294
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 51:
שורה 51: − {| {|align="right" border="1" cellpadding="1"+ − ! colspan="7" | הטבלה המשפטית − |- − | '''סוג התארגנות /ממד מבחין'''||'''עמותה'''|||'''חברה לתועלת הציבור'''||||'''אגודה שיתופית(קואופרטיב)'''|||||'''שותפות'''||||||'''חברה בע"מ''' − |- − | '''מסד פורמאלי: הבסיס החוקי''' || חוק העמותות; הרשות הרושמת היא רשם העמותות במשרד המשפטים; חייבת בהגשת דוח שנתי לרשם העמותות;(דו"ח כספי + דו"ח מילולי) ||| חוק החברות; הרשות הרושמת היא רשם החברות באישור רשם ההקדשות (אצל רשם העמותות); חייבת בהגשת דוח שנתי לרשם החברות ולרשם ההקדשות; (דו"ח כספי + דו"ח מילולי) |||| פקודת האגודות השיתופיות; הרשות הרושמת היא רשם האגודות השיתופיות בתמ"ת; חייבת בהגשת דוח שנתי לרשם האגודות השיתופיות ||||| פקודת השותפויות;הרשות הרושמת היא רשם השותפויות;(יש שותפות כללית ושותפות מוגבלת) |||||| חוק החברות;הרשות הרושמת היא רשם החברות; − (יש חברה פרטית וחברה ציבורית)חייבת בדו"ח שנתי − |- − | '''תחום פעולה'''||תחומי פעילות המוגדרים במטרות העמותה, שמטרתם העיקרית אינה השאת רווח ושאינם מכוונים לחלוקת רווחים|||מוגבלת ל-13 תחומי פעילות המוגדרים בחוק||||| אין הגבלה על תחומי פעילות. מיועד לשיפור תנאי החיים של החברים||||| אין הגבלה על תחום פעולה עסקי||||||אין הגבלה על תחום פעולה עסקי − |- − | '''הטבות מס ומעמד לצורך מס'''||זכאית לפטור ממס ולקבלת תמיכות והכרה במס לתרומות; חייבת לקבל הכרה כמוסד ציבורי; לפי סעיפים 9 ו- 46א', אינה גובה מע"מ על שירותיה, ואינה זכאית לקזז מע"מ על תשומותיה|||זכאית לפטור ממס ולקבלת תמיכות והכרה במס לתרומות, חייבת לקבל הכרה כמוסד ציבורי; לפי סעיפים 9 ו- 46א' אינה גובה מע"מ על שירותיה, ואינה זכאית לקזז מע"מ על תשומותיה|||| רשאית לקבל תרומות, גם אם אינה מוסד ציבורי לצרכי מס הכנסה; האגודה חייבת בתשלום מס אבל יכולה להחליט במקרים מסוימים אם תמוסה או תחלק את חבות המס לחבריה ||||| ככלל "שקופה" לצרכי מיסוי - והמיסוי מתקיים ברמת השותפים |||||| חייבת במס חברות, על חלוקת רווח לחברים – מיסוי דיבידנד − |- − | '''זכות קניינית רכושית לחברים''' || אין לחברים או לנושאי משרה זכויות רכושיות בעמותה; בחייה ולעת פירוקה הנכסים יעברו לעמותה או גוף ציבורי אחר||| בעלי המניות רשאים להעביר מניות רק ללא תמורה, אלא אם ניתן אישור מראש של ביהמ"ש. בעלי המניות לא יכולים להוריש את מניותיהם; בעת פירוק לא רשאים בעלי המניות לקבל חלק מהנכסים והנכסים יועברו לתאגיד בעל מטרות דומות (לפי החלטת בימ"ש)||||לכל חבר יחיד זכות רכושית לפי הקבוע בתקנון, אך לא יותר מ- 20% מההון;האגודה רשאית לפדות את זכויות החבר; בפירוק זכאים החברים ליתרת הנכסים|||||זכויות רכושיות יכולות להיות דיפרנציאליות וקבועות בהסכם השותפות – תקנות השותפות;בפירוק יתרת הנכסים עוברת לשותפים||||||לבעלי המניות זכויות רכושיות לדיבידנד, לפי סוגי המניות שיש בידם; − בפירוק זכאים בעלי המניות לחלקם ביתרת הנכסים − |- − |'''האורגנים וזכויות הצבעה'''||אסיפת חברים וועד מנהל|||לפי הוראות התקנון; אפשר שיהיו זכויות דיפרנציאליות לפי מס' המניות המוחזק על ידי כל בעל מניות||||לכל החברים זכות הצבעה שווה, בלא קשר למספר המניות שמחזיק כל חבר|||||זכויות הצבעה וניהול בהתאם לקבוע בהסכם השותפות, יכולות להיות דיפרנציאליות; בשותפות מוגבלת איסור על שותף מוגבל להיות מעורב בניהול||||||זכויות הצבעה וניהול צמודות למניות ובהתאם לקבוע בתקנון (ניתן שיהיו סוגי מניות שונים) − |- − | '''אחריות בעלי