שינויים

'''כך נקצור''' (So Shall We Reap) הוא ספר עיון על [[חקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]], ו[[ביטחון תזונתי]] מאת הביולוג הבריטי קולין טאג' (Colin Tudge ), שיצא לאור בשנת 2002. טאג' טוען שניתן להאכיל את כל [[בני האדם]] שיוולדו מעתה ועד עולם, על ידי ניהול נכון של החקלאות שלנו, ומצד שני הדבר דורש שינוי גישה מצד פוליטיקאים, [[תאגידי חקלאות]] ומדענים וללא שינוי כזה סביר שנגיע ל[[התמוטטות]] חקלאית.  

'''כך נקצור''' (So Shall We Reap) הוא ספר עיון על [[חקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]], ו[[ביטחון תזונתי]] מאת הביולוג הבריטי קולין טאג' (Colin Tudge ), שיצא לאור בשנת 2002. טאג' טוען שניתן להאכיל את כל [[בני האדם]] שיוולדו מעתה ועד עולם, על ידי ניהול נכון של ה[[חקלאות]] שלנו, ומצד שני הדבר דורש שינוי גישה מצד פוליטיקאים, [[תאגידי חקלאות]] ומדענים. וללא שינוי כזה סביר שנגיע ל[[התמוטטות]] חקלאית.  

טאג' עסק בייעוץ חקלאי, תזונה וקולינריה, והשתתף בכנסים בשנות ה-60 וה-70 אודות [[רעב עולמי|הרעב העולמי]]. בשנת 1977 את הספר "עסקי הרעב" (The Famine Business), "כך נקצור" הוא הרחבה ועדכון של ספר זה.  

טאג' עסק בייעוץ חקלאי, תזונה וקולינריה, והשתתף בכנסים בשנות ה-60 וה-70 אודות [[רעב עולמי|הרעב העולמי]]. בשנת 1977 כתב את הספר "עסקי הרעב" (The Famine Business), "כך נקצור" הוא הרחבה ועדכון של ספר זה.  

==מבוא והגדרת הבעיה==

==מבוא והגדרת הבעיה==

טאג' טוען ששורש הבעיה שלנו הוא בכך שרוב הפוליטיקאים מגיעים עם רקע של משפטים ועסקים ואינם מבינים את הרקע הביולוגי של הבעיות החברתיות שלנו. כביכול העולם הטבעי הוא פאסיבי , מעין טאבולה ראסה, או "העולם כולו במה" שעליה אנחנו יכולים לשחק ולעלות כל מחזה שנרצה. חוסר הבנה גורר את המנהיגים לקבל החלטות שמזיקות לבני האדם. הוא טוען שיש צורך בעוד הרבה מחקר מדעי נוסף בתחום המזון והחקלאות, אבל הצרה היא שרוב המחקר המדעי הקיים היום מתמקד רק בהגדלת התנובה החקלאית לשטח נתון ומתעלם לגמרי משאלות חשובות יותר. קיום של מחקר מדעי לא יכול לבוא במקום קבלת החלטות פוליטיות וערכיות ויש צורך להכווין את המדע לפתרון בעיות אחרות.  

טאג' טוען ששורש הבעיה שלנו (בהקשרים של חקלאות ואקולוגיה) הוא בכך שרוב הפוליטיקאים מגיעים עם רקע של משפטים ועסקים ואינם מבינים את הרקע הביולוגי של הבעיות החברתיות שלנו. כביכול העולם הטבעי הוא פאסיבי, מעין טאבולה ראסה, או "העולם כולו במה" שעליה אנחנו יכולים לשחק ולעלות כל מחזה שנרצה.  

אנחנו חיים בעולם דינמי ולא הכל תלוי ברצוננו. אנחנו נמצאים על כוכב לכת שמתאים לקיום החיים, וסביבנו פלנטות אחרות, קרות מידי או חמות מידי, שלא נראה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לבצע להן הארצה. גם האקלים של כדור הארץ עצמו אינו יציב כמו שנדמה לנו ו[[שינוי אקלים]] עלול להתרחש. התפרצויות של הרי געש התרחשו בעבר והביאו למחיקת תרבוית כמו התפרצות הווזוב ומחיקת פומפי או התפרצות סנטונירי ומחיקת התרבות המינואית ליד יווון. התפרצויות גדולות יותר שינו את האקלים בשני אירועים בשנת 1816 ומאוחר יותר באותה מאה. התפרצויות גדולות יותר, כמו התפרצות געשית מתחת להודו או לילוסטון עלולות לזרוע הרס התפרצות מערכת השמש יכולה להיות מקום סוער ושביט עלול להתנגש בכדור הארץ. אירועים אלה יכולים להתרחש עוד שנה או עוד כמה מיליוני שנים, אבל באופן כללי יש לנו השפעה עצומה על עתידנו וסביר שהשאלה אם נשרוד את 500 השנים הבאות תלויה בעיקר בהתנהגות שלנו.  

