שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק המינימום של ליביג (הצגת מקור)

גרסה מ־09:56, 1 בנובמבר 2013

נוספו 12,305 בתים ,  09:56, 1 בנובמבר 2013
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''חוק המינימום של לייביג''' (Liebig law of the minimum) או '''חוק לייביג''' או '''חוק המינימום''' הוא עקרון הקובע שהתפתחות של תהליך הינה מוגבלת לא כתוצאה מסך המשאבים הנגישים, אלא על ידי המשאב המוגבל ביותר. עקרון זה פותח במדע החקלאות על ידי קרל ספרנגל (Carl Sprengel) ב-1828 ופורסם על ידי הבוטנאי הגרמני ג'וסטוס לייביג (Justus von Liebig). מושג זה יושם בתחילה לגדילה של צמח או של יבול, שם נמצא שהגדלת כמות חומרי התזונה המצויים בשפע לא הגדילה את צמיחת הצמחים. רק על ידי הגדלה של כמות חומר תזונה המגביל (חומר התזונה הנדיר ביותר ביחס ל"צורך" בו) היה שיפור בגדילה של הצמח או שיפור ביבול.  
+
'''חוק המינימום של לייביג''' (Liebig law of the minimum) או '''חוק לייביג''' או '''חוק המינימום''' הוא עקרון הקובע שהתפתחות של [[תהליך]] מוגבלת לא כתוצאה מסך המשאבים הנגישים, אלא על ידי המשאב המוגבל ביותר. עקרון זה פותח במדע ה[[חקלאות]] על ידי קרל ספרנגל (Carl Sprengel) ב-1828 ופורסם על ידי הבוטנאי הגרמני ג'וסטוס לייביג (Justus von Liebig). מושג זה יושם בתחילה לגדילה של צמח או של יבול, שם נמצא שהגדלת כמות חומרי התזונה המצויים בשפע לא הגדילה את צמיחת הצמחים. רק הגדלה של כמות חומר-תזונה המגביל (חומר התזונה הנדיר ביותר ביחס ל"צורך" בו) הביאה שיפור בגדילה של הצמח או לשיפור ביבול.  
 
[[קובץ:Minimum-Tonne.svg.png|שמאל|thumb|250px|חבית לייבג]]
 
[[קובץ:Minimum-Tonne.svg.png|שמאל|thumb|250px|חבית לייבג]]
−
לייביג השתמש בדימוי של חבית  - הקרויה כיום '''חבית לייביג''' - כדי להסביר את החוק. כשם שיכולת האצירה של חבית שעשויה מלוחות עץ מוגבלת על ידי הלוח הקצר ביותר, כך גם היכולת של צמח לגדול מוגבלת על ידי חומר התזונה שנמצא במצאי הנמוך ביותר.  
+
 
 +
לייביג השתמש בדימוי של חבית  - הקרויה כיום '''חבית לייביג''' - כדי להסביר את החוק. יכולת האצירה של חבית שעשויה מלוחות עץ מוגבלת על ידי הלוח הקצר ביותר ולא על ידי גובה כל שאר הלוחות. באופן דומה, גם היכולת של צמח לגדול מוגבלת על ידי חומר התזונה שנמצא במצאי הנמוך ביותר.  
    
חוק לייביג הורחב לאוכלוסיות ביולוגיות, ומשתמשים בו פעמים רבות במודלים של [[אקולוגיה|מערכות אקולוגיות]]. לדוגמה, הגידול של אורגניזם כמו צמח עשוי להיות תלוי במספר גורמים שונים, כמו [[מים]], [[אור שמש]], או חומרי תזונה מינרלים (כמו [[ניטרטים]] ו[[פוספטים]]).  זמינות גורמים אלה יכול להשתנות, כך שבכל זמן ומקום, אחד מהם יהיה מגביל יותר מהאחרים. חוק לייביג מצהיר כי קצב הצמיחה יוגבל על ידי קצב הזמינות של הגורם המגביל ביותר.  
 
