שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,013 בתים ,  22:24, 15 בדצמבר 2012
יצירת דף עם התוכן " '''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' ('''The Wealth of Nations'''), או בשמו המלא "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו ..."

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' ('''The Wealth of Nations'''), או בשמו המלא "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות", ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות המחשבה הכלכלית והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]].

בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:
* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[ייעול|יעילות פארטו]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.
* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה | היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]]. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטיליזם | המרקנטיליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.

עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים):
* "על הגורמים המשפרים את פריון העבודה, ועל הכללים לפיהם מתחלק התוצר בין ה[[מעמד חברתי|מעמדות]] השונים בחברה".
* "על מהותו של ה[[הון]], [[הצבר ההון|צבירתו]] ו[[הקצאת מקורות|הקצאתו]]".
בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.
* "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח היסטורי כלכלי.
* "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטיליזם|המרקנטיליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע.
* "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]].

==ביקורת==
הספר נתפס בתור מכונן החשיבה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], אשר עיקר הביקורת עליה פותחה על-יד [[קרל מרקס]], בעיקר בספרים [[מניפסט המפלגה הקומוניסטית]] ו[[הקפיטל]]. בסוף המאה ה-19 גישתו של סמית פותחה לכדי [[כלכלה נאו קלאסית]], שגם מכונה [[נאו ליברליזם]]. יש הרואים בגישתו של סמית [[אנרכיזם]] עקב שאיפתו לצמצם את התערבות המדינה בחיי האזרחים, ולתת למנגנון ה"[[שוק]]" לנהל את חיי החברה.

יש הטוענים שהספר הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כ[[אידאולוגיה]] שלמה ומנומקת.

==ראו גם==
* [[קפיטליזם]]
* [[נאו ליברליזם]]
* [[אנרכיזם]]

==לקריאה נוספת==
* [[חיים ברקאי]], אדם סמית באספקלריה של ימינו, מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1995.
* אדם סמית, '''עושר העמים''', תרגמו מאנגלית: יריב עיטם ושמשון ענבל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1996.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.adamsmith.org האתר הרשמי של המכון ע"ש אדם סמית]
*[http://www.econlib.org/library/Smith/smWN.html עושר העמים בגרסה מקוונת]

[[קטגוריה:ספרות פוליטית]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:חיבורים פילוסופיים]]
[[קטגוריה:ליברליזם]]
[[קטגוריה:קפיטליזם]]
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]
230

עריכות

תפריט ניווט