שורה 9:
שורה 9:
ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי.
ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי.
+
==גלובליזציה וריכוזיות==
+
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.
+
+
תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.
בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכויזיות]] מתבטע לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופליסטי.
בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכויזיות]] מתבטע לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופליסטי.
+
+
תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.
באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים.
באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים.
+
+
==היסטוריה==
+
בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]]. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלואמי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים.
==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 18:
שורה 27:
* [[מיתוס]]
* [[מיתוס]]
* [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)]]
* [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)]]
+
* [[גלובליזציה]]
+
==קישורים חיצוניים==
+
* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3409045,00.html אורי פסובסקי, מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך] באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010
[[קטגוריה:תאגידים|*]]
[[קטגוריה:תאגידים|*]]