חוק לייביג הורחב לאוכלוסיות ביולוגיות, ומשתמשים בו פעמים רבות במודלים של [[אקולוגיה|מערכות אקולוגיות]]. לדוגמה, הגידול של אורגניזם כמו צמח עשוי להיות תלוי במספר גורמים שונים, כמו [[מים]], [[אור שמש]], או חומרי תזונה מינרלים (כמו [[ניטרטים]] ו[[פוספטים]]).  זמינות גורמים אלה יכול להשתנות, כך שבכל זמן ומקום, אחד מהם יהיה מגביל יותר מהאחרים. חוק לייביג מצהיר כי קצב הצמיחה יוגבל על ידי קצב הזמינות של הגורם המגביל ביותר.  
    
==הרחבות ונושאים דומים==
 
==הרחבות ונושאים דומים==
−
אפשר לההרחיב את חוק לייביג גם לתחומים נוספים. לדוגמה מהירות הביצועים של מחשב מוגבלת על ידי מהירות המעבד ועל ידי נפח הזיכרון שלו. אם מבצעים חישוב שגדל והולך בעוצמתו, הוא יצרוך יותר ויותר משאבים משני הגורמים הללו. אחד מהם יהיה במחסור חזק יותר ויגביל את מהירות ביצועי המחשב. אם נגדיל את הגורם הזה, המגבלה תגרם כעת על ידי הגורם השני.
+
אפשר לההרחיב את חוק לייביג גם לתחומים נוספים. לדוגמה מהירות הביצועים של מחשב מוגבלת על ידי מהירות המעבד ועל ידי נפח הזיכרון שלו. אם מבצעים חישוב שגדל והולך בעוצמתו, הוא יצרוך יותר ויותר משאבים משני הגורמים הללו. אחד מהם יהיה במחסור חזק יותר ויגביל את מהירות ביצועי המחשב. אם נגדיל את הגורם הזה, המגבלה תגרם כעת על-ידי הגורם השני. הדבר זה מקביל לחוק לייביג עם "חבית" שיש בה 2 לוחות.
 +
 
    
נושאים דומים כוללים:
 
נושאים דומים כוללים:
שורה 13: שורה 15:  
* [[שרשרת קריטית]] תאוריה בארגון תעשייתי לפיה השרשרת הארוכה ביותר של תתי תהליכים, בתהליך תקבע את אורך התהליך כולו.  
 
