שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 999 בתים ,  09:44, 28 באוגוסט 2013
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|'''מהפך בסמר''', בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, באנגליה. מכונה זו משמששת לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] יצרנים הצליחו להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו. מהפך בסמר זה הינו . מסיבות [[החוק השני של התרמודינמיקה|תרמודינמיות]], הדבר הוביל לחסכון באנרגיה ליחידת מאסה במהלך היציקה, כמו גם שיפור היכולת לבצע ייצור המוני, שני היבטים המעניקים יתרונות לגודל. גודלם של מתקני יציקה מווסת על ידי חסרונות לגודל- קשיי לוגיסטיקה בהספקת חומר וצרכנים. כמו כן מכונות גדולות אלה קשות יותר לתפעול, מסוכנות יותר, ויש מגבלות מבחינת חוזק המתכת של המיכל והיכולת לשמור על טמפרטורה אחידה של הברזל המותך בתוכו. דוגמה לעקרונות דומים היא גודלו של סיר בישול.]]
 
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|'''מהפך בסמר''', בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, באנגליה. מכונה זו משמששת לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] יצרנים הצליחו להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו. מהפך בסמר זה הינו . מסיבות [[החוק השני של התרמודינמיקה|תרמודינמיות]], הדבר הוביל לחסכון באנרגיה ליחידת מאסה במהלך היציקה, כמו גם שיפור היכולת לבצע ייצור המוני, שני היבטים המעניקים יתרונות לגודל. גודלם של מתקני יציקה מווסת על ידי חסרונות לגודל- קשיי לוגיסטיקה בהספקת חומר וצרכנים. כמו כן מכונות גדולות אלה קשות יותר לתפעול, מסוכנות יותר, ויש מגבלות מבחינת חוזק המתכת של המיכל והיכולת לשמור על טמפרטורה אחידה של הברזל המותך בתוכו. דוגמה לעקרונות דומים היא גודלו של סיר בישול.]]
   −
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]],  [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יצור חי בודד, מושבת חיידקים, מערכת כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או מערכת אקולוגית, המושג חל גם על קבוצות  - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').  
+
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]],  [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יצור חי בודד, מושבת חיידקים, [[מערכות מורכבות|מערכת]] כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או [[מערכת אקולוגית]], המושג חל גם על קבוצות  - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').  
   −
בכלכלה משתמשים במונח יתרון לגודל (ובמקבילו [[חסרון לגודל]]) כדי לציין יתרונות של פירמות ושל מפעלים על פני פירמות או מפעלים קטנים יותר.  
+
בכלכלה משתמשים במונח יתרון לגודל (Economies of scale) (ובמקבילו [[חסרון לגודל]]) כדי לציין מצבים שבהם יש יתרונות של פירמות ושל מפעלים על פני פירמות או מפעלים קטנים יותר. בעיקר הורדה של עלויות ייצור ליחידה עקב מעבר לייצור של כמות גדולה יותר של מוצרים.  
    
==מידות ומטרות==
 
==מידות ומטרות==
שורה 20: שורה 20:     
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
 
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
* צמצום אחוזי ההוצאות
+
* צמצום ההוצאה הממוצאת (בגוף עסקי, ביחידות ביולוגיות)
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר, השתלטות על מקורות אנריגה וחומר
+
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומר  
 
* צמצום כמות הבלאי, התגוננות טובה יותר מפני מזיקים או טפילים (טפילים - שאינם מתחרים עם מערכת על ניצול משאבים דומים, אלא מתמחים בניצול הצלחת המערכת כמקור חדש לניצול משאבים, לרוב על חשבון המערכת)  
 
* צמצום כמות הבלאי, התגוננות טובה יותר מפני מזיקים או טפילים (טפילים - שאינם מתחרים עם מערכת על ניצול משאבים דומים, אלא מתמחים בניצול הצלחת המערכת כמקור חדש לניצול משאבים, לרוב על חשבון המערכת)  
 
* יכולת פגיעה משופרת ביריב, יכולת התגוננות משופרת מפני יריב (יריבים - שמתחרים עם מערכת על ניצולם של משאבים דומים)
 
* יכולת פגיעה משופרת ביריב, יכולת התגוננות משופרת מפני יריב (יריבים - שמתחרים עם מערכת על ניצולם של משאבים דומים)
שורה 31: שורה 31:     
==סיבות יסוד להבדלי תפקוד בגלל שינויי גודל==
 
==סיבות יסוד להבדלי תפקוד בגלל שינויי גודל==
 +
אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. השאלה היא האם יש יחס כללי בין הוצאות האנרגיה לצרכי תחזוקה פנימית לשמירת הומוסטטיס לבין מושג של גודל (יחס נפח-שטח פנים).
    
