47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 56:
שורה 56: − * הגדלת תוחלת החיים, הורדת תמותת תינוקות, שינוי בחתך גיל האוכלוסיה. + − * בטווח הקצר - הגדלת מספר האנשים. עם הזמן קיים [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי. + − * מלחמה במחלות מדבקות ובמגפות, שכלול הרפואה, מעבר למחלות כרוניות. + − * הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + + + + + + + − + − * שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה. − * קידום והרחבת המדע − * הפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה − + − * כילוי בקצב גדל של משאבים מתחדשים (כמו יערות, שדות דיג), [[דלק מחצבי]] ומשאבים מתכלים. + − * התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים ([[מחזור אקולוגי]]). + − * הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות ו[[הכחדה המונית]] על ידי ניצול משאבים כמו [[מים]], כריתת יערות, שינוי תוואי קרקע, [[סחף קרקע]], ציד ודיג, ניצול שטחים ומשאבים לחקלאות, [[קיטוע]] וזיהום. + − * יצירת זיהום, ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].+ − + −
←השפעות
==השפעות==
==השפעות==
===רווחה חבתרית ושביעות רצון===
[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|500px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]
על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את ה[[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול ב[[צריכה]] שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה.
אלא שדבר זה לא מתגלה ב[[שביעות רצון מהחיים|סקרי שביעות רצון מהחיים]]. כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולאריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.
אין קשר בין צמיחה כלכלית של מדינות עשירות לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. מחקרים מבריטניה ומארצות הברית מצאו שיש ירידה מתונה באושר המדווח על פני שנים, למרות המשך מגמה של צמיחה התוצר לנפש.
===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===
צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסיה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות. שם היבטים כמו הקטנת [[אי שוויון כלכלי]] משחקים תפקיד חשוב יותר בהגדלת תוחלת החיים והמשך הצמיחה הכלכלית אינו מעלה עוד את תוחלת החיים.
הסיבה לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע משיפורים בהגיינה, קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] ולקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיסטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מזיהום ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].
השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו עבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], או [[סרטן]] או [[דיכאון]]. המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי הגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים. הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.
כמו כן, במספר איזורים בעולם, [[אזורים כחולים]] יש תוחלת חיים גבוהה מאד, דווקא במקומות שבהם אין תוצר כלכלי גבוה, ויש דגש רב יותר על כלכלה קהילתית, אורך חיים פעיל ועוד.
בטווח הקצר צמיחה כלכלית מובילה ל[[גידול אוכלוסין]] שכן למשפחות יש יותר מזון והן נוטות להגדיל את מספר הילדים עקב כך. לעומת זאת בטווח הארוך יותר קיימת תופעה של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי, בגלל שלל סיבות כמו הגדלת ההתמחות הככללית והצורך להאריך את שלב החינוך של ילדים דבר שמוביל לדוגמה לייקור גידול ילדים ולדחיית גיל הנישואין.
===פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי===
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה המדעית}}
במאות השנים האחרונות, צמיחה הכלכלית היא חלק מ[[תהליך]] שמשלב בתוכו מחקר מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ומציאת חומרים ומשאבים חדשים, רתימת הטכנולוגיות החדשות והמשאבים החדשים לשם צמיחה כלכלית, והפנית חלק מפירות הצמיחה בהשקעות כספיות למימון עוד מחקר מדעי, מסעות מחקר ופיתוח טכנולוגי. תהליך זה מכונה על ידי נוח הררי, [[המהפכה המדעית]].
[[שיפורים טכנולוגיים]] רבים נבעו מהתקופה מאז [[המהפכה התעשייתית]] שהתאפיינה בשילוב מואץ של מימון מחקרים, פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי וצמיחה כלכלית. הפיתוחים כוללים פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.
