230
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "ההפלרה במדינות אירופה ==אוסטריה== אוסטריה לא הפלירה את מי-השתייה מעולם. ==בלגיה== בלגיה לא..."
ההפלרה במדינות אירופה
==אוסטריה==
אוסטריה לא הפלירה את מי-השתייה מעולם.
==בלגיה==
בלגיה לא מפלירה, למרות שהחוק מתיר לה.
[הערה שלי: שזו דוגמה לעוד ניצחון ציבור - מניעת ההפלרה ללא שינוי חקיקתי]
==צ 'כיה==
צ 'כיה החלה הפלרת המים בשנת 1958 בעיר תבור. אחרי שש שנים, נצפתה ירידה של 80% בריקבון השיניים [חסר מקור], שהובילה להרחבת ההפלרה. בפראג, ההפלרה החלה בשנת 1975. היא הופסקה בשנת 1988 ובעקבות זאת בכל הארץ. כיום (2008) המים לא מופלרים. ניתן לרכוש מלח מופלר.
==קרואטיה==
קרואטיה לא מפלירה.
==דנמרק==
דנמרק לא מפלירה, למרות ש"מועצת הבריאות הלאומית" תומכת.
==צרפת==
צרפת לא מפלירה, ניתן לרכוש מלח מופלר.
==הולנד==
מים מופלרים היה בחלקים גדולים של הולנד בשנים 1960-1973, כאשר "המועצה העליונה של הולנד" הוציאה את ההפלרה אל מחוץ לחוק. לשלטונות ההולנדים לא יהיה בסיס משפטי להוספת כימיקלים למי שתייה אם הם לא ישפרו את בטיחות ההפלרה. מאז 1973 מי-השתיה כבר לא מופלרים בכל רחבי הולנד.
==גרמניה==
גרמניה לא מפלירה בכל חלקיה. גרמניה המזרחית הפלירה עד לאיחוד עם מערב גרמניה.
==אירלנד==
באירלנד רוב מי השתייה מופלרים; 71% מכלל האוכלוסייה בשנת 2002 התגוררה ביישובים מופלרים. החומר המשמש להפלרה בשימוש הוא חומצה הידרו-פלואורו-סיליצית (HFSA; H2SiF6). בסקר ציבורי ב-2002, 45% מהנשאלים הביעו דאגה מסוימת לגבי ההפלרה.
[הערה שלי – עוד עדות ליעילות הפצת המידע הביקורתי]
משרד הבריאות הקים את הוועדה המייעצת לפלואור אשר המליצה על הפלרת אספקת המים הציבורית בריכוז של 1.0 חלקיק למיליון (1 מ"ג לליטר) , שהיתה נגישה ל-50% מהאוכלוסייה. אפשרות זו נתפסה כדרך הרבה יותר זולה לשיפור בריאות השיניים של הילדים מאשר העסקת עוד רופאי שיניים. ה"אישור אתי" ניתן על ידי "איגוד של הקדושים לוק, קוסמס ודמיאן", שהוקם על ידי הארכיבישוף הקתולי של דבלין, ג 'ון צארלס מקווייד McQuaidne.
אישור זה הוביל לפקודה לבריאות הציבור של 1960(הפלרת אספקת המים). הפקודה חייבה את הרשויות המקומיות להפליר (כמו בישראל, למרות שלנו אין ארכיבשוף קתולי. ובכלל, מה בין קתולים להפלרה?) אותה פקודה חייבה הוספת פלואוריד בריכוז שבין 0.8 ל-1.0 מ"ג לליטר. התקנות החדשות משנת 2007 הורידו את הריכוז הנדרש לרמה של 0.6 עד 0.8 מ"ג לליטר, עם ערך יעד של 0.7.
[נשאר רק לתהות מדוע הם הורידו את הריכוז... אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?]
היישום של ההפלרה עוכב על ידי סקרי בריאות שיניים ובדיקות מים מקדימות, וכן ע"י עתירה משפטית המתנגדת להפלרה - ריאן נגד 'היועץ המשפטי לממשלה. ב-1965, דחה בית המשפט העליון את הטענה של גלדיס ריאן שהפלרה מהווה הפרה של החוקה של אירלנד, אשר מבטיחה את הזכות לשלמות הגוף.
ב-1965, אספקת המים של דבלין ופרווריה הופלרה, וב- 1973, נוספו מרכזים עירוניים אחרים. סקרי בריאות שיניים של ילדים מ-1950 ועד 1990 הראו מסימנים משמעותיים להפחתת חורים בשיניים, במקביל להרחבת ההפלרה.
