שינויים

"אבטלה טכנולוגית" באה לידי ביטוי גם בקיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום.

"אבטלה טכנולוגית" באה לידי ביטוי גם בקיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום.

==מעבר מכפריות לאורבניות==

==היסטוריה==

===בחברות פרה תעשייתיות===

[[אבטלה]] בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|המסגרות הקודמות]] של[[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

[[אבטלה]] בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|המסגרות הקודמות]] של[[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה"  -  שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה"  -  שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.  

בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה ב[[תעשייה|חרושת]] בערים, כאשר [[שוק העבודה]] חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה ב[[תעשייה|חרושת]] בערים, כאשר [[שוק העבודה]] חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

[[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים  כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דראסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של [[משקים מתועשים]]. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]], [[עוני]] ומודעות ציבורית ואישית נמוכה להיגיינה ויחס מזלזל בחיי אדם וב[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]] הובילו להתפרצות מחלות מדבקות וכן ל[[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים ול[[זיהום]] ממקורות ביתיים. היבטים אלה גררו אבטלה גבוהה בקרב פועלים מיומנים ותוחלת חיים נמוכה בערי תעשייה. זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים שהובילו לפיתוח [[מדינת הרווחה]].   

[[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים  כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דראסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של [[משקים מתועשים]]. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]], [[עוני]] ומודעות ציבורית ואישית נמוכה להיגיינה ויחס מזלזל בחיי אדם וב[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]] הובילו להתפרצות מחלות מדבקות וכן ל[[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים ול[[זיהום]] ממקורות ביתיים. היבטים אלה גררו אבטלה גבוהה בקרב פועלים מיומנים ותוחלת חיים נמוכה בערי תעשייה. זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים שהובילו לפיתוח [[מדינת הרווחה]].

 

לה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם הממשלה מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה.  אך [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.

 

 

 

 

 

==האבטלה אינה בעיה==

==האבטלה אינה בעיה==