47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − כשמספר מוכרים בשוק מסויים מתאגדים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] בדומה ל[[מונופול]].+ − + + + + + + + + + − בדומה למונופול, החוק מטיל מגבלות על קרטלים. אך הרבה יותר קשה להוכיח קיום של קרטל ולכן אנו נאלצים לחיות כשסביבנו קרטלים רבים.
אין תקציר עריכה
'''קרטל''' הוא מצב שבו שמספר מוכרים ב[[שוק חופשי|שוק]] מסויים מתאגדים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] בדומה ל[[מונופול]].
בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא צריכות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.
בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא חייבות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.
בדומה למונופול, החוק מטיל מגבלות על קרטלים. אך הרבה יותר קשה להוכיח קיום של קרטל ולכן אנו נאלצים לחיות כשסביבנו קרטלים רבים. בדומה לקרטל קיים גם מצב של [[אוליגופול]] או תחרות בין מעטים, שבו אין תאום רשמי בין החברות. בניגוד לקרטל שבעקרון אסור לפי החוק, אוליגופול הוא מצב חוקי.
דוגמה לקרטל שפעל בישראל הוא "קרטל המרצפות" שפעל בישראל בשנים 1983-1997. לפי חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, הנזק שנגרם לצרכנים עקב פעולות הקרטל הגיע לסכום של 17 מיליון ש"ח בשנה, וסה"כ נזק של 394 מיליון ש"ח. תשע חברות מובילות בענף - שהגדולות בהן היו תשלובת אלוני, נמליט, זהבי, שדות ים, מרצפת ורצף. החברות תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש, ותיאמו הסדרי חלוקת שוק. בחוות הדעת כתב בלס כי כתוצאה מפעילות הקרטל, מרצפות נמכרו לצרכנים במחיר הגבוה ב-17%-11% ממחירן אילולא הקרטל. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085077]
==ראו גם==
* [[אוליגופול]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]