47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 27:
שורה 27: − + + + שורה 35:
שורה 37: − + + + − כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל.+
←בטיחות בדרכים
==בטיחות בדרכים==
==בטיחות בדרכים==
הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. בשנת 2011 נהרגו בישראל 125 הולכי רגל בתאונות דרכים, בדומה לשיעור ההרוגים בשנת 2010. רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני. הם מהווים שליש מכלל ההרוגים בתאונות. 41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx] אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).
הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. בשנת 2011 נהרגו בישראל 125 הולכי רגל בתאונות דרכים, בדומה לשיעור ההרוגים בשנת 2010, ועם שיעור דומה של הרוגים שלא ירד מאז 2007. רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני. 41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx] אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).
הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושוויץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]
לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש.
לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש.
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דראסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דראסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]
מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל איזורי [[מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד.
מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל איזורי [[מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל.
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:
{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}
==יתרונות בריאותיים==
==יתרונות בריאותיים==