שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית''' ('''A Short History of Financial Euphoria''') הוא ספר עיון משנת 1990 מאת הכלכלן [[ג'ון גלברייט]] על ההיסטוריה והתהליך הדינמאמי של [[בועות ספקולטיביות]]. הספר באורך של כ-100 עמודים ותורגם לעברית בשם '''"כסף"'''. | + | '''היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית''' ('''A Short History of Financial Euphoria''') הוא ספר עיון משנת 1990 מאת הכלכלן [[ג'ון גלברייט]] על ההיסטוריה והתהליך הדינאמי של [[בועות ספקולטיביות]]. הספר באורך של כ-100 עמודים ותורגם לעברית בשם '''"כסף"'''. |
| | | |
| בספר מתאר גלבריית את היסטוריה של הבועות הספקולטיביות הגדולות שהתחרשו באירופה ובארצות הברית במאות השנים האחרונות - החל מ"[[שגעון הצבעונים]]" בהולנד בשנות ה-1630, עבור במניות תאגידי סחר של הודו וארצות הברית, בועת "חברת הים הדרומי", מניות הרכבות בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ועד לבועות בשוק המניות בשנות ה-80 ופרשות הנפקה ומכירה של "איגרות הזבל". | | בספר מתאר גלבריית את היסטוריה של הבועות הספקולטיביות הגדולות שהתחרשו באירופה ובארצות הברית במאות השנים האחרונות - החל מ"[[שגעון הצבעונים]]" בהולנד בשנות ה-1630, עבור במניות תאגידי סחר של הודו וארצות הברית, בועת "חברת הים הדרומי", מניות הרכבות בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ועד לבועות בשוק המניות בשנות ה-80 ופרשות הנפקה ומכירה של "איגרות הזבל". |
| | | |
| גלבריית טוען בספר כי הגורם המשותף לבועות פיננסיות או לבועות בבורסה הוא גישה קלה לכספי הלוואה לשם ביצוע ספקולציות. הוא מתאר מצב מחזורי שבו: | | גלבריית טוען בספר כי הגורם המשותף לבועות פיננסיות או לבועות בבורסה הוא גישה קלה לכספי הלוואה לשם ביצוע ספקולציות. הוא מתאר מצב מחזורי שבו: |
− | # בעקבות משבר כלכלי כספי, יש זעקה ציבורית לפיקוח הדוק על הכסף או על שווי כסף (כמו מניות, אג"חים וכו') ועל מוסדות פיננסים. | + | # בעקבות משבר כלכלי כספי, יש זעקה ציבורית לפיקוח הדוק על הכסף או על שווי כסף (כמו מניות, אג"חים וכו') ועל [[מוסד חברתי|מוסדות פיננסים]] כמו [[בנקים]] או [[בורסות]]. |
− | # לאחר תקופה מסויימת הציבור שוכח את הדבר, הדור מתחלף, הלקח נשכח, או שנמצאת נקודת תורפה חדשה. | + | # לאחר תקופה מסויימת הציבור שוכח את הדבר, הדור מתחלף, הלקח נשכח, או שנמצאת נקודת תורפה חדשה במערכת הפיננסית. |
− | # גורמים שונים מוצאים דרכים שונות כדי "לנפח" את הכסף ולספק הבטחות לעתיד כדי לזכות בערך כלכלי היום. בדרך כלל בגלל מלחמה וצורך דחוף של הממשלה בכסף מזומן. דבר זה מהווה מנגנון שממריץ את הכלכלה ה"ראלית" (כי יש יותר כסף זמין) ואת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]], במעין [[משחק פרמידה]]. | + | # גורמים שונים מוצאים דרכים שונות כדי "לנפח" את הכסף ולספק הבטחות לעתיד כדי לזכות בערך כלכלי היום. בדרך כלל הדבר נוצר בגלל מלחמה וצורך דחוף של הממשלה בכסף מזומן. דבר זה מהווה מנגנון שממריץ את "[[הכלכלה הראלית]]" (כי יש יותר כסף זמין) ואת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]], במעין [[משחק פרמידה]]. |
| # משחק הפרמידה מתרסק כאשר מתגלה בסופו של דבר שהכסף או שווה כסף היה מבוסס על הבטחות שווא. | | # משחק הפרמידה מתרסק כאשר מתגלה בסופו של דבר שהכסף או שווה כסף היה מבוסס על הבטחות שווא. |
| | | |
| גלבריית מראה כי בין אם מדובר בבנק פרטי או ציבורי, בכסף בצורות שונות, ובהסדרים חוקתיים ובנקאיים שונים, בכל זאת בועות מתרחשות. | | גלבריית מראה כי בין אם מדובר בבנק פרטי או ציבורי, בכסף בצורות שונות, ובהסדרים חוקתיים ובנקאיים שונים, בכל זאת בועות מתרחשות. |
| | | |
− | גלברייט טען כי מה שנראה כמו "מכשיר פיננסי חדש" הוא אותה גברת בשינוי אדרת: "העולם הפיננסי הריע להמצאת הגלגל שוב ושוב, בדרך כלל בגירסה מעט פחות יציבה". לפי הניתוח שלו הגורם הנפוץ בגאות ושפל הוא הייצוד של חוב כדי לממן ספקולציה, שהופך להיות "גדול באופן מסוכן ביחס לאמצעי התשלום הבסיסיים". | + | גלברייט טען כי מה שנראה כמו "מכשיר פיננסי חדש" הוא אותה גברת בשינוי אדרת: "העולם הפיננסי הריע להמצאת הגלגל שוב ושוב, בדרך כלל בגירסה מעט פחות יציבה". לפי הניתוח שלו הגורם הנפוץ בגאות ושפל הוא ה[[כסף כחוב|ייצוד של חוב]] כדי לממן ספקולציה, שהופך להיות "גדול באופן מסוכן ביחס לאמצעי התשלום הבסיסיים". |
| | | |
− | סממן משותף לבועות היא האמונה כי "הפעם זה שונה", יש טענות כי חוקי הכלכלה השתנו, וכי גילוי של משאב טבע חדש (כמו הבהלה לזהב בקליפורניה) או המצאות טכנולגיות חדשות פרושם כי "חוקי הכלכלה השתנו" ולא ניתן ללמוד דבר מהתקופה הקודמת. התומכים הגדולים בבועה הם צעירים שלא זוכרים את הבועה הקודמת. דוגמה נוספת לתופעה זו ניתנה לאחר יציאת הספר כאשר בתקופה לפני קריסת מניות הטכנולוגיה, בסוף שנות ה-90 דובר ב"כלכלה החדשה" שמתנהלת לפי חוקים חדשים של כלכלת המידע. | + | סממן משותף לבועות היא האמונה כי "הפעם זה שונה". בדרך כלל הטענה היא כי גילוי של [[משאב טבע]] חדש או כמות גדולה של משאב טבע (כמו הבהלה לזהב בקליפורניה) או [[שינוי טכנולוגי|המצאות טכנולגיות חדשות]] הובילו לכך ש"חוקי הכלכלה השתנו" ולא ניתן ללמוד דבר מהתקופה הקודמת. התומכים הגדולים בבועה הם צעירים שלא זוכרים את הבועה הקודמת. דוגמה נוספת לתופעה זו ניתנה לאחר יציאת הספר כאשר בתקופה לפני קריסת מניות הטכנולוגיה (מחשבים ואינטרנט), בסוף שנות ה-90 דובר ב"כלכלה החדשה" שמתנהלת לפי חוקים חדשים של "כלכלת המידע", לפיה גם בחברות שעוד לא מרוויחות כדאי להשקיע. |
| | | |
| גלבריית מתמקד בפסיכלוגיה שמאפשרת את האופוריה ומחלישה קולות ביקורתיים המזהירים מפני התרסקות. הסיבה לכך לפי גלבריית נעוצה בשני גורמים - זכרון פיננסי קצר מחד, וההנחה כי עושר קשור לאינטליגנציה מאידך. | | גלבריית מתמקד בפסיכלוגיה שמאפשרת את האופוריה ומחלישה קולות ביקורתיים המזהירים מפני התרסקות. הסיבה לכך לפי גלבריית נעוצה בשני גורמים - זכרון פיננסי קצר מחד, וההנחה כי עושר קשור לאינטליגנציה מאידך. |
| | | |
− | גלבריית מצביע על הקושי להצמיד כסף או הבטחות ערך אחרות לערך כלכלי אמיתי, או אפילו לסחורה שקשה לנפח אותה. הוא מציין לדוגמה את הנסיון הצרפתי להגדיר כסף שיוצמד לשטחי אדמה, וכך לא ניתן יהיה להגדיל את כמותו, אלא שנסיון זה נכשל היות ולא ניתן לפקח באמת שכמות השטרות אינה משתנה. עוד הבחנה היא שמלחמה גורמת ללחץ על הממשל וזה מפעיל לחץ או הבטחה כלפי מוסדות פיננסים כדי שיתנו לממשל הלוואה או ידפיסו כסף או שהוא מדפיס כסף בעצמו. מנגנון זה ידוע לדוגמה במקרה של ממשלת ארצות הברית ומלחמת ויאטנם ומהווה רקע להפרדות מ"תקן הזהב" שנוסח ב[[הסכמי יער ברטון]]. | + | גלבריית מצביע על הקושי להצמיד [[כסף]] או הבטחות ערך אחרות לערך כלכלי אמיתי, או אפילו לסחורה שקשה לנפח אותה. הוא מציין לדוגמה את הנסיון הצרפתי להגדיר כסף שיוצמד לשטחי אדמה, וכך לא ניתן יהיה להגדיל את כמותו, אלא שנסיון זה נכשל היות ולא ניתן לפקח באמת שכמות השטרות אינה משתנה. עוד הבחנה היא שמלחמה גורמת ללחץ על הממשל וזה מפעיל לחץ או הבטחה כלפי מוסדות פיננסים כדי שיתנו לממשל הלוואה או ידפיסו כסף או שהוא מדפיס כסף בעצמו. מנגנון זה ידוע לדוגמה במקרה של ממשלת ארצות הברית ומלחמת ויאטנם ומהווה רקע להפרדות מ"תקן הזהב" שנוסח ב[[הסכמי יער ברטון]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[כסף כחוב (סרט)]] | | * [[כסף כחוב (סרט)]] |
| * [[סיכון מוסרי]] | | * [[סיכון מוסרי]] |
| + | * [[ההיסטוריה של הכסף]] |
| + | {{כסף}} |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [http://www.btinternet.com/~phalperin/Bookshelf/shorthist.htm סקירת של הספר] | + | * [http://www.btinternet.com/~phalperin/Bookshelf/shorthist.htm היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית ] סקירת של הספר |
| * [http://quantified.wordpress.com/2008/07/22/a-short-history-of-financial-euphoria-john-kenneth-galbraith/ סקירה של הספר] | | * [http://quantified.wordpress.com/2008/07/22/a-short-history-of-financial-euphoria-john-kenneth-galbraith/ סקירה של הספר] |
− |
| |
− | {{תבנית:כסף}}
| |
| | | |
| [[קטגוריה:כסף]] | | [[קטגוריה:כסף]] |
| [[קטגוריה:ספרי עיון]] | | [[קטגוריה:ספרי עיון]] |
| [[קטגוריה:מאקרו כלכלה]] | | [[קטגוריה:מאקרו כלכלה]] |
| + | [[קטגוריה:בנקאות]] |
| + | [[קטגוריה:היסטוריה]] |