שינויים

==עבודתו==

==עבודתו==

פריגוז'ין הראה כי מבנים מפזרים יכולים לשמור על מצב-יציב [[תרמודינמיקה|תרמודינמי]] במשך זמן ממושך שבו מתקיימת [[אנטרופיה]] נמוכה באופן מקומי. דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|חוק השני של התרמודינמיקה]]. המערכות המפזרות תלוית בזרימת [[אנרגיה]] אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.

פריגוז'ין ידוע בעיקר תודות להגדרה שלו של [[מבנים מפזרים]] והתפקיד שלהם ב[[תרמודינמיקה|מערכות תרמודינמיות]] שנמצאות רחוק משיווי משקל, תגלית שבזכותה זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 1977. בקיצור, פריגוז'ין הראה שייבוא ופיזור של [[אנרגיה]] לתוך מערכת כימית יכולה להפוך את המיקסום של ה[[אנטרופיה]], [[תהליך]] שמתרחש כתוצאה מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

התאוריה של מבנים מפזרים הובילה למחקר פורץ דרך ב[[מערכות בעלות ארגון עצמי]], כמו גם למחשבות אודות היצירה של [[מורכבות]] ביישויות ביולוגיות וכן חיפוש אחר התפקיד היצירתי והבלתי הפיך של זמן בתהליכים מדעיים.  

דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|חוק השני של התרמודינמיקה]]. המערכות המפזרות תלוית בזרימת [[אנרגיה]] אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.

רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין [[מדעי החברה]]. פריגוז'ין פיתח, יחד עם רוברט הרמן (Robert Herman) פרופסור מאוניברסטית יוסטון טקסס, את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש ב[[עיבוי בוז-איינשטיין]] לתחום הנדסת תחבורה.

 

 

רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין [[מדעי החברה]]. יחד עם רוברט הרמן (Robert Herman), פרופסור מאוניברסטית יוסטון טקסס, הוא פיתח את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש ב[[עיבוי בוז-איינשטיין]] לתחום הנדסת תחבורה. זאת במקביל למודל שני נוזלים במכניקה סטטיסטית קלאסית. הפורמלית שלו של [[ארגון עצמי]] שימשה "כגשר זמני" בין [[תורת המערכות הכלליות]] לבין [[תרמודינמיקה]].  

לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו למרות שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות. [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html]

לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו למרות שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות. [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html]

בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטורינית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכאנסיטיות שבהן אין אי-הופכיות בזמן. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html]

בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטורינית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכאנסיטיות שבהן אין [[תהליך בלתי הפיך|אי-הופכיות בזמן]]. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html]

עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמינזים במערכות לא לינאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית.

עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמינזים במערכות לא לינאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית.