שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]] | | [[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]] |
− | '''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' ('''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא סדר חברתי וכלכלי שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ותרבות שבה ערך מרכזי הוא השגת כסף וכוח כלכלי בכל אמצעי, והפגנת עושר זה בצורה ראוותנית. בתרבות הצריכה הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]] או בניצול של פועלים. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]] קניית עוד מוצרים הופכת אנשים למאושרים יותר. | + | '''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' ('''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא [[מוסד חברתי|סדר חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ו[[תרבות]] שבה ערך מרכזי הוא השגת [[כסף]] וכוח כלכלי בכל אמצעי, וכן הפגנת עושר זה בצורה פומבית וראוותנית. בתרבות הצריכה, הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים, בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]], בניצול של פועלים וכו'. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]) קניית עוד מוצרים הופכת אנשים [[שביעות רצון מהחיים|למאושרים]] יותר. |
| | | |
− | על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת תעמולה. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע. | + | על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת [[תעמולה]]. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע. |
| | | |
− | הרבדים השטחיים של תרבות הצריכה בנויים מפרסומות, מסעות יחסי ציבור של תאגידים ושל מותגים, וכן מהחוויה של הקניות, בילוי הזמן הפנוי והעבודה של אנשים בחברה קפיטליסטית. ברובד זה התרבות מסתכמת ב "קנו עוד". תרבות הצריכה מקודמת על ידי תקשורת ההמונים ואמצעי מדיה אחרים הכוללים מסעי [[פרסומות|פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[צנזורה]], [[תעמולה]], הטיית מחקרים, ו[[הצפת מידע]] מצדם של תאגידים, ממשלות ועיתונות, היא קיימת לפעמים גם במסגרת מערכת החינוך. אין זה תוצאה של מסע מתוזמר קונספירטיבי מרכזי אלא תוצאה מבוזרת של סך האינטרסים החופפים של עסקים מנקודת המבט התאגידית\קפיטליסטית שלהם - רווח, "עסקים כרגיל" והמשך המצב שבו האנשים מקבלים את הסדר החברתי כנתון, במיוחד בהקשר של צריכה והיחסים שלהם כלפי מוסדות השוק. | + | הרבדים השטחיים של תרבות הצריכה בנויים מפרסומות, מסעות [[יחסי ציבור]] של [[תאגידים]] ושל מותגים, וכן מהחוויה של הקניות, בילוי הזמן הפנוי והעבודה של אנשים ב[[קפיטליזם|חברה קפיטליסטית]] מודרנית. ברובד זה התרבות מסתכמת ב "קנו עוד". תרבות הצריכה מקודמת על ידי תקשורת ההמונים ואמצעי מדיה אחרים הכוללים מסעי [[פרסומות|פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[צנזורה]], [[תעמולה]], הטיית מחקרים, ו[[הצפת מידע]] מצדם של תאגידים, ממשלות ועיתונות, היא קיימת לפעמים גם במסגרת מערכת החינוך. אין זה תוצאה של מסע מתוזמר קונספירטיבי מרכזי אלא תוצאה מבוזרת של סך האינטרסים החופפים של עסקים מנקודת המבט התאגידית\קפיטליסטית שלהם - [[רווח]], "עסקים כרגיל" והמשך המצב שבו האנשים מקבלים את הסדר החברתי כנתון, במיוחד בהקשר של צריכה והיחסים שלהם כלפי מוסדות [[שוק חופשי|השוק]]. |
| | | |
− | הרבדים העמוקים יותר של תרבות הצריכה עוסקים בנושאים המשותפים לכל [[תרבות|התרבויות]] - טקסים, הגדרת הזהות העצמית והיחסים בין בני אדם, השקפה אודות דרך פעולת העולם, ודרוג של ערכים חברתיים. תפיסות אלו מתנגשות או שרויות במתח מול אידאולוגיות אחרות כמו [[ליברליזם]] או [[קיימות]], מול תפיסות מסורתיות מערביות ולא מערביות, ומול התפיסות שעוצבו בעידן ההשכלה. | + | הרבדים העמוקים יותר של תרבות הצריכה עוסקים בנושאים המשותפים לכל [[תרבות|התרבויות]] - טקסים, הגדרת הזהות העצמית והיחסים בין בני אדם, [[מיתוסים]] והשקפה אודות דרך פעולת העולם, ודרוג של [[ערכים חברתיים]]. תפיסות אלו מתנגשות או שרויות במתח מול אידאולוגיות אחרות כמו [[ליברליזם]], או [[קיימות]], מול תפיסות מסורתיות מערביות ולא מערביות, ומול התפיסות שעוצבו בעידן ההשכלה. |
| | | |
− | תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורך חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "קפיטלזם", "שוק חופשי", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות. | + | תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורך חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "[[קפיטלזם]]", "[[שוק חופשי]]", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות. |
| | | |
− | הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד לניתוח הנאו קלאסי של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו קלאסי אנשים הם [[ראציונלים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד ראציונלים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה -20. | + | הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד ל[[כלכלה נאו קלאסית|ניתוח הנאו קלאסי]] של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו קלאסי אנשים הם [[ראציונלים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד ראציונלים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה -20. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| {{הפניה לערך מורחב|המאה של העצמי}} | | {{הפניה לערך מורחב|המאה של העצמי}} |
− | במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אותרקי|משקים אותרקיים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות וקהילות. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קנה סוכר וכו') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה הקיף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו בריטניה וארצות הברית היתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים. | + | במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אותרקי|משקים אותרקיים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קנה סוכר וכו') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה הקיף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] היתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים. |
| | | |
| בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכו-אנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[ראציונליזם |ראציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצרכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצרכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref> | | בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכו-אנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[ראציונליזם |ראציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצרכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצרכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref> |
שורה 20: |
שורה 20: |
| אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנצסיה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/> | | אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנצסיה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/> |
| | | |
− | אנשי תעשייה של אותה תקופה היו מודאגים מבעיה של "עודף ייצור". שיטות ה[[סרט נע|סרט הנע]] והייצור ההמוני התפשטו בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ויכלו לייצר בכמות גדולה בהרבה יחסית לתקופה לפני המלחמה. עם זאת, הערכים ששלטו בחברה היו ערכים שמרניים ואנשים קנו לפי מה שהם צריכים. היו אנשי תעשייה שטענו שיש צורך לעודד אנשים לקנות מוצרים בהתאם לתשוקות שלהם ולא לפי צרכים.<ref name="self2009"/> | + | אנשי תעשייה של אותה תקופה היו מודאגים מבעיה של "עודף ייצור". שיטות ה[[סרט נע|סרט הנע]] והייצור ההמוני התפשטו בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ויכלו לייצר בכמות גדולה בהרבה יחסית לתקופה לפני המלחמה. עם זאת, הערכים ששלטו בחברה היו ערכים שמרניים ואנשים קנו לפי מה שהם צריכים. היו אנשי תעשייה שטענו שיש צורך לעודד אנשים לקנות מוצרים בהתאם לתשוקות שלהם ולא לפי צרכים.<ref name="self2009"/> הסרט [[המאה של העצמי]] מצטט את Paul Mazur, בנקאי בוול סטריט שעבד בשנות ה-30 בליהמן ברדרס: |
| | | |
− | הסרט [[המאה של העצמי]] מצטט את Paul Mazur, בנקאי בוול סטריט שעבד בשנות ה-30 בליהמן ברדרס:
| + | {{ציטוט|תוכן=אנחנו חיייבם לשנות את אמריקה, מתרבות של צרכים לתרבות של תשוקות. חייבים לאמן את האנשים להשתוקק, לרצות דברים חדשים, אפילו לפני שהדברים הישנים נצרכו עד תומם. עלינו לעצב מנטליות חדשה של אמריקה, תשוקות האדם חייבות להאפיל על צרכיו.}} |
| | | |
− | {{ציטוט|תוכן=אנחנו חיייבם לשנות את אמריקה, מתרבות של צרכים לתרבות של תשוקות. חייבים לאמן את האנשים להשתוקק, לרצות דברים חדשים, אפילו לפני שהדברים הישנים נצרכו עד תומם. עלינו לעצב מנטליות חדשה של אמריקה, תשוקות האדם חייבות להאפיל על צרכיו}}
| + | ברנייז גרם לעיתונות הנשים של ויליאם הרסט להיות "זוהרת" על ידי הכנסת כתבות ופרסומות שקישרו בין מוצרים של לקוחות אחרים שלו, לבין שחקניות קולנוע מפורסמות, כמו קלרה בואו (Clara Bow). ברנייז המציא גם את הרעיון של הכנסת מוצרים לתוך סרטי קולנוע. ברנייז הלביש את כוכבות הקולנוע, שהופיעו בערבי פרמיירה של סרטים, בשמלות ותכשיטים של פירמות נוספות שהוא ייצג. לטענת ברנייז, הוא היה הראשון שאמר לחברות המכוניות שהם יכולים למכור מכוניות כסמל של מיניות הגבר. הוא העסיק פסיכולוגים כדי שאלה יוציאו דוחות שטוענים שמוצרים שונים טובים עבור בני אדם, ולאחר מכן העמיד פנים כי דוחות אלה הם מחקרים עצמאיים. |
| | | |
− | ברנייז גרם לעיתונות הנשים של ויליאם הרסט להיות "זוהרת" על ידי הכנסת כתבות ופרסומות שקישרו בין מוצרים של לקוחות אחרים שלו, לבין שחקניות קולנוע מפורסמות, כמו קלרה בואו (Clara Bow). ברנייז המציא גם של הכנסת מוצרים לתוך סרטי קולנוע. ברנייז הלביש את כוכבות הקולנוע, שהופיעו בערבי פרמיירה של סרטים, בשמלות ותכשיטים של פירמות נוספות שהוא ייצג. לטענת ברנייז, הוא היה הראשון שאמר לחברות המכוניות שהם יכולים למכור מכוניות כסמל של מיניות הגבר. הוא העסיק פסיכולוגים כדי שאלה יוציאו דוחות שטוענים שמוצרים שונים טובים עבור בני אדם, ולאחר מכן העמיד פנים כי דוחות אלה הם מחקרים עצמאיים.