===יחס נפח -שטח פנים וזרימת חום===
 
===יחס נפח -שטח פנים וזרימת חום===
כאשר גדל גוף בעל מבנה כדורי, גלילי או תיבה, הנפח שלו גדל בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו גדלה בחזקה שניה. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל.
+
אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אחלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  
   −
כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום אל או מגוף מסויים אל סביבתו, יש מקרים של יתרון לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.
+
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
 
  −
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יות, עולה היחס בין הנפח, ולכן המסה שלו, לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה, או במילים אחרות, הוא צריך לאכול מאסת מזון נמוכה יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקל הפיל. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
      
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיביטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
 
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיביטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
שורה 43: שורה 42:  
דוגמה נוספת היא בידוד מבנים ובתים. בתים בעלי נפח גדול מסוגלים לספק בידוד טוב יותר ביחס ליחידת נפח. פינגווינים קיסריים זכרים שנאלצים להתמודד עם טמפרטורה קרה מאד באנטרקטיקה בזמן הדגירה על הביצים, מתקבצים במבנה עגול ומהודק ושומרים על תחלופה של פינגוונים שנמצאים בשולי המבנה.  
 
דוגמה נוספת היא בידוד מבנים ובתים. בתים בעלי נפח גדול מסוגלים לספק בידוד טוב יותר ביחס ליחידת נפח. פינגווינים קיסריים זכרים שנאלצים להתמודד עם טמפרטורה קרה מאד באנטרקטיקה בזמן הדגירה על הביצים, מתקבצים במבנה עגול ומהודק ושומרים על תחלופה של פינגוונים שנמצאים בשולי המבנה.  
   −
מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד המנסה לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע משטח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות, הומוגניות של המתכת המותכת ועוד.  
+
מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד שתפקידו לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע משטח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות, הומוגניות של המתכת המותכת ועוד.  
    
יש מקרים הפוכים, בהם רוצים דווקא שטח פנים מקסימלי. לדוגמה כאשר רוצים לקרר חפץ חם בסביבה קרה יחסית (לדוגמה רדיאטור, אוזן של פיל). במקרים אלה בוחרים בעיצוב בעל שטח פנים גדול.  
 
יש מקרים הפוכים, בהם רוצים דווקא שטח פנים מקסימלי. לדוגמה כאשר רוצים לקרר חפץ חם בסביבה קרה יחסית (לדוגמה רדיאטור, אוזן של פיל). במקרים אלה בוחרים בעיצוב בעל שטח פנים גדול.  
שורה 63: שורה 62:     
===גודלו של כוח צבאי===
 
