שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 97 בתים ,  18:45, 15 באוקטובר 2012
שורה 48: שורה 48:     
===מכסף חוב מגובה בסחורות לכסף חוב===
 
===מכסף חוב מגובה בסחורות לכסף חוב===
חלק מההצורף-בנקאים רצו להרוויח יותר, במיוחד שהיתה קיימת דרישה גבוהה ל[[אשראי]], בעקבות התפשטות [[האימפריליזם האירופאי]]. אבל באותה תקופה כמות ההלוואות שבנקים יכלו לתת היתה מוגבלת על ידי כמות הזהב שהיתה להם בכסף. חלק מהבנקים עלו על רעיון נועז יותר מאשר מתן הלוואות עם זהב שאינו שלהם - היות ואנשים מחוץ לבנק אינם יודעים מה כמות הזהב שיש בכספת הבנק, הבנק יכול לספק שטרי קבלה עבור זהב שכלל לא קיים. כל עוד כמות מספקת של מחזיקי שטרות לא באים באותו זמן בדרישה לזהב אמיתי, דבר שלא מתרחש כל עוד יש להם מספיק [[אמון]] בבנק, דבר זה לא יתגלה.  
+
{{הפניה לערך מורחב|בנקאות ברזרבה חלקית}}
 +
חלק מההצורפים-בנקאים רצו להרוויח יותר, במיוחד שהיתה קיימת דרישה גבוהה ל[[אשראי]], בעקבות התפשטות [[האימפריליזם האירופאי]]. אבל באותה תקופה כמות ההלוואות שבנקים יכלו לתת היתה מוגבלת על ידי כמות הזהב שהיתה להם בכסף. חלק מהבנקים עלו על רעיון נועז יותר מאשר מתן הלוואות עם זהב שאינו שלהם - היות ואנשים מחוץ לבנק אינם יודעים מה כמות הזהב שיש בכספת הבנק, הבנק יכול לספק שטרי קבלה עבור זהב שכלל לא קיים. כל עוד כמות מספקת של מחזיקי שטרות לא באים באותו זמן בדרישה לזהב אמיתי, דבר שלא מתרחש כל עוד יש להם מספיק [[אמון]] בבנק, דבר זה לא יתגלה.  
   −
רעיון זה הצליח בגדול ובנקים החלו לספק אשראי על כסף שכלל לא היה ברשותו. לרוב, בנקים המשיכו "להדפיס כסף" או "לנפח כסף" בצורה זו עוד ועוד - בדרך כלל כמות הכסף שייצרו הבנקים בצורה זו היתה גבוהה פי 10 ויותר מאשר כמות כסף השטרות או הכסף מגובה הזהב. שיטה זו עבדה עד למשברים פיננסים שגרמו לכמו מספקת של אנשים לרצות את הכסף שלהם בצורה של זהב או של שטרות. בעלי שטרות זועמים התגודדו ברחובות מחוץ לבנק. לבסוף לבנקאי לא היה די כסף וזהב להשיב תמורת כל השטרות שנתן בידיהם, המצב הזה נקרא "[[ריצה על הבנק]]" וזה מה שכל בנקאי חושש ממנו.
+
רעיון זה הצליח בגדול ובנקים החלו לספק אשראי על כסף שכלל לא היה ברשותם. לרוב, בנקים המשיכו "להדפיס כסף" או "לנפח כסף" בצורה זו עוד ועוד - בדרך כלל כמות הכסף שייצרו הבנקים בצורה זו היתה גבוהה פי 10 ויותר מאשר כמות כסף השטרות או הכסף מגובה הזהב. שיטה זו עבדה עד למשברים פיננסים שגרמו לכמו מספקת של אנשים לרצות את הכסף שלהם בצורה של זהב או של שטרות. בעלי שטרות זועמים התגודדו ברחובות מחוץ לבנק. לבסוף לבנקאי לא היה די כסף וזהב להשיב תמורת כל השטרות שנתן בידיהם, המצב הזה נקרא "[[ריצה על הבנק]]" וזה מה שכל בנקאי חושש ממנו.