הזכויות''' || ככלל אין אחריות על חברי העמותה פרט להוראות הדין ||| אחריות בעלי המניות מוגבלת, כמו בעלי מניות בחברה רגילה |||| אחריות מוגבלת לחברי האגודה, לפי מידת השקעתם בהון||||| אחריות מלאה של השותפים הכלליים ואחריות מוגבלת להשקעה בהון של השותפים המוגבלים|||||| אחריות מוגבלת על בעלי מניות לפי התקנון ומידת השקעתם בהון − |- − | '''מידת התאמה לפעילות עסקית'''|| מיועדת לפעילות ציבורית ולא יכולה לחלק רווחים; לא נועדה לפעילות עסקית, אך זו אפשרית במקרים מסוימים (כגון, עסקים חברתיים) ||| מיועדת לפעילות ציבורית ולא יכולה לחלק רווחים; לא נועדה לפעילות עסקית, אך זו אפשרית ואף נוחה יותר מעמותה לצורך עסקים חברתיים |||| מתאימה לפעילות כלכלית; מכוונת ליצירת תועלות כלכליות לחבריה ||||| מיועדת ליצירת רווחים, מתאימה לפעילות עסקית |||||| מיועדת ליצירת רווחים, מתאימה לפעילות עסקית − |- − | '''מידת התאמה לעסק שיתופי''' || אינה מותאמת לפעילות כלכלית, מיועדת למטרות ציבוריות ואינה מכוונת לתועלת חבריה |||מוגבלת בפעילות למטרות ציבוריות;אינה מיועדת לפעילות עסקית לתועלת בעלי המניות, אך ניתן להתאימה להפעלת עסקים שיתופיים בתחום המטרות הציבוריות|||| מיועדת להשאת תועלות כלכליות לטובת חבריה ובהתאם המתאימה ביותר להתארגנות קואופרטיבית||||| מתאימה לפעילות כלכלית משותפת; מוגבלת במספר החברים (עד 20), אך חושפת את השותפים לאחריות מלאה לפעילות|||||| מתאימה לפעילות כלכלית המכוונת להשאת רווחים על השקעת בעלי המניות, אך זכויות בעלי המניות מוגבלות לקבלת דיבידינד − |} + + + + +
פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת (הצגת מקור)
גרסה מ־20:21, 25 בדצמבר 2012
, 20:21, 25 בדצמבר 2012אין תקציר עריכה
==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==
==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==
סוגיית ההתארגנות מעמידה בפני עסק שיתופי סדרה של שאלות, שחלקן קשור בהיבטים של צורת ההתארגנות הפורמאלית-משפטית, וחלקן קשור להיבטים קבוצתיים. בחלק זה נתמקד בהיבטים המשפטיים, ובחלק הבא נעסוק בין היתר בהשלכות של היבטיה הקבוצתיים של סוגיית ההתארגנות. להלן מספר הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות.
פעולה בלתי-פורמאלית של עסק שיתופי אפשרית בכפוף למספר תנאים מצטברים: כשהפעילות איננה כרוכה בעבירה על החוק; כשהיקפי הפעילות מצומצמים ואקראיים; וכן, כשהפעילות איננה מחייבת קשרים עם גופים מוסדיים (בנקים, עסקים, מוסדות), הדורשים ומחייבים גורמים הבאים איתם במגע אישורים על היותם ארגון מוכר רשמית. ככלל, סוגיית ההתנהלות הכספית היא מהותית לעניין ההתארגנות הפורמאלית. קיימת חובה למיסוד פורמאלי כאשר תהליכי העבודה של העסק מחייבים שימוש מוגבר בכסף כמו: גיוס הון, עבודה עם גורמי ביניים (ספקים ומפיצים), שכירת מקום, חלוקת משכורות ועוד. במצבים אלו, הצורך להתארגנות פורמאלית הופך בלתי נמנע.
היות שמיסוד פורמאלי כרוך בהשקעת זמן וסרבול ביורוקרטי, קיימת אפשרות ביניים שבין מצב ההתארגנות הבלתי-פורמאלית למצב הפורמאלי. למשל, העסק השיתופי החדש יכול לפעול תחת מסגרת משפטית של יישות קיימת, ובכך להיות מסוגל לעמוד בדרישות לפורמאליות. יחד עם זאת, יש לזכור שבעוד שמסגרת קיימת עשויה לתת מענה לדרישות לפורמאליות מצד גורמים שונים, הרי שהיא לא בהכרח מאפשרת לקיים את תנאי ההתנהלות הפנימיים אליהם חותרים עסקים שיתופיים – בעלות משותפת, ניהול וקבלת החלטות שיתופיים ועוד.
בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו והסיבות מדוע לבחור בשיטה מסוימת ניתן לראות [[הטבלה המשפטית|בטבלה המשפטית]].