47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בסיוע הערך מויקיפידה העברית
'''בנקאות בישראל''' היא כלל ענף ה[[בנקאות]] ב[[מדינת ישראל]]. נושא זה מורכב מהבנקים המסחריים הפועלים בענף, החקיקה בתחום הבנקאות, ה[[כסף]], ה[[משכתנא]] והיבטים דומים אחרים, וכן הרגולציה בתחום.
==היסטוריה==
הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה.
בשנות ה-80 היתה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]].
בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מאסיבי בחבילות אלה.
==רגולציה ובנק מרכזי==
בנק ישראל הוא [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של מדינת ישראל. תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת [[שער הריבית]] ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטרית, פיקוח ורגולציה על הבנקים, וניהול יתרות המט"ח (מטבע חוץ) הלאומיות.
בבנק ישראל יחידת הפיקוח על הבנקים אשר מקיימת פיקוח על מערכת הבנקאות הבנקים, ואלה תפקידיה:
* פקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים - הגנה מפני [[ריצה על הבנק]], סכנות קריסה של בנקים ובעיות פיננסיות אחרות.
* שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים.
* שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.
בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דראסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פרוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]].
בדומה למדינות מודרניות אחרות, בישראל קיים [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] כך שרוב ה[[כסף]] שמיוצר במדינה לא נדפס באופן ישיר על ידי המדינה אלא הוא [[כסף כחוב]] שנוצר על ידי מתן [[אשראי]] לציבור בידי הבנקים המסחריים, בפיקוח בנק ישראל.
המשרדים הראשיים של בנק ישראל שוכנים בקריית הממשלה בירושלים ויש לו סניפים בתל אביב וחיפה, אשר עוסקים בהנפקת מטבעות ושטרות לבנקים.
בנק ישראל מפרסם מחקרים בתחומי הבנקאות, רובם בכתב העת "סוגיות בבנקאות" ובסדרה "ניירות לדיון" וכן סקירות (שנתית וחצי-שנתית) המתארות ומנתחות את ההתפתחויות במערכת הבנקאות.
==הבנקים המסחריים בישראל==
{|class="toccolours" style="float: left;margin-right: 1.5em"
| דירוג חמשת הבנקים הגדולים בישראל
על פי תלונות לקוחות - 2010-2011
|-
|
{| class="wikitable"
|-
! שם בנק !! 2010 !! 2011
|-
| לאומי || טוב || טוב
|-
| דיסקונט || תקין || טוב
|-
| הפועלים || תקין || תקין
|-
| הבינלאומי || טעון שיפור || תקין
|-
| מזרחי-טפחות || טעון שיפור || טעון שיפור ניכר
|}
|-
| על פי דוח המפקח על הבנקים{{הערה|[http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120430/120430s.pdf סקירת פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום הטיפול בפניות ותלונות ציבור לשנת 2011], עמוד 6 סעיף 3.1.2, {{PDF}} אתר בנק ישראל}}
|}
בישראל פעלו בסוף שנת 2007 : 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים .
שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]].
הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו בנק אנגלו פלשתינה. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביאות את המדינה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.
השני בגודלו מבין הבנקים הינו בנק הפועלים, שנשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] וכיום בידי [[שרי אריסון]].
הבנק השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] והוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית.
הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]] נשלט כיום על ידי קבוצת [[משפחת עופר|עופר]]-[[משפטח ורטהיים|ורטהיים]].
הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]].
בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India
כמו כן קיים שוק של [[אשראי]] חוץ בנקאי. חברות ה[[ביטוח]] הן שחקניות עיקריות בשוק זה.
==ריכוזיות וכשלי שוק בענף הבנקאות==
יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות ]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] נוספים בענף הבנקאות בישראל.
היבט מרכזי של ריכוזיות הוא נובע מכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מהשוק ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את הנורמות המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחול. דוגמה אחת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי שער ריבית שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.
כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים נקרה מצב שנקרא "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו בנק או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק, ולכן יודע שבמצב כזה, הממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו (לדוגמה פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]]).
היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך הם השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה גורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים בהון העצמי שלהם כדי להשפיע על גרעין שליטה, והון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, ומכווין את שליטת כלל בעלי המניות, ודרכם על כלל ההון העצמי של הבנק וההחלטות שלו. דבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק.
הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ראלים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.
