שינויים

'''אשלג''' (Potash ) הוא שם נפוץ למלחים שונים ש[[כרייה|נכרים]] ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות במים. בדרך כלל אשלג הוא אשלגן כלורי (המצוי גם [[בים המלח]]), אך הכוונה גם לתרכובות אחרות. השימוש העיקרי באשלג (מעל 90%) הוא ליצירת [[דשן כימי]], באמצעותו מקבלים הצמחים את האשלגן הדרוש לצמיחתם, והוא משאב חיוני עבור [[חקלאות תעשייתית|החלקאות התעשייתית]] . שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.

'''אשלג''' (Potash ) הוא שם נפוץ למלחים שונים ש[[כרייה|נכרים]] ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות במים. בדרך כלל אשלג הוא אשלגן כלורי (המצוי גם [[בים המלח]]), אך הכוונה גם לתרכובות אחרות. השימוש העיקרי באשלג (מעל 90%) הוא ליצירת [[דשן כימי]], באמצעותו מקבלים הצמחים את האשלגן הדרוש לצמיחתם, והוא משאב חיוני עבור [[חקלאות תעשייתית|החלקאות התעשייתית]]. שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.

השם האנגלי Potash נובע מ "pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  

השם האנגלי Potash נובע מ "pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  

רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית.  שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>

רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית.  שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>

עתודות האשלג הגדולות נמצאות בקנדה (4400 מיליוני טונות), רוסיה (3300), בילרוסיה (750), וברזיל (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  

עתודות האשלג הגדולות נמצאות ב[[קנדה]] (4400 מיליוני טונות), [[רוסיה]] (3300), בילרוסיה (750), ו[[ברזיל]] (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  

יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות הנותרות. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה ברזיל היא בעלת עתודות עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי.

יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, ואם לא יתגלו מאגרי אשלג חדשים, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות שנותרו. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה [[ברזיל]] היא בעלת עתודות אשלג עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי.

היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]].  

היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]].  

מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה היו 872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]

מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל- 872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]

 

בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

==אשלג בישראל==

==אשלג בישראל==