במסגרת זו גם התרחש קידום והרחבה חסרת תקדים של המדע כולל הפיזיקה הניוטונית, תרמודינמיקה, תורת היחסות, כימיה מודרנית, תורת האבולוציה, חקר הגנום, ביולוגיה, אקולוגיה, גאוגרפיה, אסטרונמיה, מדעי כדור הארץ, הנדסה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד.
במסגרת ההתמחות הכלכלית שנוצרה, נדרשו עובדים להשכלה נוספת, ונדרשה ידיעת קרוא וכתוב להורדת [[עלויות עסקה]] הקשורות בחוזים כלכליים. דבר זה הוביל להפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה.
===השפעות סביבתית וקיימות===
לצמיחה הכלכלית היו [[השפעות סביבתיות]] רבות וכן השפעה בדבר הגבת איום ה[[קיימות]] על המין האנושי:
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].
* מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
* כילוי בקצב גדל של [[משאבים מתחדשים]] (כמו יערות, שדות דיג), [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתכלים]].
* התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים - [[מחזור אקולוגי]].
* הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות ו[[הכחדה המונית]] על ידי ניצול משאבים כמו [[מים]], [[כריתת יערות]], שינוי תוואי קרקע, [[סחף קרקע]], ציד ודיג, ניצול שטחים ומשאבים לחקלאות, [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[זיהום]].
* יצירת [[זיהום]] שמשפיע על בריאות האנשים, מערכת הרביה של יצורים חיים ושל בני אדם וכן על בריאותן של מערכות אקולוגיות. ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].
* יצירת איומים [[קיימות|קיומיים]] כמו איום ב[[מלחמה אטומית]], [[התחממות עולמית]], [[דלדול שכבת האוזון]], זיהום גנטי במסגרת [[הנדסה גנטית]] או [[מלחמה ביולוגית]], מגפות כלל עולמיות וכו'.
יש כלכלנים הסבורים כי המשך הצמיחה הכלכלית יוביל לשיפור היחס לסביבה (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], עקב שיפורים טכנולוגים ויותר כסף שיושקע בשימור שטחי טבע וכדומה. עם זאת, [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] רבים מפקפקים בכך וטוענים כי הנזק הסביבתי ודלדול המשאבים שנגרמים בגלל המשך הצמיחה הם גדולים מידי מכדי שיעברו תיקון על ידי גורמים אלה.
===השפעות פוליטיות ותרבותיות===
* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
* שינויים בהרגלי התזונה - מעבר לתזונה עשירה יותר , מעובדת יותר, שמנה יותר.
* שינויים בהרגלי ה[[תזונה]] - מעבר לתזונה עשירה יותר , מעובדת יותר, שמנה יותר.
* שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]], מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.
* שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]], מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.
* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]
* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]
* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות
* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות
* הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות.
* הגדלת הנטיה ל[[השענות על השוק כספק שרותים]] - מעבר מ[[עשה זאת בעצמך|ייצור עצמי]], משקים אותרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של [[מוסד חברתי|המוסדות]] של [[שוק]] ו[[מדינה]] על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד [[משפחה]] ו[[קהילה]].
* הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.
===השפעות גיאוגרפיות===
* [[עיור]] מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
* יצירת איומים [[קיימות|קיומיים]] כמו איום במלחמה אטומית, [[התחממות עולמית]], זיהום גנטי במסגרת [[הנדסה גנטית]] או [[מלחמה ביולוגית]], מגפות כלל עולמיות וכו'.
* הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות. דבר שגורם לניוד של מחלות, קטיעת קשרים אישיים וקהילות חלשות יותר. דבר זה גורר גם שוק עבודה גמיש יותר שקל בו יותר לנייד עובדים ומפעלים ממקום למקום.
* הגדלת הנטיה ל[[השענות על השוק כספק שרותים]] - מעבר מייצור עצמי, משקים אותרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה.
* קידום ה[[גלובליזציה]] על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלואמית והעולמית.
* קידום ה[[גלובליזציה]] על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלואמית והעולמית.