* [[שרשרת קריטית]] תאוריה בארגון תעשייתי לפיה השרשרת הארוכה ביותר של תתי תהליכים, בתהליך תקבע את אורך התהליך כולו.  
    +
 +
==חוק לייביג בכלכלה==
 +
===חוק לייביג בתהליכי ייצור===
 +
בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]] [[פונקציית הייצור]] הנפוצה ביותר ב[[מיקרו כלכלה]] מורכבת ממשוואת כפל Y=KL ([[משוואת קוב דאגלאס]]. משוואה זו מציגה מצב בו כמות התוצר של מפעל או פירמה תלויה בכמות העובדים כפול כמות ה[[הון]]. דבר זה מתאים ל'''תהליכים מקבילים'''.  בתהליך מקביל, כל פועל יכול לייצר את המוצר ללא תלות בעובדים האחרים. דוגמה נפוצה המשמשת לשם הסבר של משוואת קוב דאגלס ולהדגמת עקרון [[תפוקה שולית פוחתת]] היא פועלים המבצעים קטיף תפוזים בפרדס. זהו תהליך מקבילי שכן אם נוסיף עוד פועל הוא יכול לקטוף עוד תפוזים ללא תלות במה שעושים הפועלים האחרים.
 +
 +
חוק החבית יכול להיות מודגם בתהליך מקביל אם נניח שרק צמד של הון ועובדה יכולה לייצר מוצרים. לדוגמה במפעל לייצור מיצים רק צמד של עובד ומסחטה יכולים לייצר עוד מיץ. הוספת עוד עובד ללא מסחטה אינה מועילה והוספת עוד מסחטות אינה מועילה כאשר אין עובדים שאינם מתפעלים אותם. החוק מתבטא בכך שיש כמות אופטימלית של עובדים ביחס למחסטות. בפועל, כמעט תמיד יהיה גורם ייצור אחד לפחות שיהיה מובטל בעוד שיש גורם ייצור או מגבלה אחרת (לדוגמה שיווק) שרק על ידי הגדלה שלו אפשר יהיה להגדיל את התפוקה.
 +
 +
חוק לייביג בולט עוד יותר  ב'''תהליכים סדרתיים'''. בתהליכים סידרתיים, כל שלב ייצור תלוי בפעילות של השלבים הקודמים. דוגמה מרכזית לתהליך סדרתי היא [[פס ייצור]], כמו זה שהיה מקובל בתחילת המאה ה-20 בייצור מכוניות, או במכונת טוויה. במודל זה נוסחת קוב-דאגלאס אינה מוצלחת. לכל פס ייצור יש כמות אופטימלית של עובדים ביחס לכמות המכונות. הוספת עוד עובד או שניים יכולה להגדיל את היתרות (להחליף עובדים עייפים לדוגמה) אבל הוספת עוד עובדים מגדילה את הייצור ב-0. זהו בדיוק חוק המימינום של לייביג. עובדים ללא מכונות לא יוכלו להגדיל את התפוקה בפס הייצור, הם יהיו מובטלים.
 +
 +
נניח שיש לנו קו ייצור אחד עם 10 עובדים ו-10 מכונות שמייצר 100 מוצרים בשעה על ידי תהליך סדרתי (התוצר של מכונה ועובד עוברים למכונה הוהעובד הבאים בתור). אם נשאיר את מספר העובדים קבוע, וננסה לראות מה התפוקה השולית של ההון נראה שהיא 0. הוספת עוד מכונה אחת לא תשפר את התפוקה שכן לא יהיה עובד נוסף שיעבוד איתה. אם ננסה להעביר עובד מקו הייצור אל המכונה החדשה, נפגע בקו הייצור הראשון שתפוקתו תרד ל-10 מוצרים בשעה. כך הדבר גם לגבי הוספת עוד ועוד מכונות עד שנוספיף 10 מכונות בדיוק. התפוקה השולית של כל אחת מהמכונות היא 0. באופן דומה הוספת עוד עובדים כאשר משאירים את כמות המכונות קבועה היא גם 0. בתהליכים של קווי ייצור חוק לייביג הוא חזק יותר היות והוא עובד באופן בדיד ולא רציף. אפשר להכפיל את התפוקה רק על ידי הוספה של 10 עובדים וגם הוספה של 10 מכונות (דבר שמקביל להוספת שני לוחות גדולים לחבית), כל תוספת אחרת קטנה יותר (לדוגמה 5 עובדים ו-5 מכונות) תוביל לתוספת זניחה לייצור.
 +
 +
