שורה 32: |
שורה 32: |
| הבלוג [[הזאב בדלת]] וגורמים אחרים הקשורים ל[[שיא תפוקת הנפט]], תוקף באתר שלו את אחד התרשימים, של הרזרבות, היות ורזרבות אלו אינן עומדות כמו ערמה של עצים, מוכנים לשימוש, אלא דורשים כמות גדולה והולכת של אנרגיה, בעיות פוליטיות וכסף כדי להגיע אליהן. | | הבלוג [[הזאב בדלת]] וגורמים אחרים הקשורים ל[[שיא תפוקת הנפט]], תוקף באתר שלו את אחד התרשימים, של הרזרבות, היות ורזרבות אלו אינן עומדות כמו ערמה של עצים, מוכנים לשימוש, אלא דורשים כמות גדולה והולכת של אנרגיה, בעיות פוליטיות וכסף כדי להגיע אליהן. |
| | | |
− | סקר האנרגיה מציג את הרזרבות המוכחת של משאב כמו גז או נפט, מביא את הצריכה, ומחשב את יחס הצריכה\ רזרבות. דבר זה ממחיש לכאורה את מספר השנים שנותרו שבהם ניתן להשתמש באנרגייה מחצבית מתוך הרזרבות האלה. אלה שאנרגיה בתוך האדמה אינה כמו ערימת עצים, או כמו בירה הממתינה בתוך חבית, כך שכל מה שנדרש הוא לפתוח את הברז והבירה (או הנפט) יוצאים מהחבית בקצב קבוע. במציאות, הדימוי המתאים יותר הוא חוטב עצים שגר ליד יער, וככל שהוא מכלה את עצי היער עליו להרחיק נדוד יותר, ולהסתפק בעצים עלובים יותר לשם הסקת הבקתה שלו. (דוגמאות מציאותיות של מצב זה, של [[בירוא יערות]] מאסיבי שהוביל להקטנת כמות העץ ולצורך בשינוי מדיניות או להתמוטטות מובאות בספר "[[התמוטטות]]" לגבי שבטי האנסאזי, איי הפסחא, יפן הקיסרית ועוד). אותו כורת עצים צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בהפקת האנרגיה שלו, כך שחישוב כמות השנים שנותרו לו להסתמך על מאגרים אלה, אינה מתקבלת מחילוק פשוט של גודל המאגר בקצב הצריכה. | + | סקר האנרגיה מציג את הרזרבות המוכחת של משאב כמו גז או נפט, מביא את הצריכה, ומחשב את יחס הצריכה\ רזרבות. דבר זה ממחיש לכאורה את מספר השנים שנותרו שבהם ניתן להשתמש באנרגייה מחצבית מתוך הרזרבות האלה. אלה שאנרגיה בתוך האדמה אינה כמו ערימת עצים, או כמו בירה הממתינה בתוך חבית, כך שכל מה שנדרש הוא לפתוח את הברז והבירה (או הנפט) יוצאים מהחבית בקצב קבוע. במציאות, הדימוי המתאים יותר הוא חוטב עצים שגר ליד יער, וככל שהוא מכלה את עצי היער עליו להרחיק נדוד יותר, ולהסתפק בעצים עלובים יותר לשם הסקת הבקתה שלו. |
| | | |
− | מאידך, באתר 'הטעות של רזרוות הנפט' [http://www.radford.edu/~wkovarik/oil/index2.html] מבקרים את התרשימים דוקא על רקע העובדה שאינם לוקחים בחשבון מאגרים קשים לניצול בשיטות הקיימות. | + | דוגמאות מציאותיות של מצב זה, של [[בירוא יערות]] מאסיבי שהוביל להקטנת כמות העץ ולצורך בשינוי מדיניות או להתמוטטות, מובאות בספר "[[התמוטטות]]" לגבי שבטי [[האנסאזי]], [[איי הפסחא]], [[יפן הקיסרית]] ועוד). אותו כורת עצים צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בהפקת האנרגיה שלו, כך שחישוב כמות השנים שנותרו לו להסתמך על מאגרים אלה, אינה מתקבלת מחילוק פשוט של גודל המאגר בקצב הצריכה. |
| + | |
| + | ביקורת נוספת היא בגלל ההיבט המטעה של יחסי רזרבה להפקה נוכחית. המאגרים המוכחים יכולים לגדול או לקטון, והצריכה הנוכחית משתנה באופן מהותי לאורך עשורים. בפחם, הצריכה גדלה בקצב גדול בהרבה מהגידול במאגרים, כך שהערכה של מספר יחס עתודות לצריכה נוכחית מציירת תמונה מתעתעת של עתודות שיספיקו למאות שנים. |
| + | |
| + | מאידך, באתר 'הטעות של רזרבות הנפט' [http://www.radford.edu/~wkovarik/oil/index2.html] מבקרים את התרשימים דוקא על רקע העובדה שאינם לוקחים בחשבון מאגרים קשים לניצול בשיטות הקיימות. |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |