שורה 16: |
שורה 16: |
| 2. '''פרקים א – ה'''' העוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות בחוברת גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון, מוצגת מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי. | | 2. '''פרקים א – ה'''' העוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות בחוברת גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון, מוצגת מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי. |
| | | |
− | ==פיתוח הוגן וכלכלה מקומית== | + | ==פיתוח עסקים שיתופיים – הגדרה== |
− | פיתוח הוגן הוא פיתוח הפועל לרווחת האוכלוסייה כולה, בימינו אנו ובדורות הבאים, ומשרת את התפיסה שאנו מכנים כלכלה מקומית מקיימת . כלכלה כזו מהווה תשתית לאסטרטגיית פיתוח המתחשבת בשלושה מעגלי חיים השזורים זה בזה:
| + | עסקים שיתופיים, כמו דגמים אחרים של פעילות כלכלית-חברתית, מפגישים בין כלכלה לתפישת עולם חברתית. ככאלה, הם עוסקים בכל אחד מן הרכיבים (הכלכלי והחברתי) בנפרד וכן במפגש המשותף של שני הרכיבים. המניע הכלכלי מופיע ראשון, בין אם בשם "עסק שיתופי" או "כלכלה חברתית", משום שבו טמון הייחוד של התארגנות זו מכל התארגנות אחרת בעלת מטרות חברתיות. במילים אחרות, ללא המטרה הכלכלית, אין להתארגנות זו מעמד מובחן משל עצמה. |
| | | |
− | - המעגל הכלכלי | + | החוברת מציעה הגדרה לעסק שיתופי שהיא שונה מעט מן ההגדרה של קואופרטיב על-פי ברית הקואופרציה הבינלאומית (ICA), ופורטת את מרכיביה: |
| | | |
− | - המעגל החברתי
| + | '''עסק שיתופי הוא התארגנות קבוצתית של פרטים, שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריו.''' |
| | | |
− | - המעגל הסביבתי
| + | • '''התארגנות''' – תשתית הבניה ומיסוד של הפעילות. |
| | | |
− | בכל אחד מן המעגלים, במסגרת תהליך הפיתוח, נשאלות מספר שאלות מפתח:
| + | • '''קבוצתית''' – פיתוח עסק שיתופי צריך לשקף פעולת חשיבה ותכנון של אוסף פרטים אשר יש ביניהם זיקה וקשרי גומלין מתוך כוונה לפעול להשגת מטרה משותפת. |
− | למי נועד הפיתוח? באיזה מידה התהליך יאפשר לתושבי המקום נגישות למשאבים? כיצד מבטיחים שהפיתוח הכלכלי אכן יתרום לאיכות החיים של התושבים המקומיים? באילו אופנים בונים את יכולותיהם של תושבים מקומיים במטרה לשלבם בתהליכי הפיתוח?
| + | |
| + | • '''חברים''' – קבוצה מוגדרת של פרטים שחברותם נקבעת על בסיס עמידה בדרישות שגובשו בקבוצה (השקעה ראשונית, דמי חבר, כישורים, זיקה ערכית וכדומה). |
| | | |
− | שאלות אלה קושרות יחד שני עולמות תוכן ושיח: קיימות וצדק חברתי וכלכלי . התשובות לשאלות אלה כוללות מגוון אסטרטגיות התערבות המקדמות, בין היתר, כלכלה קהילתית, המבוססת על עקרון הסולידאריות ועל פרקטיקות מגוונות של שיתופי פעולה רב מגזריים, המתבצעים ברמות שונות.
| + | • '''בעלות משותפת''' – על העסק להיות בבעלות משותפת של חבריו ולא בבעלות של גורם חיצוני. שונה מכל "פעולה כלכלית משותפת". |
− | [[הקמה ופיתוח של עסקים שיתופיים וקואופרטיבים|פיתוח עסקים שיתופיים]] היא אסטרטגיה מקובלת בעולם הפיתוח הכלכלי והקהילתי. הביטוי המפורסם ביותר של פיתוח פעילות עסקית על בסיס התארגנות שיתופית הוא [[הקואופרטיב|קואופרטיב]].