פעמים אחדות הגיעו בנקים בישראל למצב של חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהם, ולכן נתפסו על ידי [[בנק ישראל]] והועברו לפירוק. בכל המקרים פעל בנק ישראל לצמצום הפגיעה במפקידים. ברבים מהמקרים הועמדו לדין מנהלי הבנקים, על מעשים פליליים שלהם שגרמו להתמוטטות הבנק, ובחלק מהמקרים הוגשה תביעה אזרחית נגד דירקטורים, לפיצוי בנק ישראל על הנזק שנגרם לו. הבנקים שהתמוטטו הם:
* בנק פויכטוונגר
* בנק אלרן
* בנק ארץ ישראל בריטניה
* בנק צפון אמריקה
* הבנק למסחר
* הבנק לפיתוח התעשייה{{הערה|בנק ישראל - פרסום [http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/020902/020902a%20.htm הודעה לעיתונות על סיוע לבנק לפיתוח תעשייה] למניעת התמוטטותו.}}
הריכוזיות במשק הבנקאות בישראל נובעת גם מקשיי רגולציה שמעמיד בנק ישראל בפני פתיחת בנקים חדשים, וצעדים שהוא נקט כדי לסגור בנקים קטנים לאחר פרשת הבנק למסחר ו[[פרשת ויסות המניות]]. לכל הבנקים יש עלויות פיקוח. בנקים קטנים מדי ישאו בעלויות גבוהות יחסית למחזור ויתקשו להרוויח. בנק ישראל חושש מפני בנקים שירוויחו בטווח הקצר אבל יתמוטטו עקב [[ריצה על הבנק]] או השקעות לא נבונות, ולכן הדרישה ליציבות כספי החוסכים נמצאת במתח עם הערך של הגברת התחרות בענף.
===צעדים להקטנת הריכוזיות===
בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות בענף, בייחוד במגזר משקי הבית. בין הצעדים שננקטו:
* ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים <ref>היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד</ref> .
* קידום הקמתו של בנק אינטרנטי.
* הפרטת בנק הדואר
* קידום הפצתן של קרנות נאמנות באינטרנט.
למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו <ref>מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007</ref>.
בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם בשוק הביטוח בישראל קיימת ריכוזיות. דבר זה בא לדוגמה לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.
==קשרי הון שלטון==
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}}
===לובי פוליטי===
{{הפניה לערך מורחב|לובי בישראל}}
בנקים, כמו פירמות אחרות בישראל מפעילות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] כדי להשפיע על החקיקה בכנסת. כוחם של הבנקים נובע הן מכוחם הפיננסי הגדול והן מהיכולת שלהם להשפיע על בעלי הון נוספים שזקוקים למימון שלהם. וכן מהקשרים שלהם הן עם מפלגות וחברי כנסת והן עם הממשלה.
העיתונאי [[גיא רולניק]] נותן דוגמאות לנסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009. רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר דאז רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml]
===חובות המפלגות לבנקים===
מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה היתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]
ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html].
בעוד הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.
==ראו גם==
* [[בנק שיתופי]]
* [[פנסיה בישראל]]
* [[משפחות ההון בישראל]]
{[כסף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C בנקאות בישראל] בויקיפידה העברית
* [http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=15&toptitle1a=פרסומים%20תקופתיים בנק ישראל - המפקח על הבנקים] - מערכת הבנקאות בישראל - סקירות שנתיות
* ד"ר אבי נוב, [http://www.icpas.org.il/upload/File/1013-.pdf מאמר בנושא: כניסה של בנקים זרים למערכת הבנקאות בישראל] באתר של לשכת רואי החשבון{{PDF}}
;ריכוזיות וכשלי שוק בבנקים:
*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20060921_765648.xml בועז יפעת רוצה להכריז על בנק הפועלים ולאומי כקבוצת ריכוז]
* [http://www.themarker.com/markets/1.1889392 כחלון: הבנקים עושים מיליארדים לא ביושר - אחרי הסלולר צריך לטפל בהם], 19.12.2012, דה מארקר
* [http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביו-טיוב,מרץ 2010, שעה וארבעים
* שני מזרחי, [http://www.themarker.com/law/1.1374641?= פרקליט המדינה: דני דנקנר יואשם בעבירות של לקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות], דה מארקר, 5.9.2011
* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.09
* [http://www.themarker.com/markets/1.1897128 בנק ישראל מיישם את באזל 3: מחמיר הכללים לחישוב הלימות ההון בבנקים] סיון איזסקו , דה מארקר, 31.12.2012
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:חסכון]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
==היסטוריה==
הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה.
