47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''בנקאות ברזרבה מלאה''' (Full-reserve banking) היא נוהג בנקאי שבו כל כמות הכסף של המלווה נשמרות כרזרבה (בצורה של כסף מזומן או נכסים נזילים אחרים) כאשר לכל מלווה יש את הזכות והיכולת למשוך כסף זה בכל זמן. מערכת בנקאות ברזברה מלאה היתה נהוגה על ידי בנק אמסטרדם וכמה בנקים מוקדמים אבל היא הוחלפה על ידי מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] לאחר 1800. קיימות הצעות לחזור למערכת בנקאות של רזרבה מלאה, אבל אלו זוכות להתעלמות או לדחייה מצד רוב הכלכלנים מהזרם המרכזי ובעיקר מצד [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]], שמאמינים כי העלויות של שינוי כזה יעלו על היתרונות שיופקו ממנו.
'''בנקאות ברזרבה מלאה''' (Full-reserve banking) המוכרת גם כ'''בנקאות ברזרבה של '''100% (100% reserve banking) היא נוהג [[בנקאות|בנקאי]] שבו כל כמות ה[[כסף]] של המלווה נשמרות כרזרבה (בצורה של כסף מזומן או נכסים נזילים אחרים) כאשר לכל מלווה יש את הזכות והיכולת למשוך כסף זה בכל זמן. כסף שהופקד על ידי לקוחות בבנק, לא ינתן כהלוואה, שכן המלווה הוא בעל זכות חוקית למשוך את הכסף בכל רגע נתון. ישנן מערכות רזברה מלאות שלא מטילות מגבלות כאלו על הלוואות ומאפשרות השהייה מסויימת של מתן הכסף ללקוח בתנאים מסויימים.
לאחר המצאת ה[[כסף]] ולפני המצאת הבנקים, רוב ה[[אשראי]] הכספי או הלוואות כספיות שניתנו לאחרים היו בכסף שהמלווה היה, וכך הן היו "ברזרבה מלאה". דרך נוספת מקובלת של אשראי היתה [[ערבות הדדית]] או סיוע קהילתי שבו מימון ובעיקר שווה ערך כסף של עבודה או ציוד ניתן לאנשים ב[[קהילה]] על ידי חברי קהילה אחרים בציפיה לקבלת סיוע דומה כשהם יזדקקו לכך.
מערכת בנקאות ברזברה מלאה היתה נהוגה במשך זמן קצר על ידי בנק אמסטרדם בשנים הראשונות של 1600 אבל היא מעולם לא על ידי מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] לאחר 1800. קיימות הצעות לעבור לבנקאות של רזרבה מלאה, ובינן בולטת במיוחד [[תוכנית שיקאגו]] שהוצגה ב-1933 וזכתה לעניין מחודש ב-2012. בין הכלכנים שתמכו בתוכניות אלה ניתן למנות את [[ארווינג פישר]], [[מילטון פרידמן]], מורי רובטרס, והנרי סימונס. אבל אלו זכו להתעלמות או לדחייה מצד רוב הכלכלנים מהזרם המרכזי ובעיקר מצד [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]], שמאמינים כי העלויות של שינוי כזה יעלו על היתרונות שיופקו ממנו. כמו כן מסייעת להתעלמות זו אינטרסים של הבנקים הגדולים שנהנים במצב הקיים מיכולת ליצור [[כסף כחוב]].
בנקאות ברזברה מלאה תעצור לחלוטין בעיה של [[ריצה על הבנק]] שבה לקוחות רבים מידי דורשים מהבנק את כספם בבת אחת, וגורמים בכך להתמוטטות שלו. כמו כן ריצה על הבנק בסדר גודל גדול יכולה לגרור אחריה התמוטטות של הבנק, ואף משבר מטבע. כמו כן בנקאות ברזרבה מלאה אמורה להקטין בעיות של [[מחזורי עסקים]] (גאות ושפל בכלכלה ולפעמים גלישה למיתון כלכלי) על ידי מיתון התמריץ של בנקים לנפח [[בועות אשראי]] ועל יכולת גבוה יותר של הממשלה לשלוט בהיצע הכסף. כמו כן היא אמורה להקטין את גודל החובות של ממשלות (שלא יצטרכו לשלם ריבית על הפקת כסף) ולהקטין את גודל החובות של עסקים ואנשים פרטיים (שכן הבנקים לא יעודדו בצורה נמרצת לקיחה של הלוואות, והאשראי יתייקר). מבחינת [[קיימות]] בנקאות ברזברה מלאה יכולה להיות דבר רצוי היות והיא מקטינה את התמריץ של המערכת ל[[צמיחה כלכלית]] מתמדת וכן היא יכולה לעודד השקעות לטווח ארוך והקטנה של [[אי שוויון כלכלי]] שנגרם כיום עקב [[ריבית]] ובכך להוריד [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]].
מבקרי הבנקאות ברזברה מלאה מציינים כי היא תייקר את האשראי ותקטין את כמות האשראי ובכך תוביל להאטת הצמיחה הכלכלית. כמו כן עולה חשש כי מתן העברת יכולת הדפסת כסף לידי הממשלה תגרור [[אינפלציה]] בעיקר לקראת בחירות או מלחמה.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==