| |
| | | |
− | {| "bgcolor="#809090" cellspacing="6" align="center
| + | • '''השגת מטרות כלכליות''' – נוצר על מנת לעסוק בפעילות כלכלית, לספק תעסוקה ולהשיג תשואה כלכלית לחבריו. |
− | |-
| + | |
− | |'''עסק שיתופי''' הוא התארגנות קבוצתית של פרטים שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריו
| + | • '''השגת מטרות חברתיות''' – משלב בין מטרה כלכלית לבין מטרה חברתית בכמה ממדים: א. עמדות חברתיות ערכיות של חברי הקבוצה; ב. אופני ההתארגנות פנימיים; ג. יחס העסק לסביבתו. |
− | |}
| + | |
| + | • '''ניהול דמוקרטי''' – דפוסי ההשפעה, ההובלה וקבלת ההחלטות המנתבים את התנהלותה של ההתארגנות ושל חברי הקבוצה במסגרתה. |
| | | |
| ==היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים== | | ==היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים== |
| + | תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים]]. |
| + | |
| כמו כל תחום פעילות אנושי אחר, גם כלכלה אינה חפה מהנחות ערכיות. החתירה להבנת הרקע הרעיוני העומד בבסיס הצורך בפיתוח עסקים שיתופיים, מחייבת בירור ערכי של היסודות הכלכליים עליהם נשענת החברה בימינו. כנקודת מוצא לדיון, ניתן להזכיר את מטאפורת "היד הנעלמה" (Invisible Hand), המשמשת את אדם סמית להבהרת עקרון "האינטרס העצמי הנאור" בספרו "עושר האומות". סמית טוען שבמערכת הקפיטליסטית, פעולתו האנוכית של מאן דהוא נוטה לקדם גם את טובת הקהילה. סמית מייחס את העיקרון למנגנון חברתי שאותו הוא מכנה "היד הנעלמה". אלא שלאחרונה התייחס הכלכלן הנודע, חתן פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ למשמעויות המקובלות של המושג ואמר את הדברים הבאים: | | כמו כל תחום פעילות אנושי אחר, גם כלכלה אינה חפה מהנחות ערכיות. החתירה להבנת הרקע הרעיוני העומד בבסיס הצורך בפיתוח עסקים שיתופיים, מחייבת בירור ערכי של היסודות הכלכליים עליהם נשענת החברה בימינו. כנקודת מוצא לדיון, ניתן להזכיר את מטאפורת "היד הנעלמה" (Invisible Hand), המשמשת את אדם סמית להבהרת עקרון "האינטרס העצמי הנאור" בספרו "עושר האומות". סמית טוען שבמערכת הקפיטליסטית, פעולתו האנוכית של מאן דהוא נוטה לקדם גם את טובת הקהילה. סמית מייחס את העיקרון למנגנון חברתי שאותו הוא מכנה "היד הנעלמה". אלא שלאחרונה התייחס הכלכלן הנודע, חתן פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ למשמעויות המקובלות של המושג ואמר את הדברים הבאים: |
| | | |
שורה 56: |
שורה 59: |
| | | |
| ==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים== | | ==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים== |
| + | תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים]]. |
| | | |
− | סוגיית ההתארגנות מעמידה בפני עסק שיתופי סדרה של שאלות, שחלקן קשור בהיבטים של צורת ההתארגנות הפורמאלית-משפטית, וחלקן קשור להיבטים קבוצתיים. בחלק זה נתמקד בהיבטים המשפטיים, ובחלק הבא נעסוק בין היתר בהשלכות של היבטיה הקבוצתיים של סוגיית ההתארגנות. להלן מספר הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות.
| + | פרק זה של החוברת עוסק בסוגיית ההתארגנות הפורמאלית-משפטית, ומציג הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות. |
− | | |
− | פעולה בלתי-פורמאלית של עסק שיתופי אפשרית בכפוף למספר תנאים מצטברים: כשהפעילות איננה כרוכה בעבירה על החוק; כשהיקפי הפעילות מצומצמים ואקראיים; וכן, כשהפעילות איננה מחייבת קשרים עם גופים מוסדיים (בנקים, עסקים, מוסדות), הדורשים ומחייבים גורמים הבאים איתם במגע אישורים על היותם ארגון מוכר רשמית. ככלל, סוגיית ההתנהלות הכספית היא מהותית לעניין ההתארגנות הפורמאלית. קיימת חובה למיסוד פורמאלי כאשר תהליכי העבודה של העסק מחייבים שימוש מוגבר בכסף כמו: גיוס הון, עבודה עם גורמי ביניים (ספקים ומפיצים), שכירת מקום, חלוקת משכורות ועוד. במצבים אלו, הצורך להתארגנות פורמאלית הופך בלתי נמנע.