חלק קווי הייצור המודרנים אינם בנויים באופן של קווי ייצור מסורתיים, אלא יש בהם ניהול מתוחכם של מיקרו-מלאים ומעין "רשת ייצור" שבה מספר מכונות מייצרות מוצרי מעבר למכונות הבאות. הדבר נובע הן משיפורים טכנולוגיים שמאפשרים יכולת לנהל מלאים בצורה טובה יותר והן מכך שלרוב המגבלה האמיתית של המפעל היא מגבלת שיווק ולא מגבלת ייצור. דבר זה מאפשר הן את היתרונות של קו ייצור סדרתי שבו יש [[התמחות כלכלית]] והן החלשה של חוק לייביג על ידי הגדלת ההיבט המקבילי של קווי הייצור. אם יש תקלה במכונה אחת לא נעצר קו ייצור שלם. עדיין נוכל לראות בקווי ייצור כאלה את חוק לייביג אם נסתכל על כל אחד משלבי התהליך. אם כל המכונות של אחד משלבי הייצור יפסיקו לעבוד, שאר המכונות לא יוכלו לעבוד. דרך להתמודד עם בעיות אלה היא ייצור של מיקרו-מלאים של תוצרי ביניים שעליהם יוכלו שאר המכונות לעבוד בעוד מתקנים מכונות שהתקלקלו בשלבים מאוחרים יותר.
 +
 +
===חוק לייביג בשיווק מול ייצור===
 +
אפשר להסתכל על חוק לייביג בהקשר של תהליך סדרתי של  שיווק מול ייצור. נניח שיש מפעל שמייצרת שואבי אבק וסוכני מכירות של השואבים, שמוכרים את השואבים באופן בלבדי, והם מסוגלים למכור רק אם יש להם שואב-אבק מוכן. אזי בהתאם לחוק לייביג תהיה כמות אופטימלית של יחס בין ייצור לבין אנשי מכירות. אם נגדיל את אחד הגורמים לבדו לא תהיה לכך כל השפעה (או השפעה מזערית). אם יש שונות על פני זמן (לדוגמה הפרעות בהספקה או שונות בקניות של המוצרים) תמיד יהיה גורם אחד לפחות שיהיה מובטל בעוד הגורם השני הוא המגבלה האפקטיבית להגדלת המכירות.
 +
 +
אם נניח שהמפעל מסוגל לייצר 100 שואבים אבק בחודש, וסוכני המכירות מסוגלים למכור 100 שואבי אבק בחודש. הגלדת ייכולת הייצור לא תועיל שכן סוכני המכירות לא מסוגלים למכור יותר מ-100 שואבי-אבק בחודש. הגדלת כמות סוכני המכירות לא תועיל בהנחה שלא הצלחנו להגדיל את כמות הייצור, שכן על פי ההנחות שלנו סוכן מכירות לא יכול למכור שואבים שעוד לא יוצרו.
 +
 +
עד לשנות ה-20, של המאה ה-20 לא היה כמעט צורך באנשי שיווק ברוב התעשיות שכן הגדלת יכולת הייצור היתה מגבלה אפקטיבית על המכירות, והביקוש דרך השוק לא היווה מגבלה. מאז התפתחות שיטות המיכון והייצור ההמוני, חברות גילו שהן יכולות להגדיל בקלות את התפוקה שלהן פי 2, כאשר מחיר המוצר נתון להן על ידי השוק ועלויות הייצור שלהן לא עולות. אבל אין להן יכולת לשווק כמות כזו. במילים אחרות הן הגיעו למגבלת שיווק. במצב כזה הוספת אנשי שיווק הגדילה את היכולת למכור מוצרים. על פי תאור חוק לייביג, המפעלים הגיעו למצב שבו יש להם עודף כושר ייצור, והמגבלה האפקטיבית על הגדלת הייצור קשורה בקשיי שיווק. בסרט [[המאה של העצמי]] מתואר כיצד בנקאים ותעשיינים באותה תקופה החלו לעמול על ייצור שיטות להגדלת כמות המכירות. עד היום בתעשיות רבות כמו הלבשה, מוצרי חשמל, מכוניות ומזון המגבלה האפקטיבית היא פחות הגדלת הייצור או הוזלת הייצור (בהנתן מחירים ייצור דומים לרוב החברות), ויותר מכך השיווק של המוצרים, שירות שניתן ללקוחות ועוד. דבר זה בולט במיוחד בביגוד ומכוניות לדוגמה שבהן פירמות שונות נעזרות בשירותים של אותם קבלני משנה לשם ייצור המוצרים ומתמקדות בעיקר בתחומי השיווק. דבר זה מתואר בין היתר בספרה של [[נעמי קליין]] [[נו לוגו]].
 +
 +
בפרק 3 של הספר [[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]], מבקר הכלכלן [[סטיב קין]] את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, מגיעים לכך שכדאי לפירמה להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינאמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש גם במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.
    
