שינויים

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לשיפור ה[[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] (בירוק - במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] (כחול-כהה) ו[[צמיחה כלכלית]] (תכלת) חזקות יותר, כך שבסך הכל יש גידול מתמשך בצריכת האנרגיה העולמית (באדום)]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לשיפור ה[[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] (בירוק - במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] (כחול-כהה) ו[[צמיחה כלכלית]] (תכלת) חזקות יותר, כך שבסך הכל יש גידול מתמשך בצריכת האנרגיה העולמית (באדום)]]

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסיה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיי העולם|אוכלוסיה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]].  

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסיה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]].  

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת היעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסיה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת היעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסיה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחבציים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשער קבוע.

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשער קבוע.