| + | הוא ערך תצוגות אופנה עבור רשתות כולבו, ושילם לידוענים כדי לחזור על מסר חדש. מסר זה היה שיש צורך לקנות מוצרים לא רק בגלל שהם נחוצים, אלא כדי להביע את העצמי הפנימי שלך לאחרים. קונים בגדים לדוגמה כדי להביע את "האני הפנימי". מסר כמו "נסו להביע את עצמכם על ידי השמלה שלכם". |
− | | |
− | הוא ערך תצוגות אופנה עבור רשתות כולבו, ושילם לידוענים כדי לחזור על מסר חדש חוזר. שיש צורך לקנות מוצרים לא רק בגלל שהם נחוצים, אלא כדי להביע את העצמי הפנימי שלך לאחרים. קונים בגדים לדוגמה כדי להביע את האני הפנימי. מסר כמו "נסו להביע את עצמכם על ידי השמלה שלכם". | |
| | | |
| ===צריכה גדלה וחוסר נחת גובר=== | | ===צריכה גדלה וחוסר נחת גובר=== |
שורה 36: |
שורה 34: |
| | | |
| הפסיכולוג paul wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" the affulent society ספר שלדעתו היה נראה נלעג כיום, משום למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50. למרות שהיום לאזרחי ארצות הברית יש פי שתיים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשב אישי. הם גרים בבתים בעל שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק בית שהן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר. | | הפסיכולוג paul wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" the affulent society ספר שלדעתו היה נראה נלעג כיום, משום למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50. למרות שהיום לאזרחי ארצות הברית יש פי שתיים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשב אישי. הם גרים בבתים בעל שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק בית שהן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר. |
− |
| |
− | ==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה==
| |
− | * [[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינאמיות של הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. לדוגמה היבטים כמו הגדלת הייצור לשם הספקת הצריכה, כמו גם ייצור המוצרים ודפוסי השיווק והצריכה עצמם עלולים ליצור השפעות כמו הגדלת אי השוויון, פגיעה בכמות ובאיכות של קשרים חברתיים, פגיעה בתפקוד משפחות, מתח נפשי, דיכאון ובעיות נפשיות אחרות, מחלות בריאותיות, הרס מערכות סביבתיות, כילוי משאבים מתכלים וזיהום.
| |
− | * [[רומנטיקה]] - לפי התפיסה הרומנטית ככל שאנחנו חווים יותר חוויות, כך גדלה היכולת שלנו להכיר את עצמנו. לפי הרומנטיקה, עלינו להתנסות בהרבה מערכות יחסים, לבקר בהרבה מדינות, להכיר הרבה סוגי מוזיקה, לעסוק בסוגי ספורט שונים, לטעום סוגי אוכל שונים וכו'.
| |
− | * '''הצריכה היא דבר חשוב עבור החברה.''' אדם טוב צורך הרבה. מסר זה הגיע לדרגה קיצונית לאחר הפיגועים במגדלי התאומים. הנשיא דאז גו'רג' בוש הבן, יצא בנאום לאומה וביקש מהאזרחי ארצות הברית לקנות עוד. בתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית והקייניסית הצריכה חשובה כדרך להגדלת ה[[צמיחה כלכלית]] וכדי לחלץ אותה מתוך [[מחזור עסקים|תקופת שפל]].
| |
− | *'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבדואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבדואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבדואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבדואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים.
| |
− | *'''אגואיזם ואגוצנטריות'''. ערך זה נחלש בזמן משברים כלכליים או במלחמות, ובשעה זו מתחזקת הזהות של לאומנות. על פי התאוריה הקפיטליסטית, התועלת לכלל הציבור מושגת תמיד כאשר כל פרט חושב רק על טובתו שלו. תומכי איין ראד וליברליזם ימני תומכים בערך זה בצורה גלויה.
| |
− | * '''הגדרת זהות עצמית לפי סוג הצריכה''' הגדרת זהות עצמית והערכה של אנשים אחרים על פי מראה חיצוני, בעלות על מוצרים, ופוטנציאל התעשרות או הכנסה. דבר זה עומד לשיטות הגדרה עצמית אחרות -בניגוד להגדרה על פי אמונות, רעיונות, מעשים או שיוך לקבוצה מסויימת (שבטית, לאומנית, אידאולוגית).
| |
− | * הגדרת השתייכות על פי שימוש במותגים (אני אוהב קולה, אני לובש ג'ינס).
| |
− | * '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]'''. בעיות חברתיות או סביבתיות יפתרו על ידי עוד [[טכנולוגיה]].
| |
− | * '''פרסום מהווה עדות לערך''' - אם אתה מפורסם סימן שעשית משהו חשוב.
| |
− |
| |
− | ==מסרים מרכזיים==
| |
− | * אתה לא בסדר, כפי שאתה, אתה צריך להשתנות (ומוצרים הם הישועה שלך)
| |
− | * אתה צריך להתחרות עם אנשים אחרים על תשומת לב והצלחה
| |
− | * המראה החיצוני שלך ומה שאתה לובש או קונה מעידים הרבה עליך
| |
− | * מדע, טכנולוגיה וצריכת מוצרים הם הדרך היחידה קדימה
| |
| | | |
| ==שיטות ותחומי פעולה== | | ==שיטות ותחומי פעולה== |
− | המערכת החברתית הקיימת מאז שנות ה-20 פועלת ב-3 אסטרטגיות מרכזיות כדי לעודד אנשים לקנות עוד וכדי לשמור על [[סדר מדומיין|סדר חברתי]] שמכונה לעיתים "עסקים כרגיל". 3 האסטרטגיות הן פרסום ושיווק שנועדו לעודד אנשים לצרוך עוד. הגדלת האשראי והגדלת [[כסף כחוב|היצע הכסף]] כדי שאנשים יפנו את ההכנסות שלהם לכיוון של צריכה במקום לכיוון של חסכון. האסטרטגיה השלישית מכונה [[התיישנות מכוונת|התיישנות מתוכננת]] ומטרתה לגרום לכך שמוצרים רבים יתקלקלו מהר די הצורך כך שיהיה צורך להחליף אותם במוצרים חדשים. | + | המערכת החברתית הקיימת מאז שנות ה-20 פועלת ב-3 אסטרטגיות מרכזיות כדי לעודד אנשים לקנות עוד וכדי לשמור על [[סדר מדומיין|סדר חברתי]] שמכונה לעיתים "עסקים כרגיל". 3 האסטרטגיות הן פרסום ושיווק שנועדו לעודד אנשים לצרוך עוד. הגדלת ה[[אשראי]] והגדלת [[כסף כחוב|היצע הכסף]] כדי שאנשים יפנו את ההכנסות שלהם לכיוון של צריכה במקום לכיוון של חסכון. האסטרטגיה השלישית מכונה [[התיישנות מכוונת|התיישנות מתוכננת]] ומטרתה לגרום לכך שמוצרים רבים יתקלקלו מהר די הצורך כך שיהיה צורך להחליף אותם במוצרים חדשים. |
| | | |
− | ==פרסום ושיווק== | + | ===פרסום ושיווק=== |
| פרסום ושיווק מורכבים מהתחומים הבאים | | פרסום ושיווק מורכבים מהתחומים הבאים |
| * פרסום | | * פרסום |
שורה 70: |
שורה 51: |
| * [[תוכן שיווקי|תכנים שיווקים]] בתוכניות טלוויזיה, בסרטי קולנוע וDVD לילדים. | | * [[תוכן שיווקי|תכנים שיווקים]] בתוכניות טלוויזיה, בסרטי קולנוע וDVD לילדים. |
| | | |
− | ===הקיפי השקעות בפרסום===
| + | ;הקיפי השקעות בפרסום: |
| בשנת 1983, פירמות השקיעו כ-100 מיליון דולר בפרסומות המיועדות לילדים אמריקאים. עד שנת 2010 היקף ההשקעה בפרסום עלה ל-17 מיליון. <ref name="lin2010">Susan Linn,[http://blogs.worldwatch.org/transformingcultures/wp-content/uploads/2010/12/Commercialism-in-Childrens-Lives-Linn.pdf Commercialism in Children’s Lives], STATE OF THE WORLD 2010 [[World Watch Institute]]</ref> גידול של יותר מפי -100 בתוך 17 שנה. | | בשנת 1983, פירמות השקיעו כ-100 מיליון דולר בפרסומות המיועדות לילדים אמריקאים. עד שנת 2010 היקף ההשקעה בפרסום עלה ל-17 מיליון. <ref name="lin2010">Susan Linn,[http://blogs.worldwatch.org/transformingcultures/wp-content/uploads/2010/12/Commercialism-in-Childrens-Lives-Linn.pdf Commercialism in Children’s Lives], STATE OF THE WORLD 2010 [[World Watch Institute]]</ref> גידול של יותר מפי -100 בתוך 17 שנה. |
| ===פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה=== | | ===פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה=== |
שורה 93: |
שורה 74: |
| | | |
| למוצרים שונים מתאימים גירויים רפלקסיביים אחרים, בהתאם למפה הקוגניטיבית הקיימת במוח לגבי מוצרים אלה. קיימות שיטות של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לנסות ולמפות את המפה הקוגניטיבית של צרכנים, כדי לנסות להגביר את הקישור החזק ביותר למוצר. לדוגמה מכונית מקושרות לרעיונות של חופש ושל שחרור, כוח או סטטוס חברתי, ולעומת זאת גבינת קוטג' מקושרת יותר לנושא של חמימות ביתית או שייכות משפחתית. מעבר למוצר עצמו, מותגים שונים הפונים לקהלים שונים רוצים להגדיש תכונות שונות של המוצרים ועל ידי כך לקשור את המותג שלהם לתכונות אופי או לגיוריים רפלקסיביים שונים. כך, בעוד שמותג אחד של ביגוד ידגיש את הסקסיות, אחר ידגיש את הגירוי של אגרסיביות או חופש ושלישי ידגיש אתה הגירוי המיני העקיף הכרוך בסטטוס חברתי גבוה. | | למוצרים שונים מתאימים גירויים רפלקסיביים אחרים, בהתאם למפה הקוגניטיבית הקיימת במוח לגבי מוצרים אלה. קיימות שיטות של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לנסות ולמפות את המפה הקוגניטיבית של צרכנים, כדי לנסות להגביר את הקישור החזק ביותר למוצר. לדוגמה מכונית מקושרות לרעיונות של חופש ושל שחרור, כוח או סטטוס חברתי, ולעומת זאת גבינת קוטג' מקושרת יותר לנושא של חמימות ביתית או שייכות משפחתית. מעבר למוצר עצמו, מותגים שונים הפונים לקהלים שונים רוצים להגדיש תכונות שונות של המוצרים ועל ידי כך לקשור את המותג שלהם לתכונות אופי או לגיוריים רפלקסיביים שונים. כך, בעוד שמותג אחד של ביגוד ידגיש את הסקסיות, אחר ידגיש את הגירוי של אגרסיביות או חופש ושלישי ידגיש אתה הגירוי המיני העקיף הכרוך בסטטוס חברתי גבוה. |
| + | |
| + | ===אשראי=== |
| + | בנקים, חברות אשראי וגופים מסחריים נוספים מעודדים צרכנים לקחת הלוואות, לדחות תשלומים, לשלם בכרטיסי אשראי ועוד. כתוצאה מכך הצרכן חווה קנייה של המוצר במחיר זול ממחיר השוק שלו, וכמות הצריכה גדלה. בתורם הבנקים וחברות האשארי מקבלים ריבית מהצרכן על תשלומים או על הלוואות וכך משיגים רווח. בעבר היו נפוצות בעיקר משכנתאות לשם השגת דירה, אבל כיום ניתנות הלוואות גם לצרכים אחרים כמו חתונה, קניית מכונית וכו'. מערכת ה[[כסף]] כולה היא מערכת [[כסף פיאט]] הנוצרת על ידי [[בנקאות ברזרבה חלקית]] שבה יש קשרים חשובים בין נכונות הציבור לקחת הלוואות לבין כמות הכסף במשק. |
| + | |
| + | ===התיישנות מתוכננת=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|התיישנות מכוונת}} |
| + | אסטרטגיה שלישית להגדלת הצריכה היא על ידי '''התיישנות מכוונת''' ייצור מוצרים רבים בצורה שיתקלקלו או יהיו בלתי שמישים לאחר זמן מה. על היצרן לתכנן את המוצרים כך שלא יתיישנו מהר מידי ממה שהצרכן מצפה ממנו. במוצרי חשמל ואלקטרוניקה רבים יש רכיבים שמיועדים להתקלקל לאחר זמן שעות ממוצע מסויים. כאשר הצרכן מגיע אל מעבדת תיקון נמסר לו שקשה להשיג חלקי חילוף, ושהדגם שיש לו כבר מיושן. מציעים לו לשדרג, בתמורה לסכום מסויים את המוצר שלו במוצר חדש. דוגמאות מוכרות להתיישנות מכוונת כוללת גם ריהוט של איקאה הבנוי מסוגי עץ זולים, התיישנות של מכוניות (בניגוד למכונית "חיפושית"). |
| + | |
| + | אסטרטגיה משלימה להתיישנות מכוונת היא '''התיישנות נתפסת'''. דבר זה בולט במיוחד בתחום של אופנה של ביגוד. המכנסיים משנה שעברה או מלפני 5 שנים עדיין מספקים תפקוד הולם כהגנה על הצניעות או לשם חימום הגוף, אבל הם יצאו מהאופנה ואיבדו את היכולת שלהם לספק סיגנל חברתי של שייכות, חדשנות או סקסיות. לשם כך יש להחליף ביגוד ונעליים מדי שנה. בחברות מסורתיות יותר היכן שביגוד יקר יותר, והתרבות הדתית או החברתית הכתיבה את אופי הלבוש, צורות הביגוד החזיקו מעמד עשרות או מאות שנים ללא שינוי מהותי. נסיונות לקבוע התיישנות נתפסת היו גם בתחום המכוניות בשנות ה-50 וה-60 בארה"ב אבל בשל מחירן היקר דבר זה לא תפס. שילוב של התיישנות נתפסת ומתוכננת קיים בתחום הטלפונים הניידים וה"חכמים" כאשר אנשים משדרגים דגמי אייפון חדשים ללא שיש הבדלים ניכרים בין הדגמים. |
