47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 53:
שורה 53: − + + + + +
←השפעות סביבתיות
מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
==השפעות סביבתיות==
==השפעות סביבתיות וחברתיות==
לאידוי האשלג יש [[השפעות סביבתיות]] וכלכליות שליליות. הן ביצירת בולענים, הן בירידה כללית במפלס ים המלח, והן בפגיעה במלונות ליד ים המלח עקב חשש להצפה. קיימת החלטת ממשלה לפיה מפעלי ים המלח יפעלו לתיקון המצב ליד המלונות.
לאידוי האשלג יש [[השפעות סביבתיות]] וכלכליות שליליות. הן ביצירת בולענים, הן בירידה כללית במפלס ים המלח, והן בפגיעה במלונות ליד ים המלח עקב חשש להצפה. קיימת החלטת ממשלה לפיה מפעלי ים המלח יפעלו לתיקון המצב ליד המלונות.
היבט נוסף נוגע לכך שהאשלג [[משאב מתכלה]]. מבחינה מקומית, התכלות האשלג, ללא פיתוח של מקורות תעסוקה אחרים, עלולה ליצור בעיית [[אבטלה]] בנגב. כמו כן, אזילת האשלג המקומי פרושה התחלת ייבוא של אשלג ומכאן ייקור התשומות עבור [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]].
באופן רחב יותר, האשלג הוא משאב אסטרטגי של ישראל. בהיותו [[חומר גלם]] להפקת [[דשן כימי]] הוא עשוי לסייע לה להתמודד עם התייקרות המזון בעולם ובעיות [[חוסן]] ו[[קיימות]] ב[[שוק המזון העולמי]], ובכך לשפר את [[בטחון תזונתי]] ארוך הטווח של ישראל.
==ראו גם==
==ראו גם==