שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 299 בתים ,  13:06, 7 בנובמבר 2012
שורה 26: שורה 26:     
==דמוקרטיה נוזלית לעומת דמוקרטיה ישירה ==
 
==דמוקרטיה נוזלית לעומת דמוקרטיה ישירה ==
בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית ליצור תשתיות של [[שקיפות]] ומעורבות של האזרחים בקבלת החלטות פוליטיות, על ידי כלים מבוססי טלפוניה, אינטרנט והרשתות החברתיות באינטרנט. במקביל התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי בעקבות חשיפה של יותר בעיות של [[שחיתות פוליטית]], קשרי הון שלטון ו[[לובי פוליטי]]. לדוגמה בתנועות כמו [[כובשים את וול-סטריט]) התפתחו תנועות רבות הדוגלות ב בהפעלת דמוקרטיה חזקה יותר, ואו בדמוקרטיה ישירה יותר בצורה המונית.  
+
בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית ליצור תשתיות של [[שקיפות]] ומעורבות של האזרחים בקבלת החלטות פוליטיות, על ידי כלים מבוססי טלפוניה, אינטרנט והרשתות החברתיות באינטרנט. במקביל התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי בעקבות חשיפה של יותר בעיות של [[שחיתות פוליטית]], קשרי הון שלטון ו[[לובי פוליטי]]. לדוגמה בתנועות כמו [[כובשים את וול-סטריט]]) התפתחו תנועות רבות הדוגלות ב בהפעלת דמוקרטיה חזקה יותר, ואו בדמוקרטיה ישירה יותר בצורה המונית.  
    
מעבר לפיתרון הטכנולוגי הנדרש לדמוקרטיה ישירה יש בה מספר חסרונות או אתגרים בהם היא צריכה לעמוד בחברה מודרנית גדולה בהשוואה לחברה מסורתית יותר בקהילות קטנות:
 