==בריטניה==
בסביבות 10% מהאוכלוסייה של בריטניה מקבלת מים מופלרים, בערך חצי מיליון תושבים מקבלים מים מופלרים באופן טבעי, ובסך הכל כ-6 מיליון מקבלים מים מופלרים. ה- The All Party Parliamentary Group on Primary Care and Public Health המליץ באפריל 2003 כי יש הציג את ההפלרה בתור "הדרך הלגיטימית ויעילה להתמודדות עם חוסר השוויון בבריאות השיניים" [חסר מקור]. חוק המים של 2003 מחייב את ספקי המים לעמוד בדרישה של רשויות הבריאות המקומיות להפליר את המים שלהם.
תוכניות קודמות נערכו בתחומי הרשות הבריאות של בדפורדשייר, הרטפורדשייר, בירמינגהם, שחור קאנטרי, צ 'שייר, מרזיסייד, במחוז דורהאם, Tees Valley, קאמבריה, לנקשייר, צפון, מזרח יורקשייר, צפון לינקולנשייר, נורת', טיין ללבוש, בשרופשייר, סטפורדשייר , טרנט ו דרום מערב המידלנדס לפיה ההפלרה הונהגה בהדרגה בין 1964 ל 1988 בשנים.
ה- The South Central Strategic Health Authority קיים את הדיון הציבורי הראשון לפי חוק המים 2003, ובשנת 2009 מועצת המנהלים שלה הצביעו בעד להפליר את אספקת המים באזור סאות 'המפטון במטרה לתת מענה לשכיחות גבוהה של עששת אצל ילדים באזור זה. סקרים מצאו כי הרוב המכריע של תושבי סאות 'המפטון שנסקרו התנגד לתוכנית, אך ה- Southampton City Primary Care Trust החליט כי "הצבעת הציבור לא יכול להיות הגורם המכריע". מאז הנושא נמצא בביקורת שיפוטית. תוכניות הפלרה היו שנויות במחלוקת במיוחד בצפון-מערב אנגליה, והן כבר מעוכבות לאחר שנחשפה העלויות הגבוהות של הפרוייקט.
אספקת המים בצפון אירלנד מעולם לא הופלרה באופן מלאכותי למעט שני יישובים קטנים שבהם פלואוריד נוספה המים במשך כ-30 שנים. בשנת 1999, הופסקה ההפלרה באותם שני אזורים. הפרלמנט של סקוטלנד דחה הצעות להפליר מי שתייה ציבוריים לאחר דיון ציבורי. [חסר מקור]
==ספרד==
בסביבות 10% מהאוכלוסיה מקבלת מים מופלרים.
==ראה גם==
==מקורות==
* ויקיפדיה אנגלית
==אוסטריה==
אוסטריה לא הפלירה את מי-השתייה מעולם.
==בלגיה==
בלגיה לא מפלירה, למרות שהחוק מתיר לה.
[הערה שלי: שזו דוגמה לעוד ניצחון ציבור - מניעת ההפלרה ללא שינוי חקיקתי]
==צ 'כיה==
צ 'כיה החלה הפלרת המים בשנת 1958 בעיר תבור. אחרי שש שנים, נצפתה ירידה של 80% בריקבון השיניים [חסר מקור], שהובילה להרחבת ההפלרה. בפראג, ההפלרה החלה בשנת 1975. היא הופסקה בשנת 1988 ובעקבות זאת בכל הארץ. כיום (2008) המים לא מופלרים. ניתן לרכוש מלח מופלר.
==קרואטיה==
קרואטיה לא מפלירה.
==דנמרק==
דנמרק לא מפלירה, למרות ש"מועצת הבריאות הלאומית" תומכת.
==צרפת==
צרפת לא מפלירה, ניתן לרכוש מלח מופלר.
==הולנד==
מים מופלרים היה בחלקים גדולים של הולנד בשנים 1960-1973, כאשר "המועצה העליונה של הולנד" הוציאה את ההפלרה אל מחוץ לחוק. לשלטונות ההולנדים לא יהיה בסיס משפטי להוספת כימיקלים למי שתייה אם הם לא ישפרו את בטיחות ההפלרה. מאז 1973 מי-השתיה כבר לא מופלרים בכל רחבי הולנד.
==גרמניה==
גרמניה לא מפלירה בכל חלקיה. גרמניה המזרחית הפלירה עד לאיחוד עם מערב גרמניה.
==אירלנד==
באירלנד רוב מי השתייה מופלרים; 71% מכלל האוכלוסייה בשנת 2002 התגוררה ביישובים מופלרים. החומר המשמש להפלרה בשימוש הוא חומצה הידרו-פלואורו-סיליצית (HFSA; H2SiF6). בסקר ציבורי ב-2002, 45% מהנשאלים הביעו דאגה מסוימת לגבי ההפלרה.