===גודלו של כוח צבאי===
על פי ד"ר יובל נח הררי, מחבר הספר [[קיצור תולדות האנושות]], היתרון המשמעותי של המין הומו-סאפינס על פני מיני אדם אחרים, נבע מתוך [[המהפכה הלשונית]] שהתרחשה לפני 70,000 שנה. מהפכה זו אפשרה להומו-סאפינס להגדיל את גודל הקבוצה שלו בשני אופנים. האופן האחד הוא הגדלת הקבוצות מכ-50 פרטים לכ-150 פרטים על ידי רכילות. הרכילות אפשרה לשתף מידע לגבי מצב הקשרים בין פרטים אחרים באופן שאפשר לקבוצות לגדול. בעוד קבוצה של שימנפזים לדוגמה, או מיני אדם אחרים לא יכלו להנות מיכולת זו וגודל הקבוצה שלהם מוגבל על ידי צורך בהתסכלות ישירה של הפרטים אודות מצב הקשרים בין הפרטים האחרים. האופן השני הוא המצאה של מיתוסים או מציאות מדומיינת, כמו אלים, מדינות או כסף שאיפשרו חיבורים ושיתופי פעולה בין קבוצות גדולות בהרבה של פרטים.  
+
על פי ד"ר יובל נח הררי, מחבר הספר [[קיצור תולדות האנושות]], היתרון המשמעותי של המין [[בני אדם|הומו-סאפינס]] על פני מיני אדם אחרים, נבע מתוך [[המהפכה הלשונית]] שהתרחשה לפני 70,000 שנה. מהפכה זו אפשרה להומו-סאפינס להגדיל את גודל הקבוצה שלו בשני אופנים. האופן האחד הוא הגדלת הקבוצות מכ-50 פרטים לכ-150 פרטים על ידי רכילות. הרכילות אפשרה לשתף מידע לגבי מצב הקשרים בין פרטים אחרים באופן שאפשר לקבוצות לגדול. בעוד קבוצה של שימנפזים לדוגמה, או מיני אדם אחרים לא יכלו להנות מיכולת זו וגודל הקבוצה שלהם מוגבל על ידי צורך בהתסכלות ישירה של הפרטים אודות מצב הקשרים בין הפרטים האחרים. האופן השני הוא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת, כמו אלים, מדינות או [[כסף]] שאיפשרו חיבורים ושיתופי פעולה בקבוצות גדולות.  
   −
על פי הררי, לאחר המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס דחק באופן עקיף או הרג את מיני האדם האחרים, למרות שבהתמודדות קודמת איתם הוא לא הצליח בכך. היבט אחד של הצלחה זו נעוץ ביכולת של בני ההומוסאפינס לשנות את המבנים החברתיים שלו על ידי שינוי של מבנים תרבותיים (דבר שאינו יתרון לגודל), והיבט אחר הוא היכולת לשתף פעולה במסגרת קבוצה גדולה שיש לה כוח צבאי רב יותר יחסית לקבוצה קטנה.  
+
על פי הררי, לאחר המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס דחק באופן עקיף או הרג את מיני האדם האחרים, למרות שבהתמודדות קודמת איתם הוא לא הצליח בכך. היבט אחד של הצלחה זו נעוץ ביכולת של בני ההומוסאפינס לשנות את [[מוסד חברתי|המבנים החברתיים]] שלו על ידי שינוי של מבנים תרבותיים (דבר שאינו יתרון לגודל), והיבט אחר הוא היכולת לשתף פעולה במסגרת קבוצה גדולה שיש לה כוח צבאי רב יותר יחסית לקבוצה קטנה.  
   −
הסבר דומה נותן [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] בהתמודדות חברות חקלאיות מול חברות של [[ציידים לקטים]]. עצם העובדה שחברות חקלאיות יכלו לקיים חברות גדולות יותר, הקנה להם יתרון מספרי שהוא כלשעצמו היה יתרון צבאי מול חברות קטנות יותר של ציידים לקטים. בנוסף, היכולת להעביר פקודות בכתב איפשר לחברות מתקדמות עוד יותר להעביר ידיעות ובכך לתאם בין צבאות גדולים עוד יותר (כך שהיה להם יתרון על פני צבאות קטנים יותר). יש לציין כי מעבר לגודל של כוח צבאי יש היבטים רבים אחרים המשחקים תפקיד כמו סוג כלי הנשק, שימוש בסוסים וכו'.
+
הסבר דומה נותן [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] בהתמודדות [[חקלאות|חברות חקלאיות]] מול חברות של [[ציידים לקטים]]. עצם העובדה שחברות חקלאיות יכלו לקיים חברות גדולות יותר, הקנה להם יתרון מספרי שהוא כלשעצמו היה יתרון צבאי מול חברות קטנות יותר של ציידים לקטים. בנוסף, היכולת להעביר פקודות בכתב איפשר לחברות מתקדמות עוד יותר להעביר ידיעות ובכך לתאם בין צבאות גדולים עוד יותר (כך שהיה להם יתרון על פני צבאות קטנים יותר). יש לציין כי מעבר לגודל של כוח צבאי יש היבטים רבים אחרים המשחקים תפקיד כמו סוג כלי הנשק, שימוש בסוסים, התמחות בלחימה ועוד.
   −
===רגישות נמוכה יותר לשינויים בזרם במאגר גדול===
+
===שימוש במאגרים להבטחת חוסן===
[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר גדול יותר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר|300px]]
+
[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת [[חוסן]]. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.|350px]]
לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. לדוגמה לאגור כסף בכספת או בחשבון בבנק, לאגור מים במאגרי מים, לאגור חיטה ב[[ממגורות]] כנגד שנים שחונות, חציר באסמים (לצרכי האכלת בהמות בחורף), שומן לצרכי הספקת אנרגיה לגוף או דלק לצרכי הספקת אנרגיה לצבא או למדינה. חשיבותו של המאגר תלויה בשני גורמים - גודל הזרם שהמאגר מווסת, וגודל השינויים בזרם שהמאגר מווסת. לדוגמה מאגר מים בגודל 100 קוב, שמווסת זרימת מים של צינור בעל הספק של 2 קוב לשעה יתרוקן בתוך 50 שעות.  
+
לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. לדוגמה לאגור [[כסף]] בכספת או בחשבון בבנק, לאגור מים במאגרי מים, לאגור חיטה ב[[ממגורות]] כנגד שנים שחונות, חציר באסמים (לצרכי האכלת בהמות בחורף), שומן לצרכי הספקת אנרגיה לגוף או דלק לצרכי הספקת אנרגיה לצבא או למדינה. חשיבותו של המאגר תלויה בשני גורמים - גודל הזרם שהמאגר מווסת, וגודל השינויים בזרם שהמאגר מווסת. לדוגמה מאגר מים בגודל 100 קוב, שמווסת זרימת מים של צינור בעל הספק של 2 קוב לשעה יתרוקן בתוך 50 שעות.  
   −
המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה.  
+
המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של [[חוסן]] למערכת.  
    
