47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
למרות מאפיינים אלו, המודל הנורדי אינו מודל אחד ויחיד, אלא מאפיין כללי של הארצות הנורדיות. כל אחת מארצות אלו בעלת כלכלה ייחודית ומודלים כלכליים משל עצמה, אשר לעתים שונים משמעותית מאלו של שכנותיה.{{הערה|[http://www.etla.fi/files/1892_the_nordic_model_complete.pdf The Nordic Model: Embracing globalization and sharing risks]}}
למרות מאפיינים אלו, המודל הנורדי אינו מודל אחד ויחיד, אלא מאפיין כללי של הארצות הנורדיות. כל אחת מארצות אלו בעלת כלכלה ייחודית ומודלים כלכליים משל עצמה, אשר לעתים שונים משמעותית מאלו של שכנותיה.{{הערה|[http://www.etla.fi/files/1892_the_nordic_model_complete.pdf The Nordic Model: Embracing globalization and sharing risks]}}
===מערכת חינוך מעולה===
בכל המדינות הנורדיות יש השקעה בחינוך, הן מבחינה כספית והן מבחינת הדגש שניתן לנושא בתרבות, בערכים של צניעות, הגינות, עצמאות סולידריות ועזרה הדדית. [[מערכת החינוך בפינלנד]] היא הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה.
למערכת החינוך הפינית מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות חינוך אחרות בעולם. יש בה מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, אין מבחנים, יש דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים והמורים, מתן [[אמון]] בתלמידים בפרט ובניית אמון בין כלל המוערבים במערכת, כולל המורים, קשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים, ושוויניות גבוהה. מערכת החינוך מתחילה בגיל צעיר, והיא חובה עד סוף החינוך היסודי שמסתיים בגיל 15. בגיל 16-18 התלמידים יכולים לבחור ללמוד בבית ספר מקצועי או עיוני. מערכת החינוך היא חינם עד מגיל הגן ועד האוניברסיטה.
פינלנד ודנמרק נמצאות במקום הראשון, יחד 3 מדינות נוספות ([[ניו זילנד]], [[אוסטרליה]] ו[[קובה]]) ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Education_Index אינדקס החינוך של ארגון האומות המאוחדות] שפורסם בשנת 2008 ו2009, עם ציון של 0.993. נורווגיה נמצאת במקום ה-7, איסלנד במקום ה-12 ושוודיה במקום ה-18.
להשוואה, ארצות הברית נמצאת במקום ה-13, וישראל נמצאת במקום ה-37 עם ניקוד של 0.947.
למרות הציונים הגבוהים, מערכת החינוך הפינית לדוגמה, אינה מכוונת את עצמה לפי הצלחה במבחנים בינלואמיים, ושמה דגש על הבנת עמוקה של החומר, חדשנות ועצמאות של התלמידים והמורים, הטלת ספק וסקרנות של התלמידים, רצון אמיתי של התלמידים להגיע ללימודים ושל המורים ללמד והיבטים נוספים. הערכים החינוכיים מדגישים שוויוניות, עצמאות וסיוע הדדי ולאו דווקא תחרותיות וחתירה להגיע למקום הראשון.<ref name="rozental">[http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg החינוך בפינלד - הטוב בעולם] מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011</ref>
לצד היותן מדינות עשירות שיכולות לממן שירותי חינוך טובים, ולצד מודלים מצויינים בחינוך, יש גורמים נוספים המסייעים למערכת החינוך במדינות הנורדיות. בין היתר מסייעים [[גידול אוכלוסין|ילודה נמוכה) שמאפשרת יחס גבוה של מורים ומשאבים לכל תלמיד, נורמות חברתיות המדגישות יושרה, צניעות מערובות ואכפתיות. שיווניות גבוהה יחד עם שירותים ציבוריים טובים, וכן מיסוי גבוה, בטחון תעסוקתי גבוה גורמים לכך שבחירת מקצוע בחיים מוכוונת יותר על ידי נטיה אישית והרגשת ייעוד ופחות בגלל לחץ להצלחה כלכלית או כדי לזכות בסמל סטטוס מקצועי. דבר זה מסייע לכך שהמערכת החינוך אינה מנסה להכשיר כמה שיותר בוגרים שילכו לאוניברסיטה אלה מאפשרת כמות גבוה של תלמידים מקצועיים, אין לחץ חברתי גבוה על התלמידים ללכת למסלול עיוני או למקצועות מכניסים.
===גמישות ובטחון בשוק העבודה===
אחד הדגשים של המודל הנורדי הוא [[flexsecurty]] - שילוב של בטחון בעבודה יחד עם גמישות. הדבר מושג על ידי [[איגודי עובדים]] חזקים שעובדים יחד עם הממשלה והמעסיקים כדי להעניק רשת בטחון לעובדים מצד אחד, וגמישות למעסיקים בהעסקת עובדים מצד שני. הכשרת עובדים ברמה גבוהה במימון ציבורי, ודמי אבטלה נדיבים מאפשרים לעובדים למצוא עבודה חדשה בקלות רבה יחסית, ומצד שני לשמור על כישורי עובדים גבוהים.
אחד הדגשים של המודל הנורדי הוא [[flexsecurty]] - שילוב של בטחון בעבודה יחד עם גמישות. הדבר מושג על ידי [[איגודי עובדים]] חזקים שעובדים יחד עם הממשלה והמעסיקים כדי להעניק רשת בטחון לעובדים מצד אחד, וגמישות למעסיקים בהעסקת עובדים מצד שני. הכשרת עובדים ברמה גבוהה במימון ציבורי, ודמי אבטלה נדיבים מאפשרים לעובדים למצוא עבודה חדשה בקלות רבה יחסית, ומצד שני לשמור על כישורי עובדים גבוהים.