שינויים

===דרדור המצב הבריאותי===

===דרדור המצב הבריאותי===

הגנטיקה של המין האנושי התבססה במשך מיליוני שנים על צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד ודגים. היא התאפיינה על מגוון גדול מאד של מקורות מזון וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

מאז המהפכה החלקאית, ועד למהפכה התעשייתית, רוב מוחלט - 90-95 % מבני האדם, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה שעבדו קשה ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן. חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. כמו גם בירידה ניכרת במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס. אנחנו לא מותאים לאכול דגנים וחייבים לבצע עבודה קשה של קציר, קילוף, טחינה ואפייה או בישול כדי להכשיר מזון זה, כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף ולדוגמה איכרים במזרח הניזונים מאורז סובלים ממחסור בויטמין A.

מאז המהפכה החלקאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי איכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בויטמין A.

הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניקוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסיה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד.  

הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניקוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסיה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין [[הנבטה]] כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.  

נוסף לכך המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים, דבר שגרם לעלייה בכמות המחלות הזיהומיות של טפילים וחיידיקים. דבר זה יחד עם הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים- רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגיינים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסיה.  

בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגיינים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסיה.  

לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.

לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.