שורה 206: |
שורה 206: |
| ===מריטוקרטיה=== | | ===מריטוקרטיה=== |
| ===ליברליזם=== | | ===ליברליזם=== |
− | ליברלים קלאסיים, וליברטאנים, בדרך כלל לא נוקטים עמדה בעד או נגד אי שוויון ברכוש, אבל מאמינים כי שווין בפני החוק, גם הוא מוביל לאי-שוויון כלכלי. לודוויג פון מייזיס לדוגמה, טוען כי אי-השוויון ביניהם הוא זה שמבטיח כי תהיה בחברה שיתוף פעולה וציבליצזיה. הליברטן רוברט נוזיק טען כי ממשלות שמבצעות חלוקה מחודשת של ההון באופן כוחני (לרוב על ידי מיסים) וכי החברה האידאלית תהיה חברה שבה כל בני האדם חופשיים מכח. | + | ליברלים קלאסיים, ו[[ליברטאנים]], בדרך כלל לא נוקטים עמדה בעד או נגד אי שוויון ברכוש, אבל מאמינים כי יש לשמור על שוויון בפני החוק, בין אם הדבר מוביל לאי-שוויון כלכלי ובין אם לאו. לודוויג פון מייזיס לדוגמה, טוען כי אי-השוויון בין בני אדם הוא זה שמבטיח כי תהיה בחברה [[שיתוף פעולה]] וציבליצזיה. הליברטן [[רוברט נוזיק]] טען כי ממשלות שמבצעות חלוקה מחודשת של ה[[כסף]] וה[[רכוש]] באופן כוחני (לרוב על ידי [[מס|מיסים]]) וכי החברה האידאלית תהיה חברה שבה כל בני האדם חופשיים מכח, זאת על פי הגישה לפיה [[שוק חופשי]] גורר מינימום כפייה. |
| | | |
− | הטיעון הליברלי מתעלם בדרך כלל מכך שזכויות רכוש, בטחון אישי, התגוננות בפני [[השפעה חיצונית]], ושוויון בפני החוק מושפעים באופן חזק מהמעמד הכלכלי של אדם. כך לדוגמה בשכונות עוני המשטרה אינה אוכפת את זכויות הקניין של התושבים שחשופים לפורצים ולשודדים. חוזים כלפי עובדים עניים לא מכובדים בתדירות גבוהה יותר. מפעלים מזהמים פוגעים בעובדים עניים ובשכנים ענייים, ומפעלים אחרים כמו גם מפעלי כרייה וכריתת יערות ועוד פוגעים בפרנסה של ציידים, חוואים ועוד, בלי לשלם להם פיצויים כספיים, ובלי שיש להם גישה לכלים כמו תביעה משפטית כנגד מי שפוגע בהם כלכלית. בנוסף אנשים עשירים מנצלים מומחי מס כדי למצוא פרצות בחוק, [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הטבות מהממשלה ועורכי דין כדי להכשיר פעילויות שהיו גורמות למאסר של אנשים עניים יותר. | + | הטיעון הליברלי מתעלם בדרך כלל מכך שזכויות רכוש, בטחון אישי, התגוננות בפני [[השפעה חיצונית]], ושוויון בפני החוק מושפעים באופן חזק מהמעמד הכלכלי של אדם. כך לדוגמה בשכונות עוני המשטרה אינה אוכפת את זכויות הקניין של התושבים שחשופים לפורצים ולשודדים. חוזים כלפי עובדים עניים לא מכובדים בתדירות גבוהה יותר. [[זיהום|מפעלים מזהמים]] פוגעים בעובדים ובשכנים ענייים. פירמות אינן מהססות למכור מזון לא בריא לעניים. מפעלים אחרים כמו גם מפעלי [[כרייה]] ו[[כריתת יערות]] פוגעים בפרנסה של ציידים, חוואים ועוד. דברים אלה נעשים פעמים רבות מבלי לשלם פיצויים כספיים, ובלי שיש להם גישה לכלים כמו תביעה משפטית כנגד מי שפוגע בהם כלכלית, לעיתים קרובות העניים (במדינה או במדינה אחרת) כלל אינם יודעים מי פגע בהם וכיצד לדוגמה זיהום של [[PCB]] או [[מזהמים אורגניים יציבים]] שבו יכול להיות פער ניכר בזמנים בין מקור הפגיעה לבין הופעת השלכות הפגיעה. בנוסף, אנשים עשירים מנצלים מומחי מס כדי למצוא פרצות בחוק, [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הטבות מהממשלה ועורכי דין, או כדי להכשיר פעילויות שהיו גורמות למאסר של אנשים עניים יותר. |
| | | |
| ===יהדות=== | | ===יהדות=== |
| ===טענות על בסיס צדק חברתי=== | | ===טענות על בסיס צדק חברתי=== |
− | ===טענות כי אי שוויון מחליש את החברה=== | + | מֶריטוקרטיה (באנגלית: Meritocracy) היא שיטת ממשל ושיטת ניהול בה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם על בסיס יכולתם. העיקרון המריטוקרטי קובע שכל מי שיכול ורוצה מצליח. |
| + | |
| + | הכלכלו פטריק דימונד יחד עם הסוציולוג אנטוני גידנס טוענים כי מריטוקרטיה טהורה היא בלתי קוהרנטית, שכן ללא חלוקה מחדש של העושר, הפרטים המצליחים של דור אחד, יהפכו לקסטה הטבועה של הדור הבא, כשהם מגדרים את ההון שהם צברו. |
| + | |
| + | הם טוענים גם ש[[צדק חברתי]] דורש חלוקה מחדש של הכנסות גבוהות ושל ריכוז גבוה של עושר באופן שמפזר אותו בצורה רחבה יותר, כדי להכיר בתרומה של כל חלקי החברה בבנית העושר הלאומי. [http://www.newstatesman.com/nssubsfilter.php3?newTemplate=NSArticle_NS&newDisplayURN=200506270022] |
| + | |
| + | ===טענות כי אי שוויון מוריד את הרווחה החברתית=== |
| + | ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השווויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השווויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה. |
| + | |
| + | ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארה"ב. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp] |
| + | |
| + | כמו כן יש טענה כי אי שוויון כלכלי מתורגם לאי-שווין פוליטי, דבר שמחריף את הבעיה עוד יותר. אפילו במקרים שבהם אי שוויון כלכלי לא גורם לאף אחד להיות עני יותר מבחינה הצריכה האישית שלו, אי שוויון כלכלי מוביל ליכולת השפעה והשתתפות שונות בתהליכים דמוקרטיים ולכן גורמים לשינוי בחלוקת הכוח הפוליטי. דבר זה עלול להתרגם חזרה למישור הכלכלי שבו שמירה על היבטים כמו גישה לחינוך ול[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], מיסוי או זכויות קניין אינן נאכפים בצורה שוויונית. |
| + | |
| + | |
| ===טענות בעד אי שוויון=== | | ===טענות בעד אי שוויון=== |
| | | |