בשנות ה-80 היתה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]].
בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מאסיבי בחבילות אלה.
==רגולציה ובנק מרכזי==
בנק ישראל הוא [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של מדינת ישראל. תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת [[שער הריבית]] ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטרית, פיקוח ורגולציה על הבנקים, וניהול יתרות המט"ח (מטבע חוץ) הלאומיות.
בבנק ישראל יחידת הפיקוח על הבנקים אשר מקיימת פיקוח על מערכת הבנקאות הבנקים, ואלה תפקידיה:
* פקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים - הגנה מפני [[ריצה על הבנק]], סכנות קריסה של בנקים ובעיות פיננסיות אחרות.
* שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים.
* שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.
בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דראסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פרוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]].
בדומה למדינות מודרניות אחרות, בישראל קיים [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] כך שרוב ה[[כסף]] שמיוצר במדינה לא נדפס באופן ישיר על ידי המדינה אלא הוא [[כסף כחוב]] שנוצר על ידי מתן [[אשראי]] לציבור בידי הבנקים המסחריים, בפיקוח בנק ישראל.
המשרדים הראשיים של בנק ישראל שוכנים בקריית הממשלה בירושלים ויש לו סניפים בתל אביב וחיפה, אשר עוסקים בהנפקת מטבעות ושטרות לבנקים.
בנק ישראל מפרסם מחקרים בתחומי הבנקאות, רובם בכתב העת "סוגיות בבנקאות" ובסדרה "ניירות לדיון" וכן סקירות (שנתית וחצי-שנתית) המתארות ומנתחות את ההתפתחויות במערכת הבנקאות.
==הבנקים המסחריים בישראל==
{|class="toccolours" style="float: left;margin-right: 1.5em"
| דירוג חמשת הבנקים הגדולים בישראל
על פי תלונות לקוחות - 2010-2011
|-
|
{| class="wikitable"
|-
! שם בנק !! 2010 !! 2011
|-
| לאומי || טוב || טוב
|-
| דיסקונט || תקין || טוב
|-
| הפועלים || תקין || תקין
|-
| הבינלאומי || טעון שיפור || תקין
|-
| מזרחי-טפחות || טעון שיפור || טעון שיפור ניכר
|}
|-
| על פי דוח המפקח על הבנקים{{הערה|[http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120430/120430s.pdf סקירת פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום הטיפול בפניות ותלונות ציבור לשנת 2011], עמוד 6 סעיף 3.1.2, {{PDF}} אתר בנק ישראל}}
|}
בישראל פעלו בסוף שנת 2007 : 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים .
שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]].
הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו בנק אנגלו פלשתינה. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביאות את המדינה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.
השני בגודלו מבין הבנקים הינו בנק הפועלים, שנשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] וכיום בידי [[שרי אריסון]].
הבנק השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] והוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית.
הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]] נשלט כיום על ידי קבוצת [[משפחת עופר|עופר]]-[[משפטח ורטהיים|ורטהיים]].
הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]].
בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India
כמו כן קיים שוק של [[אשראי]] חוץ בנקאי. חברות ה[[ביטוח]] הן שחקניות עיקריות בשוק זה.
==ריכוזיות וכשלי שוק בענף הבנקאות==
יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות ]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] נוספים בענף הבנקאות בישראל.
היבט מרכזי של ריכוזיות הוא נובע מכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מהשוק ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את הנורמות המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחול. דוגמה אחת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי שער ריבית שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.
כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים נקרה מצב שנקרא "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו בנק או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק, ולכן יודע שבמצב כזה, הממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו (לדוגמה פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]]).
היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך הם השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה גורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים בהון העצמי שלהם כדי להשפיע על גרעין שליטה, והון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, ומכווין את שליטת כלל בעלי המניות, ודרכם על כלל ההון העצמי של הבנק וההחלטות שלו. דבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק.
הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ראלים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.
פעמים אחדות הגיעו בנקים בישראל למצב של חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהם, ולכן נתפסו על ידי [[בנק ישראל]] והועברו לפירוק. בכל המקרים פעל בנק ישראל לצמצום הפגיעה במפקידים. ברבים מהמקרים הועמדו לדין מנהלי הבנקים, על מעשים פליליים שלהם שגרמו להתמוטטות הבנק, ובחלק מהמקרים הוגשה תביעה אזרחית נגד דירקטורים, לפיצוי בנק ישראל על הנזק שנגרם לו. הבנקים שהתמוטטו הם:
* בנק פויכטוונגר
* בנק אלרן
* בנק ארץ ישראל בריטניה
* בנק צפון אמריקה
* הבנק למסחר
* הבנק לפיתוח התעשייה{{הערה|בנק ישראל - פרסום [http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/020902/020902a%20.htm הודעה לעיתונות על סיוע לבנק לפיתוח תעשייה] למניעת התמוטטותו.}}
הריכוזיות במשק הבנקאות בישראל נובעת גם מקשיי רגולציה שמעמיד בנק ישראל בפני פתיחת בנקים חדשים, וצעדים שהוא נקט כדי לסגור בנקים קטנים לאחר פרשת הבנק למסחר ו[[פרשת ויסות המניות]]. לכל הבנקים יש עלויות פיקוח. בנקים קטנים מדי ישאו בעלויות גבוהות יחסית למחזור ויתקשו להרוויח. בנק ישראל חושש מפני בנקים שירוויחו בטווח הקצר אבל יתמוטטו עקב [[ריצה על הבנק]] או השקעות לא נבונות, ולכן הדרישה ליציבות כספי החוסכים נמצאת במתח עם הערך של הגברת התחרות בענף.
===צעדים להקטנת הריכוזיות===
בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות בענף, בייחוד במגזר משקי הבית. בין הצעדים שננקטו:
* ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים <ref>היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד</ref> .
* קידום הקמתו של בנק אינטרנטי.
* הפרטת בנק הדואר
* קידום הפצתן של קרנות נאמנות באינטרנט.
למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו <ref>מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007</ref>.
בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם בשוק הביטוח בישראל קיימת ריכוזיות. דבר זה בא לדוגמה לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.
==קשרי הון שלטון==
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}}
===לובי פוליטי===
{{הפניה לערך מורחב|לובי בישראל}}
בנקים, כמו פירמות אחרות בישראל מפעילות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] כדי להשפיע על החקיקה בכנסת. כוחם של הבנקים נובע הן מכוחם הפיננסי הגדול והן מהיכולת שלהם להשפיע על בעלי הון נוספים שזקוקים למימון שלהם. וכן מהקשרים שלהם הן עם מפלגות וחברי כנסת והן עם הממשלה.
העיתונאי [[גיא רולניק]] נותן דוגמאות לנסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009. רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר דאז רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml]
===חובות המפלגות לבנקים===
מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה היתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]
ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html].
בעוד הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.
==ראו גם==
* [[בנק שיתופי]]
* [[פנסיה בישראל]]
* [[משפחות ההון בישראל]]
{[כסף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C בנקאות בישראל] בויקיפידה העברית
* [http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=15&toptitle1a=פרסומים%20תקופתיים בנק ישראל - המפקח על הבנקים] - מערכת הבנקאות בישראל - סקירות שנתיות
* ד"ר אבי נוב, [http://www.icpas.org.il/upload/File/1013-.pdf מאמר בנושא: כניסה של בנקים זרים למערכת הבנקאות בישראל] באתר של לשכת רואי החשבון{{PDF}}
;ריכוזיות וכשלי שוק בבנקים:
*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20060921_765648.xml בועז יפעת רוצה להכריז על בנק הפועלים ולאומי כקבוצת ריכוז]
* [http://www.themarker.com/markets/1.1889392 כחלון: הבנקים עושים מיליארדים לא ביושר - אחרי הסלולר צריך לטפל בהם], 19.12.2012, דה מארקר
* [http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביו-טיוב,מרץ 2010, שעה וארבעים
* שני מזרחי, [http://www.themarker.com/law/1.1374641?= פרקליט המדינה: דני דנקנר יואשם בעבירות של לקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות], דה מארקר, 5.9.2011
* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.09
* [http://www.themarker.com/markets/1.1897128 בנק ישראל מיישם את באזל 3: מחמיר הכללים לחישוב הלימות ההון בבנקים] סיון איזסקו , דה מארקר, 31.12.2012
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:חסכון]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]