| |
| | | |
− | היות שמיסוד פורמאלי כרוך בהשקעת זמן וסרבול ביורוקרטי, קיימת אפשרות ביניים שבין מצב ההתארגנות הבלתי-פורמאלית למצב הפורמאלי. למשל, העסק השיתופי החדש יכול לפעול תחת מסגרת משפטית של יישות קיימת, ובכך להיות מסוגל לעמוד בדרישות לפורמאליות. יחד עם זאת, יש לזכור שבעוד שמסגרת קיימת עשויה לתת מענה לדרישות לפורמאליות מצד גורמים שונים, הרי שהיא לא בהכרח מאפשרת לקיים את תנאי ההתנהלות הפנימיים אליהם חותרים עסקים שיתופיים – בעלות משותפת, ניהול וקבלת החלטות שיתופיים ועוד.
| + | בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו כפי שהן מופיעות בחוברת ניתן לראות בטבלה להלן: |
− | | |
− | בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו והסיבות מדוע לבחור בשיטה מסוימת ניתן לראות [[הטבלה המשפטית|בטבלה המשפטית]]. | |
| [[קובץ:צורות התאגדות אפשריות לקואופרטיב.png]] | | [[קובץ:צורות התאגדות אפשריות לקואופרטיב.png]] |
| | | |
| ==היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים== | | ==היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים== |
| + | תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים]]. |
| | | |
| עסק שיתופי מבוסס על התארגנות קבוצתית. המציאות הקבוצתית של עסק שיתופי יוצרת אתגרים ייחודיים הנוגעים לפעולת הקבוצה, מעבר לאתגרים העסקיים שאיתם מתמודד כל עסק אחר. לאור זאת, כפי שבתחום הכלכלי עסקנו בשאלות של "היתכנות כלכלית", התחום הקבוצתי מדגיש את הצורך בעיסוק מקביל בשאלות של "היתכנות קבוצתית", וחיזוק מרכיב זה בעבודת העסק השיתופי כדי להגדיל את סיכוייו לצמוח ולהתקדם. בחלק זה נתמקד באתגרים אלו, ונציע כיוונים להתמודדות עימם. | | עסק שיתופי מבוסס על התארגנות קבוצתית. המציאות הקבוצתית של עסק שיתופי יוצרת אתגרים ייחודיים הנוגעים לפעולת הקבוצה, מעבר לאתגרים העסקיים שאיתם מתמודד כל עסק אחר. לאור זאת, כפי שבתחום הכלכלי עסקנו בשאלות של "היתכנות כלכלית", התחום הקבוצתי מדגיש את הצורך בעיסוק מקביל בשאלות של "היתכנות קבוצתית", וחיזוק מרכיב זה בעבודת העסק השיתופי כדי להגדיל את סיכוייו לצמוח ולהתקדם. בחלק זה נתמקד באתגרים אלו, ונציע כיוונים להתמודדות עימם. |
שורה 78: |
שורה 79: |
| ד. '''אתגרים ברמת הסביבה''' -יחס הסביבה להתארגנות של העסק השיתופי, וכן מידת התמיכה או הביקורת לה זוכה ההתארגנות מהווים מקור נוסף למתחים קבוצתיים. הביקורת יכולה להיות על רקע חברתי, תרבותי או כלכלי, ולהתבטא בעוינות, בתגובות שליליות או בהסתייגות. עמדות אלה עשויות להיתרגם ליצירת חסמים שונים לפעולת הקבוצה. לצורך השגת תמיכה במעגלים רחבים ככל האפשר, נדרשת פעולה מתמשכת ומקבילה בציר הסביבתי, לצד העבודה בציר הקבוצתי הפנימי. יש צורך למפות את גורמי הסביבה המשמעותיים לנוכח אופי ההתארגנות והרכבה, ולהעריך מקורות תמיכה והתנגדויות צפויים. במקביל, כדאי לפעול מול גורמים אלו, לשלב אותם בעשייה כבר מהשלבים הראשוניים של הפעילות, לשכנע אותם בהיתכנות של המיזם, לאפשר להם להשפיע על ההתארגנות, לעדכן אותם לאורך הדרך ולמצוא