| + | |
| + | ==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה== |
| + | |
| + | ===צרכנות=== |
| + | [[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה. |
| + | |
| + | הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינאמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים. |
| + | |
| + | הגדלת הייצור לשם הספקת הצריכה, כמו גם ייצור המוצרים ודפוסי השיווק והצריכה עצמם, עלולים ליצור השפעות לוואי כמו הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]], פגיעה ב[[הון חברתי]] - בכמות ובאיכות של קשרים חברתיים וב[[אמון]], פגיעה בתפקוד משפחות, מתח נפשי, [[דיכאון]] ובעיות נפשיות אחרות, מחלות בריאותיות, הרס מערכות סביבתיות, כילוי [[משאבים מתכלים]] ו[[זיהום]]. |
| + | |
| + | ===רומנטיקה=== |
| + | [[רומנטיקה]] - לפי התפיסה הרומנטית ככל שאנחנו חווים יותר חוויות, כך גדלה היכולת שלנו להכיר את עצמנו. לפי הרומנטיקה, עלינו להתנסות בהרבה מערכות יחסים, לבקר בהרבה מדינות, להכיר הרבה סוגי מוזיקה, לעסוק בסוגי ספורט שונים, לטעום סוגי אוכל שונים וכו'. |
| + | |
| + | תרבות הצריכה מעודדת רומנטיקה בכלל ורומנטיקה שבאה לידי ביטוי בצריכה בפרט. כך לדוגמה , בעוד שבעבר מסע נחשב לחוויה לא נעימה במיוחד ושהות במדינה זרה נחשבה סוג של עונש או גלות. כיום נסיעות לטיולים נחשבות חוויה חיובית. תרבות הצריכה מעודדת סוג מסויים של רומנטיקה שבו החווית מסופקות על ידי צריכת מוצרים ושירותים ופחות מ[[העצמה]] אישית ופיתוח יכולות חדשות. |
| + | |
| + | ===ערכים נוספים=== |
| + | * '''הצריכה היא דבר חשוב עבור החברה.''' אדם טוב צורך הרבה. מסר זה הגיע לדרגה קיצונית לאחר הפיגועים במגדלי התאומים. הנשיא דאז גו'רג' בוש הבן, יצא בנאום לאומה וביקש מהאזרחי ארצות הברית לקנות עוד. בתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית והקייניסית הצריכה חשובה כדרך להגדלת ה[[צמיחה כלכלית]] וכדי לחלץ אותה מתוך [[מחזור עסקים|תקופת שפל]]. |
| + | *'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבדואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבדואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבדואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבדואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים. |
| + | *'''אגואיזם ואגוצנטריות'''. ערך זה נחלש בזמן משברים כלכליים או במלחמות, ובשעה זו מתחזקת הזהות של לאומנות. על פי התאוריה הקפיטליסטית, התועלת לכלל הציבור מושגת תמיד כאשר כל פרט חושב רק על טובתו שלו. תומכי איין ראד וליברליזם ימני תומכים בערך זה בצורה גלויה. |
| + | * '''הגדרת זהות עצמית לפי סוג הצריכה''' הגדרת זהות עצמית והערכה של אנשים אחרים על פי מראה חיצוני, בעלות על מוצרים, ופוטנציאל התעשרות או הכנסה. דבר זה עומד לשיטות הגדרה עצמית אחרות -בניגוד להגדרה על פי אמונות, רעיונות, מעשים או שיוך לקבוצה מסויימת (שבטית, לאומנית, אידאולוגית). |
| + | * הגדרת השתייכות על פי שימוש במותגים (אני אוהב קולה, אני לובש ג'ינס). |
| + | * '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]'''. בעיות חברתיות או סביבתיות יפתרו על ידי עוד [[טכנולוגיה]]. |
| + | * '''פרסום מהווה עדות לערך''' - אם אתה מפורסם סימן שעשית משהו חשוב. |
| + | |
| + | ===מסרים מרכזיים=== |
| + | * אתה לא בסדר, כפי שאתה, אתה צריך להשתנות (ומוצרים הם הישועה שלך) |
