שינויים

==תאגידים רב-לאומיים בישראל==

==תאגידים רב-לאומיים בישראל==

במשך עשרות שנים נמנעו תאגידים רב-לאומיים מקשרים עם ישראל, עקב החרם הערבי. עם החלשות השפעת החרם בשנות ה-90 והתחזקות ה[[גלובליזציה]] והפחתת הגנות על יצרנים ישראלים, החלה כניסה של תאגידים רב לאומיים לישראל ושליטה שלהם על תאגידים מקומיים.

במשך עשרות שנים נמנעו תאגידים רב-לאומיים מקשרים עם [[כלכלת ישראל]], עקב החרם הערבי. עם החלשות השפעת החרם בשנות ה-90 והתחזקות ה[[גלובליזציה]] והפחתת הגנות על יצרנים ישראלים, החלה כניסה של תאגידים רב לאומיים לישראל ושליטה שלהם על תאגידים מקומיים.  

 

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיון למותג.

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

שותפיות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

שותפיות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל, ובעקבותיו גם מייקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות.

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיון למותג. בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל. מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו גם על ידי מייקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות בתחום ההיטק.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.