקורא לשינוי יסודי ומהותי ב[[כלכלת ישראל]]. ה"ניו-דיל" הירוק אומץ בהצלחה בעולם כגישה כלכלית עכשווית להתמודדות עם שילוב המשברים – הכלכלי, החברתי והסביבתי, ומהווה מודל שניתן ליישום תוך התאמה לתנאים המקומיים.  

'''כלכלת המחר – צמיחה ירוקה לישראל''' (נקרא גם ניו-דיל סביבתי) הוא פרוייקט הקורא לשינוי יסודי ומהותי ב[[כלכלת ישראל]]. ה"ניו-דיל" הירוק אומץ בהצלחה בעולם כגישה כלכלית עכשווית להתמודדות עם שילוב המשברים – הכלכלי, החברתי והסביבתי, ומהווה מודל שניתן ליישום תוך התאמה לתנאים המקומיים.  

הפרוייקט מציע מסגרת להתנהלות כלכלית אלטרנטיבית, מתוך תפישת ה[[קיימות]], הרואה לנגד עיניה [[רווחה]] ו[[שגשוג כלכלי]], צמצום [[פערים חברתיים]] ושמירה על מ[[שאבי טבע]] למען הדורות הבאים.  

הפרוייקט מציע מסגרת להתנהלות כלכלית אלטרנטיבית, מתוך תפישת ה[[קיימות]], הרואה לנגד עיניה [[רווחה]] ו[[שגשוג כלכלי]], צמצום [[פערים חברתיים]] ושמירה על [[משאבי טבע]] למען הדורות הבאים.  

הפרויקט הוא פרי עבודתם של שורה ארוכה של פעילים וחוקרים בתנועה הסביבתית והחברתית, ומציע צעדי מדיניות במגוון תחומים וביניהם: מדדי שגשוג, מיסוי ירוק, תחבורה, אנרגיה, חברה ותעסוקה ירוקה.

הפרויקט הוא פרי עבודתם של שורה ארוכה של פעילים וחוקרים בתנועה הסביבתית והחברתית, ומציע צעדי מדיניות במגוון תחומים וביניהם: מדדי שגשוג, מיסוי ירוק, תחבורה, אנרגיה, חברה ותעסוקה ירוקה.

במסגרת הפרוייקט נכתבה חוברת המלצות בשם "כלכלת המחר - מדיניות ירוקה לאיתנות כלכלית - אתגרים, פתרונות, המלצות" אשר הושקה בדצמבר 2012. לחוברת יצאה מהדורה שנייה ומעודכנת בדצמבר 2013. החוברת נכתבה על ידי הכלכלנית רייצ'ל ברנר-שלם, ובעריכתם של שגית פורת ורוני דניאל ותוך שיתוף של עשרות מומחים בתחומים שונים וארגונים שונים כגון [[חיים וסביבה]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[מכון הערבה]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] ו[[אוניברסיטת בן גוריון]].

במסגרת הפרוייקט נכתבה חוברת המלצות בשם "כלכלת המחר - מדיניות ירוקה לאיתנות כלכלית - אתגרים, פתרונות, המלצות" אשר הושקה בדצמבר 2012. לחוברת יצאה מהדורה שנייה ומעודכנת בדצמבר 2013. החוברת נכתבה על ידי הכלכלנית רייצ'ל ברנר-שלם, ובעריכתם של שגית פורת ורוני דניאל ותוך שיתוף של עשרות מומחים בתחומים שונים וארגונים שונים כגון [[חיים וסביבה]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[מכון הערבה]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] ו[[אוניברסיטת בן גוריון]]. הפרוייקט זוכה לתמיכה של [[קרן היינריך בל]]

==ראו גם==

==ראו גם==