| + | * אתה צריך להתחרות עם אנשים אחרים על תשומת לב והצלחה |
| + | * המראה החיצוני שלך ומה שאתה לובש או קונה מעידים הרבה עליך |
| + | * מדע, טכנולוגיה וצריכת מוצרים הם הדרך היחידה קדימה |
| + | |
| | | |
| ==השפעות של תרבות הצריכה== | | ==השפעות של תרבות הצריכה== |
− | ===השפעות על הנפש=== | + | ===השפעות נפשיות=== |
− | יש טענות מפי מספר פסיכולוגים , סוצילוגים ואשני תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. ראו פרטים בסרט [[הפרסומת והאגו]] בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. | + | יש טענות מפי מספר פסיכולוגים , סוצילוגים ואשני תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. ראו פרטים בסרט [[הפרסומת והאגו]] בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית. |
| | | |
| ===השפעות על זוגיות=== | | ===השפעות על זוגיות=== |
שורה 102: |
שורה 122: |
| | | |
| ===השפעות על משפחה וגידול ילדים=== | | ===השפעות על משפחה וגידול ילדים=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב |ערכים = [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]}} |
| בחברה המודרנית הורים רואים פחות ופחות את ילדיהם. ב-50 השנים האחרונות יש מגמה כללית שבה גברים בממוצע עובדים מעט פחות (בעיקר גברים מבוגרים לפני גיל הפרישה) ואילו הנשים בממוצע עובדות הרבה יותר בשוק העבודה - כך שבתא משפחתי עם שני הורים התוצאה הכללית היא שההורים נמצאים הרבה פחות זמן בבית, ויש להם פחות זמן להשקיע בקשר שלהם עם הילדים. | | בחברה המודרנית הורים רואים פחות ופחות את ילדיהם. ב-50 השנים האחרונות יש מגמה כללית שבה גברים בממוצע עובדים מעט פחות (בעיקר גברים מבוגרים לפני גיל הפרישה) ואילו הנשים בממוצע עובדות הרבה יותר בשוק העבודה - כך שבתא משפחתי עם שני הורים התוצאה הכללית היא שההורים נמצאים הרבה פחות זמן בבית, ויש להם פחות זמן להשקיע בקשר שלהם עם הילדים. |
| | | |
שורה 117: |
שורה 138: |
| ===השפעות תרבותיות ותקשורתיות=== | | ===השפעות תרבותיות ותקשורתיות=== |
| * חשש של התקשורת לצאת נגד מפרסמים גדולים | | * חשש של התקשורת לצאת נגד מפרסמים גדולים |
− | * צנזורה של תאגידי תקשורת על הנושא | + | * בעלות של חברות גדולות על מספר גדול של ערוצי תקשורת |
| + | * [[צנזורה]] של תאגידי תקשורת על נושאים חברתיים וסביבתיים. ראו לדוגמה [[אדבסטרס]] |
| | | |
| ===השפעות בריאותיות=== | | ===השפעות בריאותיות=== |
שורה 125: |
שורה 147: |
| * דגש על הגוף - שמירה על הכושר מצד אחד ומכוני כושר מצד שני | | * דגש על הגוף - שמירה על הכושר מצד אחד ומכוני כושר מצד שני |
| * ניתוחים פלסטיים | | * ניתוחים פלסטיים |
− |
| |
| | | |
| ===השפעות כלכליות === | | ===השפעות כלכליות === |
− | * עידוד אנשים לבזבז גורר פשיטת רגל והקטנת החסכון. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, החסכון בארה"ב הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. (פנסיה לדוגמה) | + | * עידוד אנשים לבזבז כסף תורם פשיטת רגל והקטנת החסכון. החל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, החסכון בארה"ב הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. ([[פנסיה]] לדוגמה) |
− | * עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה-מוטת צמיחה ונתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] | + | * עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה-מוטת צמיחה. הדבר נתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] וחיוני לשמירה על המשרות ועל הרווחה החברתית. |
− | * הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של משחק סכום אפס של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים. | + | * הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים. |