חוסר הבנה זה גורר את המנהיגים לקבל החלטות שמזיקות לבני האדם. הוא טוען שיש צורך בעוד הרבה מחקר מדעי נוסף בתחום המזון והחקלאות, אבל הצרה היא שרוב המחקר המדעי הקיים היום מתמקד רק בהגדלת [[פריון חקלאי|התנובה החקלאית לשטח נתון]] ומתעלם לגמרי משאלות חשובות יותר. קיום של מחקר מדעי לא יכול לבוא במקום קבלת החלטות פוליטיות וערכיות ויש צורך להכווין את המדע לפתרון בעיות אחרות.  

לטענת טאג' יש סיכוי טוב שלראשונה מאז [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, יש סיכוי טוב ל[[ייצוב אוכלוסין]] ב-50 עד 100 השנים הבאות בגלל [[מעבר דמוגרפי]]. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בשנות ה-60 וה-70 [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] אינו [[גידול מעריכי]], אלה הולך ומתמתן. כמו כן, בניגוד למה שחשבו בעבר, עיקר המהלכים לייצוב האולכוסין אינם דברים כמו מגפות, מלחמות או [[רעב]] אלא דווקא צעדים "הומניים" כמו הספקת גישה ל[[אמצעי מניעה]] לנשים במדינות העולם העניות, שיפור מעמד האישה, הורדת תמותת תינוקות, ושיפור ה[[פנסיה]]. כך לדוגמה בחברות שבהן אישה מניקה, הקטנת תמותת תינוקות גוררת המשך ההנקה של הילד ולכן מונעת כניסה להריון הבא.  לפי טאג' סביר ש[[אוכלוסיית העולם]] תתייצב על כ-10 מיליארד בני אדם במהלך המאה ה-21.

 

לטענת טאג' יש סיכוי טוב שלראשונה מאז [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, יש סיכוי טוב ל[[ייצוב אוכלוסין]] ב-50 עד 100 השנים הבאות בגלל [[מעבר דמוגרפי]]. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בשנות ה-60 וה-70 [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] אינו [[גידול מעריכי]], אלה הולך ומתמתן ([[גידול סיגמואידי]]). כמו כן, בניגוד למה שחשבו בעבר, עיקר המהלכים לייצוב האוכלוסין אינם דברים כמו מגפות, מלחמות או [[רעב]] אלא דווקא צעדים "הומניים" כמו הספקת גישה ל[[אמצעי מניעה]] לנשים במדינות העולם העניות, שיפור מעמד האישה, הורדת תמותת תינוקות, ושיפור ה[[פנסיה]]. כך לדוגמה בחברות שבהן אישה מניקה, הקטנת תמותת תינוקות גוררת המשך ההנקה של הילד ולכן מונעת כניסה להריון הבא.  לפי טאג' סביר ש[[אוכלוסיית העולם]] תתייצב על כ-10 מיליארד בני אדם במהלך המאה ה-21.

משום כך, לראשונה מזה אלפי שנים, אנו עתידים להגיע למצב חדש שבו אין צורך להגדיל עוד ועוד את כמות המזון. אם נצליח להאכיל כמות זו של אנשים באופן [[קיימות|בר קיימא]] נוכל להאכיל את כל בני האדם שיוולדו מעתה ועד עולם.  

משום כך, לראשונה מזה אלפי שנים, אנו עתידים להגיע למצב חדש שבו אין צורך להגדיל עוד ועוד את כמות המזון. אם נצליח להאכיל כמות זו של אנשים באופן [[קיימות|בר קיימא]] נוכל להאכיל את כל בני האדם שיוולדו מעתה ועד עולם.  

