שינויים

עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין.  

עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין.  

==גלובליזציה וריכוזיות==

==גלובליזציה וריכוזיות==

[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

[[תאגיד רב-לאומי]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים.   

באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים.   

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מונופול]]

* [[מונופול]]

* [[מיתוס]]

* [[מיתוס]]