שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 50: שורה 50:  
מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים.
 
מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים.
   −
היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא הררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פרמידה הפוכה" שבה החקלאות ותעשיות חומרי הגלם והאנרגיה הם רק חלק קטן מהתמ"ג, אבל כל שאר הכלכלה נשענת עליהם כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[פרידריך שומכר]].
+
היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא הררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פרמידה הפוכה" שבה החקלאות ותעשיות חומרי הגלם והאנרגיה הם רק חלק קטן מהתמ"ג, אבל כל שאר הכלכלה נשענת עליהם כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[ארנסט שומכר]].
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט