230
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''אבטלה טכנולוגית''' היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה משיפורים טכנולוגיים ו[[יעילות פארטו|התייעלות]] בייצור.
'''אבטלה טכנולוגית''' היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה משיפורים טכנולוגיים ו[[יעילות פארטו|התייעלות]] בייצור.
[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy Technological unemployment] בויקיפדיה אנגלית.
[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy Technological unemployment] בויקיפדיה אנגלית.
==מעבר מכפריות לאורבניות==
אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. בעקבות המהפכה התעשייתית, החל מעבר מהיר של אנשים מתעסוקת-קיום בסיסית בחקלאות, לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.
==האבטלה אינה בעיה==
בתפישה הכלכלית הקלאסית, לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.
==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על שכר נמוך ולהגן על רווחיותם של עסקים, בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
במאה העשרים, ובמיוחד על רקע [[השפל הכלכלי הגדול]] בארצות הברית הועלו טענות כי האבטלה המחזורית של השפל נובעת מ"תת צריכה" ו"[[ביקוש מצרפי]]" נמוך. לפי תפישתו של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] בקפיטליזם הבשל ההזדמנויות להשקעות הון רווחיות דלות יותר ולכן נוצר מצב בו היקף השקעות ההון מפגר אחר היקפי החיסכון ונוצרת אבטלה. פתרונו לבעיה היה באמצעות עידוד האנשים לוותר על חסכונותיהם, יצירת גירעונות ממשלתיים ואינפלציה באמצעות הורדת שער הריבית, שיגרמו להגברת הצריכה ולעידוד התעסוקה. יצוין כי צעדים אלו ננקטו במקומות שונים, אך ללא תוצאה ממשית.
הסברים אחרים לאבטלה דבקים בגישה הקלאסית ורואים בכל אבטלה לא זמנית או קבועה, כמו בשפל מתמשך או אבטלה מבנית, תוצאה לא של היעדר מעורבות ממשלתית אלא דווקא של קיומה. על פי תפישות אלו, פעילות הממשלה פוגעת בתעסוקה ומגבירה את האבטלה בשתי דרכים עיקריות: הוצאות ממשלתיות ותקנות ממשלתיות.
הוצאות ממשלתיות, גם בפרויקטים של עבודות יזומות וגם באמצעות הורדת שיעורי הריבית ו"הדפסת כסף" גורמות להסטת השקעות מערוצים היכולים להגביר את התעסוקה לטובת השקעות כושלות הממומנות בכסף קל, או פרויקטים ממשלתיים.
בניגוד לפגיעה כזו, המתרחשת בדרך כלל בזמני משבר והשפעתה השלילית זמנית, תקנות ממשלתיות כמו [[שכר מינימום]] ותקנות תעסוקתיות אחרות, או תמיכות סעד ממשלתיות גורמות להקשחת שוק העבודה והיעדר יכולת שלו להגיב בצורה מהירה להשתנות התנאים בשוק. פגיעה נוספת כאן היא בהתמרת עלויות הכניסה לשוק והעלאת רף ההשקעה הנדרשת (כאשר נותנים לעומס התקנות ביטוי הוני, כלומר, מחשבים כמה כסף עולה למעביד לעמוד בתקנות), הגורמים להגברת הריכוזיות בשוק ולהחלשה נוספת של העובדים החלשים.