==תחליפיות חלשה==
 
==תחליפיות חלשה==
−
ניתן לעדן את חוק לייביג על ידי '''חלופיות חלשה'''. כך שגם אם יש מגבלה על גורם אחד, גידול בגורם אחר, אכן יתן גידול גדול יותר, אבל בצורה מוגבלת מאד, הן בקצב שלה והן בהיקף שלה. ניתן לחשוב על כך כעל '''"חוק החבית הנטויה"''' - אם קרש אחד בחבית הוא קצר יותר, ויש לנו מספר קרשים ארוכים יותר, ניתן להגדיל את נפח החבית על ידי הטיית החבית.  
+
ניתן לעדן את חוק לייביג על ידי '''חלופיות חלשה'''. במצב זה הדרך העיקרית להגדלת התפוקה היא הסרת המגבלה של הגורם המגביל ביותר, אבל
 +
הסרת מגבלות על גורמים אחרים אינה מובילה לגידול 0, אלא רק לגידול קטן מאד, שולית ביחס לתוספת לגורם המגביל האמיתי, ובדרך כלל חסומה.
 +
ניתן לחשוב על כך כעל '''"חוק החבית הנטויה"''' - אם לוח אחד בחבית הוא הקצר ביותר, ויש לנו מספר קרשים ארוכים יותר, חוק לייביג אומר שאין טעם להגדיל את שאר הלוחות. חוק החבית הנטויה אומר שניתן להגדיל את נפח החבית על ידי הטיית החבית.  
   −
דבר זה מדגים כי חלופה להארכת גורם מגביל (קרש אחד) במקרה של חלופיות חלשה הוא קשה יותר - יש להשקיע אנרגיה (בהטיית החבית), ויש צורך בשמירה על איזון ובמספר קרשים ארוכים כדי לקבל תוצאה דומה. כאשר גורם כלשהו הוא הגורם המגביל (הקרש הקצר ביותר) הגדלה שלו ב10% תביא לגידול של 10%. כאשר יש תחליפיות חלשה גידול של 10% באנרגיה ובמאמץ לשינוי שאר הגורמים המגבילים יביא גידול נמוך יותר - לדוגמה 5% או פחות.
+
נניח שיש לנו חבית-לוחות קטנה שחתך גליל שלה הוא בן 100 סנטימטרים רבועים. אם יש לוח אחד שהוא קצר יותר משאר הלוחות ב-10 סנטימטר. ניתן להגדיל את נפח המים שאפשר לאגור בחבית על ידי כך שנחליף את הלוח הקצר ביותר בלוח ארוך יותר ב-10 סנטימטרים, נוכל לקבל הגדלת נפח של 10*100 סנטימטר כלומר תוספת של ליטר אחד.  
   −
==חוק לייביג וכלכלה אקולוגית==
+
שיטה אחרת של הגדלת הנפח היא הטיית החבית. אם נטה אותה לדוגמה ב 45 מעלות, (בהנחה ששאר הלוחות ארוכים מספיק) נוכל להגדיל את נפח החברית בחצי ליטר בדיוק. גם ללא הארכת הלוח הקצר ביותר.  
−
בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]] [[פונקציית הייצור]] הנפוצה ביותר ב[[מיקרו כלכלה]] מורכבת ממשוואת כפל Y=KL ([[משוואת קוב דאגלאס]]. משוואה זו מציגה מצב בו כמות התוצר של מפעל או פירמה תלויה בכמות העובדים כפול כמות ה[[הון]]. דבר זה מתאים לתהליכים מקבילים - כמו קטיף תפוזים בפרדס לדוגמה. אבל בקו ייצור  בתהליך סדרתי, כמו מכונת טוויה נוסחה זו אינה מוצלחת. עובדים ללא מכונות לא יוכלו להגדיל את התפוקה בקו הייצור, ובאופן דומה הסופת מכונות שדורשות עובדים כאשר עובדים אלה לא בנמצא לא יוכלו לעבוד לא יגידילו את התפוקה. הדבר דומה לחבית לייבג שבה הארכנו רק לוח אחד - ובמצב זה הקיבולת של החבית לא תעלה.  
+
 