דרכים לעקוף התנגדויות. לדוגמא, כדי לעקוף מגבלות של מסורת לגבי תעסוקת נשים, עסק שיתופי של נשים בדואיות פיתח יזמות בתחום עיסוק מקובל בסביבתן המסורתית, איפשר תעסוקה של הנשים מהבית, ועודד אותן לנצל קשרים משפחתיים ושבטיים לקידום העסק. | | ד. '''אתגרים ברמת הסביבה''' -יחס הסביבה להתארגנות של העסק השיתופי, וכן מידת התמיכה או הביקורת לה זוכה ההתארגנות מהווים מקור נוסף למתחים קבוצתיים. הביקורת יכולה להיות על רקע חברתי, תרבותי או כלכלי, ולהתבטא בעוינות, בתגובות שליליות או בהסתייגות. עמדות אלה עשויות להיתרגם ליצירת חסמים שונים לפעולת הקבוצה. לצורך השגת תמיכה במעגלים רחבים ככל האפשר, נדרשת פעולה מתמשכת ומקבילה בציר הסביבתי, לצד העבודה בציר הקבוצתי הפנימי. יש צורך למפות את גורמי הסביבה המשמעותיים לנוכח אופי ההתארגנות והרכבה, ולהעריך מקורות תמיכה והתנגדויות צפויים. במקביל, כדאי לפעול מול גורמים אלו, לשלב אותם בעשייה כבר מהשלבים הראשוניים של הפעילות, לשכנע אותם בהיתכנות של המיזם, לאפשר להם להשפיע על ההתארגנות, לעדכן אותם לאורך הדרך ולמצוא דרכים לעקוף התנגדויות. לדוגמא, כדי לעקוף מגבלות של מסורת לגבי תעסוקת נשים, עסק שיתופי של נשים בדואיות פיתח יזמות בתחום עיסוק מקובל בסביבתן המסורתית, איפשר תעסוקה של הנשים מהבית, ועודד אותן לנצל קשרים משפחתיים ושבטיים לקידום העסק. |
| | | |
− | ==תהליך היצירה והכתיבה== | + | ==תודות== |
| + | החוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת" יצאה לאור בסיוע: |
| + | |
| + | הקרן החדשה לישראל |
| | | |
− | במסגרת עבודתנו כיועצים ומנחים המבקשים לקדם כלכלה מקומית מקיימת, זיהינו שוב ושוב צורך בפיתוח ידע ובמודלים ייעוצים שישמשו אותנו בעבודה בפיתוח עסקים שיתופיים. תהליך פיתוח הידע המשותף שהוליד את החוברת הזו, נשען על ההיכרות והידע הרב של כל אחד ואחת מאיתנו. נפגשנו לשישה מפגשים מרוכזים של חשיבה ושיתוף במתכונת של "קוד פתוח". הנחת המוצא שלנו היתה שידע הוא תוצר קהילתי, המתפתח תוך כדי אינטראקציה, ושהבעלות עליו היא משותפת ושייכת לכולנו. הידע נוצר במסגרת הקהילה ו חוזר אליה, בין היתר בדמות חוברת זאת. יחסי האמון שנוצרו במסגרת מפגשי למידה אזוריים קודמים שדנו בכלכלה מקומית מקיימת אפשרו לנו לנוע אל מעבר לתחרות הבין-ארגונית ולהבין שהשיתוף יהיה רווח קיבוצי: כולנו נלמד ונתעשר, ונמשיך לעבוד, כל אחד בדרכו, כל אחד בגוונים הייחודיים המאפיינים את פעולתו וארגונו.
| + | קרן מלגות ופרסים לעידוד הקואופרציה היצרנית, השירותית והתחבורתית מיסודה של קרן ע”ש יוסף קיציס |
| | | |
− | השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי (המוקד לבטחון תזונתי), , רייפי גולדמן ואריאל דלומי (אג'יק-מכון הנגב); בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל),. עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים) .
| + | מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל |
| | | |
− | פיתוח הידע האצור בחוברת זו יימשך ברשת במסגרת אותה תפיסה של "קוד פתוח" כאן באתר
| |
| | | |
| | | |