מעבר לפיתרון הטכנולוגי הנדרש לדמוקרטיה ישירה יש בה מספר חסרונות או אתגרים בהם היא צריכה לעמוד בחברה מודרנית גדולה בהשוואה לחברה מסורתית יותר בקהילות קטנות:
* [[טכנולוגיה]] מתקדמת שגורמת ל[[השפעות חיצוניות]] והשפעות הדדיות רבות שלגביהן החברה צריכה לקבל החלטות- לדוגמה כיצד להתמודד עם [[רעש]] של מפוחי עלים, כיצד לתכנן חוקים שיבטיחו רשת חשמל בטוחה ועוד. זאת בניגוד לחברות עבר שהיו בהן פחות טכנולוגיות ולכן פחות מורכבות טכנולוגית ופחות השפעות של טכנולוגיה על חיי היום יום שדורשות אולי חקיקה.  
+
* '''מורכבות טכולוגית''' [[טכנולוגיה]] מתקדמת שגורמת ל[[השפעות חיצוניות]] והשפעות הדדיות רבות שלגביהן החברה צריכה לקבל החלטות- לדוגמה כיצד להתמודד עם [[רעש]] של מפוחי עלים, כיצד לתכנן חוקים שיבטיחו רשת חשמל בטוחה ועוד. זאת בניגוד לחברות עבר שהיו בהן פחות טכנולוגיות ולכן פחות מורכבות טכנולוגית ופחות השפעות של טכנולוגיה על חיי היום יום שדורשות אולי חקיקה.  
* התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע גורמות גם לכך שבהחלטות רבות נדרש ידע מקצועי כרקע לדיון הפוליטי. לדוגמה יש צורך לדעת איזה טכנולוגיות וחומרים גורמות ל[[זיהום אוויר]], מה ההשפעות של סוגי זיהום אלה על הבריאות ומה ההשלכות האפשריות של הקטנת הזיהום על הכלכלה כאשר רוצים לדון בשאלות של חוקים נגד זיהום אוויר.  
+
* '''ידע מקצועי''' התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע גורמות גם לכך שבהחלטות רבות נדרש ידע מקצועי כרקע לדיון הפוליטי. לדוגמה יש צורך לדעת איזה טכנולוגיות וחומרים גורמים ל[[זיהום אוויר]], מה ההשפעות של סוגי זיהום אלה על הבריאות ומה ההשלכות האפשריות של הקטנת הזיהום על הכלכלה כאשר רוצים לדון בשאלות של חוקים נגד זיהום אוויר.  
* בנוסף לטכנולוגיות מורכבות, בחברה מודרנית יש גם [[מוסדות]] מורכבים יותר יחסית לעבר לדוגמה חברות ביטוח, בנקים, וכו'. למוסדות ההחברתיים האלה יש גם כן השפעות הדדיות שיש צורך לווסת אותן לפעמים,  וכן חוקים ותקנות מסובכים, שמשפיעים על יכולות קבלת ההחלטות של חוקים אחרים.  
+
* '''מורכבות מוסדית''' בנוסף לטכנולוגיות מורכבות, בחברה מודרנית יש גם [[מוסד חברתי|מוסדות]] מורכבים יותר יחסית לעבר לדוגמה חברות ביטוח, בנקים, וכו'. למוסדות ההחברתיים האלה יש גם כן השפעות הדדיות שיש צורך לווסת אותן לפעמים,  וכן חוקים ותקנות מסובכים, שמשפיעים על יכולות קבלת ההחלטות של חוקים אחרים.  
* בחברות מודרניות קהל גדול של אנשים שאינו מכיר איש את רעהו, אבל צריך לקבל החלטות לגבי גורל כלל הקבוצה. זאת בניגוד לקהלים קטנים בקהילות שמכירים זה את זה ויש בהם יחסי כוחות והכרה באנשים מסויימים כמומחים בתחומם או כחכמים  שיכולים לחסוך זמן בדיונים.  
+
* '''גודל הקבוצה''' בחברות מודרניות יש קהל גדול של אנשים שאינם מכירים איש את רעהו, אבל צריך לקבל החלטות לגבי גורל כלל הקבוצה. זאת בניגוד לקהלים קטנים ב[[קהילות]] שמכירים זה את זה ויש בהם יחסי כוחות והכרה באנשים מסויימים כמומחים בתחומם או כחכמים  שיכולים לחסוך זמן בדיונים.  
* בחברות מודרניות אנשים מושפעים בצורה חזקה על ידי כלי תקשורת המוניים, פרסומות וכו' ונתונים להשפעות פסיכולגיות על ידי אנשים פרסום, לוביסטים ופוליטיקיאים שנעזרים בידע פסיכולוגי וביכולת לבצע חשיפה חוזרת של מסרים כדי להטמיע מסרים בציבור שמספיק נכון לקלוט מסרים כאלה (ראו [[תרבות הצריכה]] ו[[פסיכולוגיה שיווקית]] להרחבה).  
+
* '''השפעות של פרסום ותקשורת''' בחברות מודרניות אנשים מושפעים בצורה חזקה על ידי כלי תקשורת המוניים, פרסומות וכו' ונתונים להשפעות פסיכולגיות על ידי אנשים פרסום, לוביסטים ופוליטיקיאים שנעזרים בידע פסיכולוגי וביכולת לבצע גירוי חוזר כדי להטמיע מסרים בציבור (ראו [[תרבות הצריכה]], [[המאה של העצמי]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]] ו[[פסיכולוגיה שיווקית]] להרחבה).  
 
* לאזרחים בחברה המודרנית יש פחות זמן יחסית לחברות עתיקות יותר כמו אתונה שבהן היתה דמוקרטיה ישירה עבור האזרחים שנעזרו בעבדים לביצוע מלאכות היומיום.  
 