 +
דבר זה מדגים כי חלופה להארכת הגורם מגביל (הלוח הקצר ביותר) במקרה של חלופיות חלשה הוא קשה יותר - יש להשקיע אנרגיה (בהטיית החבית), ויש צורך בשמירה על איזון ובמספר קרשים ארוכים כדי לקבל תוצאה דומה. כמו כן יש צורך ששאר הלוחות יהיו ארוכים בהרבה, אם נניח שכל שאר הלוחות ארוכים רק ב 10 סנטימטר מהלוח הקצר ביותר, הדבר יגביל את היכולת שלנו להטות את החבית. אם זו חבית צרה וגבוהה נוכל להטות את החבית רק בזווית נמוכה יחסית ולא של 45 מעלות וכך נגדיל את הקיבולת של החבית רק במעט. כמו כן הטיית החבית מדגימה שפתרון זה הוא מוגבל בהיקפו, לא ניתן להטות את החבית עוד ועוד כאשר שאר הלוחות מוגבלים, והרחבה שלהם והטיה נוספת תוביל לתפוקה שולית פוחתת - ככל שנשתמש בפתרון זה יותר המאמץ יגבר אבל התוספת תרד.
 +
 
 +
יש הרבה מקרים בהם חוק לייביג החזק אינו תופס אלא יש חוק של תחליפיות חלשה. ניתן להשאיר את הגורם המגביל באותו גודל, ולשפר את המצב על ידי השקעת אנרגיה בגורמים האחרים, אבל התועלת של זה היא קטנה יחסית לגורם המגביל עצמו והגדלת גורמים אלה הופכת להיות פחות ופחות אפקטיבית עם הזמן, כל עוד לא טיפלנו בגורם המגביל עצמו.
 +
 
 +
===תחליפיות חזקה וחלשה===
 +
משוואת קוב דאגלס מובילה את הכלכלנים להאמין בתחליפיות חזקה היות ובמשוואה זו ניתן להחליף בקלות בין עוד עובדים לעוד מכונות. במקום הוספת עובד עם סולם נוכל להוסיף שני עובדים בלי סולם והתפוקה תהיה דומה. ב
    
באופן דומה, מניחים בתאוריה הנאו קלאסית כי כל סוגי ההון - [[הון טבעי]], [[הון תעשייתי]], [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] הם תחליפיים לגמרי. הנחה בתאוריה של חלק מהזרמים של [[כלכלה אקולוגית]] היא כי אין תחליפיות בין סוגי ההון או כי יש תחילפיות חלשה. בעיקר הדברים אמורים לגבי תחליפיות בין הון תעשייתי והון אנושי לבין הון טבעי.  
 
באופן דומה, מניחים בתאוריה הנאו קלאסית כי כל סוגי ההון - [[הון טבעי]], [[הון תעשייתי]], [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] הם תחליפיים לגמרי. הנחה בתאוריה של חלק מהזרמים של [[כלכלה אקולוגית]] היא כי אין תחליפיות בין סוגי ההון או כי יש תחילפיות חלשה. בעיקר הדברים אמורים לגבי תחליפיות בין הון תעשייתי והון אנושי לבין הון טבעי.  
שורה 27: שורה 58:     
עמדה של חלופיות חלשה בין סוגי ההון, גורסת שכאשר יש מחסור בדגים בים, כלומר ירידה בהון הטבעי, הון תעשייתי יכול להגדיל את כמות הדגים שמגיעה לשוק על ידי בניית בריכות דגים. עם זאת, דבר זה מהווה חלופיות חלשה, שכן כמות ההון שיש להשקיע בהקמה ובתחזוקה של בריכת דגים גבוה יותר יחסית (לצרכי הדיון) מכמות ההון שנדרשת כדי להחזיק ספינת דיג.
 
עמדה של חלופיות חלשה בין סוגי ההון, גורסת שכאשר יש מחסור בדגים בים, כלומר ירידה בהון הטבעי, הון תעשייתי יכול להגדיל את כמות הדגים שמגיעה לשוק על ידי בניית בריכות דגים. עם זאת, דבר זה מהווה חלופיות חלשה, שכן כמות ההון שיש להשקיע בהקמה ובתחזוקה של בריכת דגים גבוה יותר יחסית (לצרכי הדיון) מכמות ההון שנדרשת כדי להחזיק ספינת דיג.
 +
 +
==ראו גם==
 +
* [[תרבות הצריכה]]
 +
* [[כלכלה אקולוגית]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 37: שורה 72:  
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
 
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אבולוציה]]
 
[[קטגוריה:אבולוציה]]
 +
[[קטגוריה:חקלאות]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/36553"

תפריט ניווט