לדוגמה לישראל יש יכולת אגירה מוגבלת של מים  במאגרי מי התהום שלה. כמות המים המקסימלית שהיא יכולה לאגור תלויה בגודל המאגרים. הגדלת המאגרים פרושה יכולת התמודדות טובה יותר מול שנים שחונות.  
 
לדוגמה לישראל יש יכולת אגירה מוגבלת של מים  במאגרי מי התהום שלה. כמות המים המקסימלית שהיא יכולה לאגור תלויה בגודל המאגרים. הגדלת המאגרים פרושה יכולת התמודדות טובה יותר מול שנים שחונות.  
   −
ארגונים גדולים יכולים להתמודד עם משברים על ידי ניצול יתרות שיש להם. יותר עובדים שניתן לפטר ועדיין לשמור על ליבה של ידע תפעולי ועל לקוחות. במוסדות פיננסים ובפירמות יש משמעות גדולה לכמות ההון הפיננסי שנותן "אורך נשימה" להתמודדות עם הפסדים בזמן משבר. משבר כמו [[שפל כלכלי]], או שינוי עונתי, גורמים לארגונים קטנים יותר לפשוט את הרגל בעוד הגדולים סופגים הפסדים במשך תקופה זו. לאחר המשבר יכולה הפירמה הגדולה יותר להכנס לנתח השוק שהתפנה עקב סגירת הפירמות הקטנות יותר.  
+
ארגונים גדולים יכולים להתמודד עם משברים על ידי ניצול יתרות שיש להם. יותר עובדים שניתן לפטר ועדיין לשמור על ליבה של ידע תפעולי ועל לקוחות. במוסדות פיננסים ובפירמות יש משמעות גדולה לכמות ההון הפיננסי שנותן "אורך נשימה" להתמודדות עם הפסדים בזמן משבר בענף או [[מחזור עסקים]]. משבר כמו [[שפל כלכלי]], או שינוי עונתי, גורמים לארגונים קטנים יותר לפשוט את הרגל בעוד הגדולים סופגים הפסדים במשך תקופה זו. לאחר המשבר יכולה הפירמה הגדולה יותר להכנס לנתח השוק שהתפנה עקב סגירת הפירמות הקטנות יותר, תוך שיש לה כבר משאבים קיימים כמו עובדים, הון ועוד.  
    
בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).
 
בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).
   −
החסרונות של מאגרים הוא שיש צורך לנהל אותם ולתחזק אותם, והם כרוכים ב[[בלאי]]. עצם העובדה שהם מהווים מאגר של דבר מה נחוץ מושכת טפילים, גנבים או יצורים ביולוגים אחרים שרוצים להנות מהמאגר. לדוגמה אסמים מושכים חולדות, מיכלי דלק הם נקודת טורפה צבאית, על ממגורות יש להגן מפני מזיקים, מאגרי מים חשופים לזיהום ולאידוי וכו'.
+
עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת אפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של [[חומרי הגלם]] והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל כתלות בשטח-פנים (ושטח שעליו משלמים), אבל מספק נפח אכסון.
 +
 
 +
החסרונות של מאגרים הוא שיש צורך לנהל אותם ולתחזק אותם, והם כרוכים ב[[בלאי]]. עצם העובדה שהם מהווים מאגר של דבר מה נחוץ מושכת טפילים, גנבים או יצורים ביולוגים אחרים שרוצים להנות מהמאגר. אסמים וממגורות מושכים חולדות, מיכלי דלק הם נקודת טורפה צבאית, על ממגורות יש להגן מפני מזיקים, מאגרי מים חשופים ל[[זיהום]] ולאידוי ועלולים לגרום לסכנת שטפונות וכו'.
    
===יכולת תחזוקה של מעטפות חזקות יותר===
 
===יכולת תחזוקה של מעטפות חזקות יותר===
שורה 89: שורה 90:     
===יכולת רתימת אנרגיה מתפרצת===
 
===יכולת רתימת אנרגיה מתפרצת===
יצורים גדולים יותר יכולים להפעיל לחץ פיזי גדול יותר (מעיכה) או לרתום כוח חזק יותר להפעלת שרירים , שיניים טפרים וכו'. הדבר יכול לשמש כהגנה נגד טורפים או לשם טריפה או לשם שינוי של הסביבה בה היצור חי.
+
יצורים גדולים יותר יכולים להפעיל לחץ פיזי גדול יותר (מעיכה) או לרתום כוח חזק יותר להפעלת שרירים, שיניים טפרים וכו'. הדבר יכול לשמש כהגנה נגד טורפים או לשם טריפה או לשם שינוי של הסביבה בה היצור חי.
 
  −
===דוגמאות נוספות===
  −
עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת אפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של חומרי הגלם והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל בשטח פנים, אבל מספק נפח אכסון.
  −
 
  −
אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה.
     −
השאלה היא האם יש יחס כללי בין הוצאות האנרגיה לצרכי תחזוקה פנימית לשמירת הומוסטטיס לבין מושג של גודל (יחס נפח-שטח פנים).
      
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
 
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
שורה 108: שורה 103:     
לטווח הארוך, כל ההוצאות עשויות להפוך ל'''הוצאות משתנות''', התלויות בהיקפי הפעילות הרלוונטית. כך, למשל, אוניברסיטה עשויה להגדיל את מספר כיתות הלימוד רק אחרי שהיא משוכנעת מספיק זמן, כי אכן חל גידול אמיתי במספר המעוניינים ללמוד בה. מנגד, מפעל אינו יכול לטווח קצר לשנות את שוויו של חלק ממלאי ה[[הון]] הפיזי שברשותו כגון מבנים, קווי ייצור למיניהם ועוד. אולם, אם לאורך זמן תקטן רמת פעילותו במידה ברורה, הרי שאז הוא עשוי לשקול להקטין את מלאי ההון בו הוא משתמש.<BR>
 
