שינויים

יש מספר הנחות שמתבצעות לצורך המודל שמנסה להראות מדוע כמות העובדים שהפירמה בוחרת להעסיק נקבעת על ידי התפוקה השולית של העובד האחרון.  

יש מספר הנחות שמתבצעות לצורך המודל שמנסה להראות מדוע כמות העובדים שהפירמה בוחרת להעסיק נקבעת על ידי התפוקה השולית של העובד האחרון.  

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] זו אולי הנחת היסוד המוזרה מכולן. המודלים מדברים לדוגמה על פועלים בפרדס, שבו אם פועל מספר 5 לא מגיע לעבודה, הדבר אינו מפריע (ואפילו יכול לעזור) לעבודה של שאר הפועלים. הנחה אחרת יכולה להיות שהייצור במפעל או בפירמה מתבצע בטור (קו ייצור) או ברשת: לכל פועל או קבוצת פועלים יש תרומה ייחודית, שללא התוצר שלה, שאר הפועלים במפעל הינם משותקים במקרה הרע, או מייצרים\ צורכים מלאים של תוצרי ביניים במקרה הטוב. לדוגמה, אם נניח שיש 10 פועלים בדיוק בקו ייצור, ואין בו מלאים של תוצרי ביניים, אזי אם פועל מספר 5 אינו מגיע לעבודה, קו הייצור משותק היות ויש סדר בפעולות של הפועלים, ולאחר 4 שלבים הם אינם יכולים לעשות דבר מלבד לאגור את תוצר הביניים, כאשר פועלים 6-10 הינם מחוסרי עבודה.

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. תהליך זה אם עובד אחד חסר הוא אינו מפריע לאחרים, אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ובמקביל על ידי כל עובד. ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע , והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה(והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתרות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.  

 

מצב קיצוני פחות קיים כמובן במציאות, אפילו בקוו ייצור סדרתי קלאסי. אם פועל בקו ייצור סדרתי אינו מגיע לעבודה, יימצא לו מחליף זמני (או קבוע), אלא שמציאת מחליף לוקחת זמן (דבר שלא מהווה בעיה במודל הנאו קלאסי היות ואין בו זמן). או ש-9 פועלים ינסו להפעיל קו ייצור של 10 פועלים - דבר זה יגרום ליעילות קטנה בהרבה של קו הייצור, או שהוא אינו אפשרי כלל (תלוי באיזו עמדה העובד המושבת). לדוגמה אם יש שונות בין כישורי העובדים, ויש צורך ב4- מהם כדי להרים חפץ כבד, או לעשות דבר מה הדורש מהם לפעול בו זמנית (שאר העובדים אינם יכולים להרים חפצים כבדים בגלל בעיות גב), או שהעובד שחלה הוא בעל כישורים שונים מאשר שאר העובדים [מתמטיקאי לדוגמא). או שהפעלת קו הייצור דורשת תזמון מדויק בין פעולות העובדים (לדוגמה קו ייצור של גלידות, או של מוצר תעשייתי אחר שמשנה את הטמפרטורה שלו תוך כדי הייצור - כמו יציקות פלסטיק או מתכת).

 

בכל מקרה, המקור לתסכולים שעובדים ומעבידים נתקלים בהם לא אחת, היא שכדי להצליח לייצר דבר מה, יש צורך בשורה של תנאים שיש בינהם תנאי לוגי של "וגם" (הסיבה היסודית לדבר זה היא החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]]).לדוגמה בייצור חולצות, יש צורך שהמשאית עם הבדים תגיע בזמן, וגם שהבד לא יהיה רטוב, וגם שיהיו חוטים, וגם שמכונות התפירה לא יהיו מקולקלות, וגם שיהיה חשמל לתאורה ולהפעלת המכונות וכו'. כדי שדבר מה בתהליך הייצור יתקלקל , או אפילו כדי שהייצור יפסק לחלוטין, יש תנאי "או". אם אחד התנאים שצוינו לא יתקיים, לדוגמה אם אין חשמל, או שנגמרו החוטים, או שמזיק כלשהו חדר לבדים ועשה בהם חורים אזי לא ניתן לייצר , או שניתן לייצר אבל בקצב שהוא קטן (בהרבה) מאשר קצב הייצור ה"נורמלי".  

 

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]] יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדומגא, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע איפה על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]] יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדומגא, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע איפה על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

* [[הומגניות של הטכנולוגיה]] יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.  

* [[הומגניות של הטכנולוגיה]] יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.