לטענת טאג', יש להמנע מ-2 הקצוות, מצד אחד אלו שמגזימים בבעיות החקלאיות שלנו ומנבאים אסון בטוח ומצד שני מ[[אופטמיזם טכנולוגי|אופטימיסטים טכנולוגיים]] שטוענים שלא תהיה כל בעיה להאכיל 20-100 מיליאירד בני אדם. לטענתו, מבחינה טכנית, יש סיכוי לא רע שנוכל להזין כ-10 מיליארד אנשים, אבל דבר זה יהיה כרוך באתגרים גדולים ובשינוי גישה. בגישת "[[עסקים כרגיל]]" יש סיכוי טוב להתמוטטות של החקלאות. אסור להתייחס אל החקלאות כאל סתם "עוד עסק" כלכלי שכן יש לה הגיון פנימי ביולוגי.

לטענת טאג', יש להמנע מ-2 הקצוות, מצד אחד אלו שמגזימים בבעיות החקלאיות שלנו ומנבאים אסון בטוח ומצד שני מ[[אופטמיזם טכנולוגי|אופטימיסטים טכנולוגיים]] שטוענים שלא תהיה כל בעיה להאכיל 20-100 מיליאירד בני אדם. לטענתו, מבחינה טכנית, יש סיכוי לא רע שנוכל להזין כ-10 מיליארד בני אדם, אבל דבר זה יהיה כרוך באתגרים גדולים ובשינוי גישה. בגישת "[[עסקים כרגיל]]" יש סיכוי טוב להתמוטטות של החקלאות. אסור להתייחס אל החקלאות כאל סתם "עוד עסק" כלכלי שכן יש לה הגיון פנימי - היגיון ביולוגי.

[[התחממות עולמית]] מהווה קושי נוסף לחקלאות. טאג' מביע ספק ביכולת שלנו להתסתגל אליה, כמו שהציעו נשיא ארה"ב בוש וממשלת אוסטרליה. השפעות ההתחממות אינם ברורות וקשה לחזות אותן אבל שתי השפעות הן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגורר בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ -10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארה"ב (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות).

[[התחממות עולמית]] מהווה קושי נוסף לחקלאות. טאג' מביע ספק ביכולת שלנו להתסתגל אליה, כמו שהציעו נשיא ארה"ב בוש, וממשלת אוסטרליה. השפעות ההתחממות אינם ברורות וקשה לחזות אותן. אבל יש שתי השפעות שהן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגורר בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ -10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארה"ב (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות).

==מהי חקלאות ==

==מהי חקלאות ==

טאג' מגדיר מספר מטרות עבור חקלאות. עליה בראש ובראשונה לספק מספיק מזון לבני האדם, ועל מזון זה להיות מגוון כדי לספק תזונה בריאה. על המזון להיות בריא ומתאים לתרבות שבה חיים בני האדם. בנוסף על המזון להיות בריא ונקי מטפילים ומעבירי מחלות שונים וכן מ[[זיהום]] כימי וזיהומים אחרים. אם רוצים לשמור על מזון לדורות הבאים על חקלאות להיות בת קיימא. על החקלאות לשמור על יחס נאות לבעלי החיים שמגודלים בה. כמו כן על החקלאות להמנע מלהזיק למיני בעלי חיים אחרים שגדלים בכדור הארץ יחד עם האדם. מטרה נוספת היא שמירה על [[צדק חברתי]] עבור החקלאים שלעיתים תכופות סובלים מעוני וקיפוח. דבר זה לא בא לביטוי לעיתים קרובות שכן עיקר ההיסטוריה נכתבה על ידי עירוניים.  

טאג' מגדיר מספר מטרות עבור חקלאות. עליה בראש ובראשונה לספק מספיק מזון לבני האדם, ועל מזון זה להיות מגוון כדי לספק תזונה בריאה. על המזון להיות בריא ומתאים לתרבות שבה חיים בני האדם. בנוסף על המזון להיות בריא ונקי מטפילים ומעבירי מחלות שונים וכן מ[[זיהום]] כימי וזיהומים אחרים. אם רוצים לשמור על מזון לדורות הבאים על חקלאות להיות בת קיימא. על החקלאות לשמור על יחס נאות לבעלי החיים שמגודלים בה. כמו כן על החקלאות להמנע מלהזיק למיני בעלי חיים אחרים שגדלים בכדור הארץ יחד עם האדם. מטרה נוספת היא שמירה על [[צדק חברתי]] עבור החקלאים שלעיתים תכופות סובלים מעוני וקיפוח. דבר זה לא בא לביטוי לעיתים קרובות שכן עיקר ההיסטוריה נכתבה על ידי עירוניים.  

==ראו גם==

==ראו גם==