לטווח הארוך, כל ההוצאות עשויות להפוך ל'''הוצאות משתנות''', התלויות בהיקפי הפעילות הרלוונטית. כך, למשל, אוניברסיטה עשויה להגדיל את מספר כיתות הלימוד רק אחרי שהיא משוכנעת מספיק זמן, כי אכן חל גידול אמיתי במספר המעוניינים ללמוד בה. מנגד, מפעל אינו יכול לטווח קצר לשנות את שוויו של חלק ממלאי ה[[הון]] הפיזי שברשותו כגון מבנים, קווי ייצור למיניהם ועוד. אולם, אם לאורך זמן תקטן רמת פעילותו במידה ברורה, הרי שאז הוא עשוי לשקול להקטין את מלאי ההון בו הוא משתמש.<BR>
ישנם לא מעט סוגי הוצאות, שחלקן קבועות וחלקן משתנות. דוגמה מובהקת לכך הן הוצאות חשמל. חשמל הדולק במקום מסוים עשוי להיחשב הוצאה קבועה כאשר הפעלתו באותו מקום אינה תלויה במספר השוהים באותו מקום בפרק זמן מסוים, או ברמת הפעילות (כגון מספר מוצרים הנמכרים בעמדת מכירה בחנות). גם [[פחת]] "טבעי" על [[הון]] פיזי(מבנים, מכונות ועוד) אשר אינו תלוי בהיקף השימוש בהון הפיזי ייחשב כהוצאה קבועה. מנגד, חשמל המשמש להפעלת מכונת כביסה נוספת שיש להפעיל במכבסה ביום עסקים מסוים, ייחשב כהוצאה משתנה.<BR>
+
ישנם לא מעט סוגי הוצאות, שחלקן קבועות וחלקן משתנות. דוגמה מובהקת לכך הן הוצאות חשמל. חשמל הדולק במקום מסוים עשוי להיחשב הוצאה קבועה כאשר הפעלתו באותו מקום אינה תלויה במספר השוהים באותו מקום בפרק זמן מסוים, או ברמת הפעילות (כגון מספר מוצרים הנמכרים בעמדת מכירה בחנות). גם [[פחת]] "טבעי" על [[הון]] פיזי(מבנים, מכונות ועוד) אשר אינו תלוי בהיקף השימוש בהון הפיזי ייחשב כהוצאה קבועה. מנגד, חשמל המשמש להפעלת מכונת כביסה נוספת שיש להפעיל במכבסה ביום עסקים מסוים, ייחשב כהוצאה משתנה.
 +
 
 
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
 
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
 
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
 
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
שורה 155: שורה 151:     
=== יתרונות להיקף ===
 
=== יתרונות להיקף ===
המושג '''יתרון להיקף''' דומה למושג יתרון לגודל. אולם, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס ליעילות הנובעת מגידול או צמצום בהיקף התוצרים, המושג יתרונות להיקף מתייחס להיקף השיווק וההפצה. כן, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס לשינויים בתפוקות של מוצר בודד, הרי שהמושג יתרונות להיקף מתייחס לשינוי במספר סוגי המוצרים. ובעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס שינויים בצד ההיצע (כגון רמת ייצור), המושג יתרונות להיקף מתייחס לשינויים בצד הביקוש (כגון שיווק והפצה).<BR>
+
המושג '''יתרון להיקף''' דומה למושג יתרון לגודל. אולם, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס ליעילות הנובעת מגידול או צמצום בהיקף התוצרים בתהליך הייצור, המושג יתרונות להיקף מתייחס להיקף השיווק וההפצה. כן, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס לשינויים בתפוקות של מוצר בודד, הרי שהמושג יתרונות להיקף מתייחס לשינוי במספר סוגי המוצרים. ובעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס שינויים בצד ההיצע (כגון רמת ייצור), המושג יתרונות להיקף מתייחס לשינויים בצד הביקוש (כגון שיווק והפצה).
יתרונות להיקף הם אחת הסיבות לאסטרטגיות שיווקיות כגון [[חבילת מוצרים]], [[קו מוצרים]], ו[[מיתוג של משפחת מוצרים]].<BR>
+
 
