47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − + − + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
מתוך כ-9 מיליון התושבים בבוליביה, 60%-80% הם אינדיאנים משבטים שונים. המדינה קרויה על שמו של מי שכונה "המשחרר" של דרום אמריקה, סימון בוליבר.
מתוך כ-9 מיליון התושבים בבוליביה, 60%-80% הם אינדיאנים משבטים שונים. המדינה קרויה על שמו של מי שכונה "המשחרר" של דרום אמריקה, סימון בוליבר.
עד שנות ה-70 היתה יצואנית גדולה של פח ש[[חומר גלם]] שלו נכרה במכרות בדרום המדינה. לאחר שנים אלה נכנסו יצרנים חדשים רבים והשוק קרס. מאז שנות ה-70 החלו לגדל בבוליביה עלי קוקה שמניבים הכנסה גבוהה מאד עקב הייצוא שלהם כחומר גלם לייצור [[קוקאין]]. לפי הערכות של האו”ם, בשנת 2004 יוצרו בבוליביה 36 אלף טונות של עלי קוקה, ומתוכם כ-25 אלף טונות יועדו ליצוא, בעיקר ל[[קולומביה]], שם הם מעובדים לקוקאין. עלי הקוקה חוקיים בבוליביה והם חלק מהמסורת שלה, אך ייצור הקוקאין גורם למתח בינה לבין [[ארצות הברית]]. [http://www.adi-schwartz.com/HE/?page_id=396]
עד שנות ה-70 היתה יצואנית גדולה של פח ש[[חומר גלם]] שלו נכרה במכרות בדרום המדינה. לאחר שנים אלה נכנסו יצרנים חדשים רבים והשוק קרס. בעיה דומה היתה בשוק ה[[בדיל]] בשנות ה-80. מאז שנות ה-70 החלו לגדל בבוליביה עלי קוקה שמניבים הכנסה גבוהה מאד עקב הייצוא שלהם כחומר גלם לייצור [[קוקאין]]. לפי הערכות של האו”ם, בשנת 2004 יוצרו בבוליביה 36 אלף טונות של עלי קוקה, ומתוכם כ-25 אלף טונות יועדו ליצוא, בעיקר ל[[קולומביה]], שם הם מעובדים לקוקאין. עלי הקוקה חוקיים בבוליביה והם חלק מהמסורת שלה, אך ייצור הקוקאין גורם למתח בינה לבין [[ארצות הברית]]. [http://www.adi-schwartz.com/HE/?page_id=396]. מוצרי ייצוא החשובים לבוליביה הם [[נפט]] ו[[גז טבעי]] וכן [[אבץ]]. בוליבה היא בעלת מאגרי הגז הטבעי השניים בגודלם בדרום אמריקה. לממשלה יש חוזי ייצוא אורכי טווח לברזיל עד שנת 2019. בשנת 2005 ביצעה הממשלה משאל-עם על חוק ההידרו-קרבונים. לפי הסקר הגאולוגי של ממשלת ארה"ב בבוליביה יש מרבצי ענק של [[ליתיום]] בגודל 5.4 מיליון קוב של המתכת, שהם 50-70% מכלל הרזרבות בעולם, עם זאת כרייה באיזורים אלה תפגע באדמות חקלאות נרחבות ולכן המדינה מסרבת לאשר כרייה זו.
לאחר 180 שנות עצמאות, בשנת 2006, נתנמנה לנשיאות בוליביה אוו מואראלס, בן איימארה, רועה לאמות בעברו וחוואי קוקה בעצמו.
באפריל 2000, Hugo Banzer, הנשיא הקודם של בוליביה, חתם חוזה עם חברת בנייה פרטית Aguas del Tunari לשיפור ולתפעול מערכות המים בעיר השלישית בגדולה במדינה Cochabamba זו אחת הדוגמאות המפורסמות בעולם ל[[הפרטת מים]]. זמן קצר לאחר מכן החברה שהיא למעשה [[מונופול]] העלתה את מחירי המים פי 3. דבר זה גרם למחאות כבדות ולמהומות בקרב תושבים שלא יכלו לקנות יותר מים נקיים. עקב המשבר הכלכלי והזעם הלאומי נאלצה הממשלה לחזור בה מהחוזה. מאבק זה נתן רוח גבית למאבקים נוספים.
לאחר 180 שנות עצמאות, בשנת 2006, נתמנה לנשיאות בוליביה אוו מואראלס, בן איימארה, רועה לאמות בעברו וחוואי קוקה בעצמו.
בשנת 2011 עמד [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] של בוליביה על 23 מיליארד דולר, עם [[צמיחה כלכלית]] של 5% ושיעור [[אינפלציה]] של 7%. שיעור הצמיחה בשנים 2006-2009 היה הגבוה ביותר מזה 30 שנה ודבר זה הוביל לירידה מתונה ב[[אי שוויון כלכלי|אי שוויון]] במדינה שהוא מהגבוהים ביותר מבין המדינות ביבשות אמריקה.
ממשלת בוליביה תלויה בסיוע חוץ לשם מימון פרוייקטים. בסוף 2002 הממשלה היתה חייבת 4.5 מיליארד דולר, רובם לבנקים רב לאומיים והיתר לממשלות זרות. במסגרת הטיפול ב[[משבר החוב העולמי]] רוב תשלומי החובות לממשלות זרות נדחה מספר פעמים מאז 1987 על ידי Paris Club mechanism. דחייה זו של תשלומים נבעה מעמידה ביעדי הקיצוצים של [[קרן המטבע הבינלאומית]].
מאז שנות ה-90 יש הכנסות גדלות למדינה מתחום התיירות.
1
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==