− | * עידוד של תאגידים ומונופולים בגלל עידוד לקניית מותגים | + | * עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים |
− | * הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמניות חברתיות. | + | * הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמוניות חברתיות. |
| + | * גירושין - יש קשר בין צריכה גבוה, שעות עבודה ארוכות ומתח נפשי ומצב כלכלי גרוע לבין גרושין. גרושין בתורם מעלים את צריכת הדירות ומעלים את ההוצאות של המשפחה שכעת צריכה להחזיק 2 דירות במקום דירה אחת. |
| | | |
| ===השפעות פוליטיות=== | | ===השפעות פוליטיות=== |
− | * הצריכה נתפסת כדרך הנכונה לחיות ויש להגן עליה, לשם כך יש להבטיח גישה למשאבים כמו נפט. כתוצאה מזה עלולות לפרוץ מלחמות. | + | * הצריכה נתפסת כדרך הנכונה לחיות ויש להגן עליה, לשם כך יש להבטיח גישה למשאבים כמו [[נפט]]. כתוצאה מזה עלולות לפרוץ מלחמות. |
| + | * שיטות השיווק המשמשות לשם שיווק מוצרים משמשות גם לשם שכנוע בוחרים בבחירות לבחור במפלגה מסוימת או לבוא להצביע. יש גם לימוד משיטות שכנוע בפוליטיקה לשיווק מוצרים. דוגמה מפרוסמת להיבט זה היא השימוש בכמויות גדולות של [[מידע]] על הבוחרים והצרכנים בזמן מסע הבחירות של נשיא ארה"ב ברק אובמה בבחירות 2012. דבר זה תורם בתורו לכך שמעומדים ומפלגות זוכים ביתרון אם יש להם כמות גדולה של כסף ודבר זה תורם לחיזוק [[קשרי הון שלטון]]. |
| | | |
| ===השפעות סביבתיות=== | | ===השפעות סביבתיות=== |
שורה 141: |
שורה 164: |
| תרבות הצריכה היא אחת הסיבות לכך שכמות המוצרים שאדם מערבי ממוצע צורך בשנה עולה, ודבר זה גורם לעליה ב[[טביעת רגל אקולוגית]] אישית, לאומית וכלל עולמית. | | תרבות הצריכה היא אחת הסיבות לכך שכמות המוצרים שאדם מערבי ממוצע צורך בשנה עולה, ודבר זה גורם לעליה ב[[טביעת רגל אקולוגית]] אישית, לאומית וכלל עולמית. |
| | | |
− | מלבד זאת תרבות הצריכה מקדמת את תפיסות אנטי סביבתיות ברובן כמו אגואיזם קצר טווח, התנהגות אימפולסיבית, אופטימיזם טכנולוגי, חשיבות גדלה של צריכת מוצרים על פני פעילות חברתית או בילוי בטבע או בחיק המשפחה. | + | מלבד זאת תרבות הצריכה מקדמת את תפיסות אנטי סביבתיות ברובן כמו אגואיזם קצר טווח, התנהגות אימפולסיבית, [[אופטימיזם טכנולוגי]], חשיבות גדלה של צריכת מוצרים על פני פעילות חברתית או בילוי בטבע או בחיק המשפחה. |
| | | |
| ==ביקורת על תרבות הצריכה== | | ==ביקורת על תרבות הצריכה== |
שורה 152: |
שורה 175: |
| החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה , שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]]. | | החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה , שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]]. |
| | | |
− | ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. | + | ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בנסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]]. |
− | | |
| | | |
| ==סרטי תעודה== | | ==סרטי תעודה== |
שורה 169: |
שורה 191: |
| * [[פשטות מרצון]] | | * [[פשטות מרצון]] |
| * [[יום ללא קניות]] | | * [[יום ללא קניות]] |
| + | * [[שבוע כיבוי הטלוויזיה]] |
| + | * [[צמחונות]] |
| * [[שירה בקהילה]] | | * [[שירה בקהילה]] |
| * [[סחר הוגן]] | | * [[סחר הוגן]] |
− | * [[שבוע כיבוי הטלוויזיה]] | + | * [[רוחניות חילונית]] |
| | | |
| ==כלי פעילות== | | ==כלי פעילות== |
שורה 213: |
שורה 237: |
| [[קטגוריה:תרבות]] | | [[קטגוריה:תרבות]] |
| [[קטגוריה:קפיטליזם]] | | [[קטגוריה:קפיטליזם]] |
| + | [[קטגוריה:תועלת ואושר]] |