לעתים קרובות, כשמספר המוצרים גדל ומתרחב השימוש באמצעי תקשורת, יותר אנשים יכולים להיות בהישג יד של היצרן על כל דולר המוצא על שיווק. זוהי דוגמה אחת ליתרונות להיקף. אולם, יעילות זאת אינה יכולה להימשך לעד והחל מנקודה מסוימת הוצאות פרסום נוספות על מוצרים חדשים הופכות להיות פחות אפקטיביות (דוגמה ל'''חסרונות להיקף''').
+
יתרונות להיקף הם אחת הסיבות לאסטרטגיות שיווקיות כגון [[חבילת מוצרים]], [[קו מוצרים]], ו[[מיתוג של משפחת מוצרים]]. לעתים קרובות, כשמספר המוצרים גדל ומתרחב השימוש באמצעי תקשורת, יותר אנשים יכולים להיות בהישג יד של היצרן על כל דולר המוצא על שיווק. זוהי דוגמה אחת ליתרונות להיקף. אולם, יעילות זאת אינה יכולה להימשך לעד והחל מנקודה מסוימת הוצאות פרסום נוספות על מוצרים חדשים הופכות להיות פחות אפקטיביות (דוגמה ל'''חסרונות להיקף''').
 
אם סוכני  מכירות מוכרים כמה מוצרים, הללו יכולים לעשות זאת באופן יעיל יותר מאשר במכירת מוצר בודד. הוצאות זמן הנסיעה יתחלקו אז בין בסיס הכנסות גדול יותר ולכן, היעילות בעלויות תעלה. גם תיתכן בין המוצרים [[סינרגיזם|סינרגיה]], על ידי כך שטווח של מוצרים משלימים אחד את השני יגביר את רצון הקנייה אצל הצרכן מאשר בהצעה של מוצר בודד. יתרונות להיקף יכולים להתבטא גם ביעילות ההפצה – שליחת קו מוצרים למיקום אחד יוכל להיות יעיל יותר מאשר שליחת סוג של מוצר בודד לאותו מקום.
 
אם סוכני  מכירות מוכרים כמה מוצרים, הללו יכולים לעשות זאת באופן יעיל יותר מאשר במכירת מוצר בודד. הוצאות זמן הנסיעה יתחלקו אז בין בסיס הכנסות גדול יותר ולכן, היעילות בעלויות תעלה. גם תיתכן בין המוצרים [[סינרגיזם|סינרגיה]], על ידי כך שטווח של מוצרים משלימים אחד את השני יגביר את רצון הקנייה אצל הצרכן מאשר בהצעה של מוצר בודד. יתרונות להיקף יכולים להתבטא גם ביעילות ההפצה – שליחת קו מוצרים למיקום אחד יוכל להיות יעיל יותר מאשר שליחת סוג של מוצר בודד לאותו מקום.
 
יתרונות נוספים להיקף יכולים להתרחש כאשר ישנו חסכון בעלויות כתוצאה מתוצרים נלווים בתהליך הייצור. דוגמה טובה לכך היא יתרונות ההסקה ממוצר אנרגיה, מה שמשפיע באופן חיובי על יבולים חקלאיים.
 
יתרונות נוספים להיקף יכולים להתרחש כאשר ישנו חסכון בעלויות כתוצאה מתוצרים נלווים בתהליך הייצור. דוגמה טובה לכך היא יתרונות ההסקה ממוצר אנרגיה, מה שמשפיע באופן חיובי על יבולים חקלאיים.
שורה 174: שורה 170:  
* [[תאוריה מטבולית של אקולוגיה]]
 
* [[תאוריה מטבולית של אקולוגיה]]
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economies_of_scale יתרון לגודל] בויקיפידה האנגלית
 
* [http://edge.org/conversation/geoffrey-west מדוע ערים ממשיכות לגדול, בני אדם ועסקים תמיד מתים, והחיים הופכים מהירים יותר] הפיזיקאי Geoffrey West בהרצאה בנושא על השפעת הגדלת הסקאלה על תפקוד בייצורים חיים, ערים ופירמות
 
* [http://edge.org/conversation/geoffrey-west מדוע ערים ממשיכות לגדול, בני אדם ועסקים תמיד מתים, והחיים הופכים מהירים יותר] הפיזיקאי Geoffrey West בהרצאה בנושא על השפעת הגדלת הסקאלה על תפקוד בייצורים חיים, ערים ופירמות
  

תפריט ניווט