[הערה שלי – עוד עדות ליעילות הפצת המידע הביקורתי]
משרד הבריאות הקים את הוועדה המייעצת לפלואור אשר המליצה על הפלרת אספקת המים הציבורית בריכוז של 1.0 חלקיק למיליון (1 מ"ג לליטר) , שהיתה נגישה ל-50% מהאוכלוסייה. אפשרות זו נתפסה כדרך הרבה יותר זולה לשיפור בריאות השיניים של הילדים מאשר העסקת עוד רופאי שיניים. ה"אישור אתי" ניתן על ידי "איגוד של הקדושים לוק, קוסמס ודמיאן", שהוקם על ידי הארכיבישוף הקתולי של דבלין, ג 'ון צארלס מקווייד McQuaidne.
אישור זה הוביל לפקודה לבריאות הציבור של 1960(הפלרת אספקת המים). הפקודה חייבה את הרשויות המקומיות להפליר (כמו בישראל, למרות שלנו אין ארכיבשוף קתולי. ובכלל, מה בין קתולים להפלרה?) אותה פקודה חייבה הוספת פלואוריד בריכוז שבין 0.8 ל-1.0 מ"ג לליטר. התקנות החדשות משנת 2007 הורידו את הריכוז הנדרש לרמה של 0.6 עד 0.8 מ"ג לליטר, עם ערך יעד של 0.7.
[נשאר רק לתהות מדוע הם הורידו את הריכוז... אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?]
היישום של ההפלרה עוכב על ידי סקרי בריאות שיניים ובדיקות מים מקדימות, וכן ע"י עתירה משפטית המתנגדת להפלרה - ריאן נגד 'היועץ המשפטי לממשלה. ב-1965, דחה בית המשפט העליון את הטענה של גלדיס ריאן שהפלרה מהווה הפרה של החוקה של אירלנד, אשר מבטיחה את הזכות לשלמות הגוף.
ב-1965, אספקת המים של דבלין ופרווריה הופלרה, וב- 1973, נוספו מרכזים עירוניים אחרים. סקרי בריאות שיניים של ילדים מ-1950 ועד 1990 הראו מסימנים משמעותיים להפחתת חורים בשיניים, במקביל להרחבת ההפלרה.
==בריטניה==
בסביבות 10% מהאוכלוסייה של בריטניה מקבלת מים מופלרים, בערך חצי מיליון תושבים מקבלים מים מופלרים באופן טבעי, ובסך הכל כ-6 מיליון מקבלים מים מופלרים. ה- The All Party Parliamentary Group on Primary Care and Public Health המליץ באפריל 2003 כי יש הציג את ההפלרה בתור "הדרך הלגיטימית ויעילה להתמודדות עם חוסר השוויון בבריאות השיניים" [חסר מקור]. חוק המים של 2003 מחייב את ספקי המים לעמוד בדרישה של רשויות הבריאות המקומיות להפליר את המים שלהם.
תוכניות קודמות נערכו בתחומי הרשות הבריאות של בדפורדשייר, הרטפורדשייר, בירמינגהם, שחור קאנטרי, צ 'שייר, מרזיסייד, במחוז דורהאם, Tees Valley, קאמבריה, לנקשייר, צפון, מזרח יורקשייר, צפון לינקולנשייר, נורת', טיין ללבוש, בשרופשייר, סטפורדשייר , טרנט ו דרום מערב המידלנדס לפיה ההפלרה הונהגה בהדרגה בין 1964 ל 1988 בשנים.
ה- The South Central Strategic Health Authority קיים את הדיון הציבורי הראשון לפי חוק המים 2003, ובשנת 2009 מועצת המנהלים שלה הצביעו בעד להפליר את אספקת המים באזור סאות 'המפטון במטרה לתת מענה לשכיחות גבוהה של עששת אצל ילדים באזור זה. סקרים מצאו כי הרוב המכריע של תושבי סאות 'המפטון שנסקרו התנגד לתוכנית, אך ה- Southampton City Primary Care Trust החליט כי "הצבעת הציבור לא יכול להיות הגורם המכריע". מאז הנושא נמצא בביקורת שיפוטית. תוכניות הפלרה היו שנויות במחלוקת במיוחד בצפון-מערב אנגליה, והן כבר מעוכבות לאחר שנחשפה העלויות הגבוהות של הפרוייקט.
אספקת המים בצפון אירלנד מעולם לא הופלרה באופן מלאכותי למעט שני יישובים קטנים שבהם פלואוריד נוספה המים במשך כ-30 שנים. בשנת 1999, הופסקה ההפלרה באותם שני אזורים. הפרלמנט של סקוטלנד דחה הצעות להפליר מי שתייה ציבוריים לאחר דיון ציבורי. [חסר מקור]
==ספרד==
בסביבות 10% מהאוכלוסיה מקבלת מים מופלרים.
==ראה גם==
==מקורות==
* ויקיפדיה אנגלית