שינויים

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.  

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]],GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]],GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).