* לאזרחים בחברה המודרנית יש פחות זמן יחסית לחברות עתיקות יותר כמו אתונה שבהן היתה דמוקרטיה ישירה עבור האזרחים שנעזרו בעבדים לביצוע מלאכות היומיום.  
* כאשר יש קהל גדול שמתעניין בנושא בצורה שטחית, קל יותר לבצע מולו מניפולציות, בהשוואה לקהל מצומצם יותר של אנשים שבקיא יותר בנושא.  
+
* '''המון מוסת''' כאשר יש קהל גדול שמתעניין בנושא בצורה שטחית, קל יותר לבצע מולו מניפולציות, בהשוואה לקהל מצומצם יותר של אנשים שבקיא יותר בנושא.  
* במקרים מסויימים לאדם מסויים יש אינטרס להצביע בחוק  מסויים, אבל בגלל מורכבות הנושא או בגלל שתשומת הלב בחברה המודרנית מוסבת לנושאים רבים, הוא אינו מודע לחוק זה, או שהוא מודע לחוק אבל לא לקיום האינטרס. לדוגמה ייתכן ואדם בחיפה מוטרד בשל מצב ליבו, אבל אינו מודע להצעת חוק להגבלת זיהום האוויר באיזור, או שאינו מודע לקשר בין זיהום האוויר למחלות לב.  
+
* '''מחסור במידע''' במקרים מסויימים לאדם מסויים יש אינטרס להצביע בחוק  מסויים, אבל בגלל מורכבות הנושא או בגלל שתשומת הלב בחברה המודרנית מוסבת לנושאים רבים, הוא אינו מודע לחוק זה, או שהוא מודע לחוק אבל לא לקיום האינטרס. לדוגמה ייתכן ואדם בחיפה מוטרד בשל מצב ליבו, אבל אינו מודע להצעת חוק להגבלת זיהום האוויר באיזור, או שאינו מודע לקשר בין [[זיהום האוויר]] למחלות לב.  
   −
לרוב אין לרוב האזרחים את הזמן, היכולת או הרצון להתעמק בשאלות מדיניות רבות, ולבדוק סוגיות שעל הפרק או חוקים מוצעים לעומק. גם אם יש רצון כזה, הקושי לבצע [[דיון מרובה משתתפים]] בין אלפי ומליוני אנשים מקשה עוד יותר את התהליך. התוצאה היא שהאזרח עלול להצביע נגד האינטרס שלו או לא להצביע מפאת חוסר ידע, ובכך מקטינה הדמוקרטיה הישירה את ההשתתפות מצד אחד ומצד שני עלולה לגרום להצבעות ללא שיקול דעת מספיק. על ידי האפשרות של ייצוגיות דומה הדמוקרטיה הנזילה לדמוקרטיה נציגותית. להבדיל מהדמוקרטיה הייצוגית הקיימת היום, למשתתפים בדמוקרטיה נזילה יש אפשרות להצביע במקום בא-הכוח שלהם בכל עת שהם חפצים בכך.
+
לרוב אין לרוב האזרחים את הזמן, היכולת או הרצון להתעמק בשאלות מדיניות רבות, ולבדוק סוגיות שעל הפרק או חוקים מוצעים לעומק. גם אם יש רצון כזה, הקושי לבצע [[דיון מרובה משתתפים]] בין אלפי ומליוני אנשים מקשה עוד יותר את התהליך. התוצאה היא שהאזרח עלול להצביע נגד האינטרס שלו או לא להצביע מפאת חוסר ידע, ובכך מקטינה הדמוקרטיה הישירה את ההשתתפות מצד אחד ומצד שני עלולה לגרום להצבעות ללא שיקול דעת מספיק. על ידי האפשרות של ייצוגיות דומה הדמוקרטיה הנזילה לדמוקרטיה נציגותית. להבדיל מהדמוקרטיה הייצוגית הקיימת היום, למשתתפים בדמוקרטיה נזילה יש אפשרות להצביע במקום בא-הכוח שלהם בכל עת שהם חפצים בכך.
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==

תפריט ניווט