   −
התופעה של בהלה לבנק הרסה בנקים פרטיים רבים, וערערה את האמון בכל הבנקים. צעד אפשרי אחד היה להפוך את היצירה של כסף מדרישה לחוב. אבל ה[[אשראי]] שנוצר על ידי הבנקים היה חיוני הן להתפשטות [[האימפריאליזם האירופאי]] שבו היה אינטרס לממשלות ולרבים באליטה החברתית, וכן להתרחבות ול[[צמיחה כלכלית]] שחשוב לעסקים ולמבנה הכללי של [[קפיטליזם]]. כך שבמקום לאסור על יצירת כסף מחובות, הפכו את הדבר לחוקי במסגרת חקיקת חוקי מיוחדים. הבנקאים הסכימו לקבל הגבלות על כמות הכסף הדמיוני שיכלו ליצור, כאשר הגבול היה גדול בהרבה מכמות הכסף והזהב שהייתה למעשה בכספת.  
+
התופעה של בהלה לבנק הרסה בנקים פרטיים רבים, וערערה את האמון בכל הבנקים. צעד אפשרי אחד היה להפסיק את היצירה של כסף לדבר שנוצר על ידי חובות. אבל ה[[אשראי]] שנוצר על ידי הבנקים היה חיוני הן להתפשטות [[האימפריאליזם האירופאי]] שבו היה אינטרס לממשלות ולרבים באליטה החברתית, וכן להתרחבות ול[[צמיחה כלכלית]] שחשוב לעסקים ולמבנה הכללי של [[קפיטליזם]]. כך שבמקום לאסור על יצירת כסף מחובות, הפכו את הדבר לחוקי במסגרת חקיקת חוקי מיוחדים. הבנקאים הסכימו לקבל הגבלות על כמות הכסף הדמיוני שיכלו ליצור, כאשר הגבול היה גדול בהרבה מכמות הכסף והזהב שהייתה למעשה בכספת.  
   −
שיטה זו נקראת [[בנקאות ברזרבה החלקית]] היחס היה לרוב 9 דולרים דמיוניים (דולרים שנוצרו עקב חובות) לדולר זהב אחד שהיה בכספת. תקנות אלו נאכפו על ידי ביקורות פתע. בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעקבות מקרים רבים של [[ריצה על הבנק]] ומשברים פיננסים רחבים יותר בהם אנשים איבדו את כל חסכונותיהם במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, החליטו על הקמה של [[בנק מרכזי]].  במקרה של בהלה לבנק, הבנקים המרכזיים יתמכו בבנקים המסחריים על ידי אספקה של זהב, בתמורה לכך, הבנק המרכזי מגביל את התנהלות הבנקים המסחריים בשורה ארוכה של תקנות שאמורות להבטיח כי בנקים הם יציבים מספיק. רק במקרה של בהלות בנקים מרובות שהתרחשו באותו הזמן, האשראי נעלם והמערכת הגיעה לקריסה.
+
שיטה זו נקראת [[בנקאות ברזרבה חלקית]] היחס היה לרוב 9 דולרים דמיוניים (דולרים שנוצרו עקב חובות) לדולר זהב אחד שהיה בכספת. תקנות אלו נאכפו על ידי ביקורות פתע. בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעקבות מקרים רבים של [[ריצה על הבנק]] ומשברים פיננסים רחבים יותר בהם אנשים איבדו את כל חסכונותיהם במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, החליטו על הקמה של [[בנק מרכזי]].  במקרה של בהלה לבנק, הבנקים המרכזיים יתמכו בבנקים המסחריים על ידי אספקה של זהב, בתמורה לכך, הבנק המרכזי מגביל את התנהלות הבנקים המסחריים בשורה ארוכה של תקנות שאמורות להבטיח כי בנקים הם יציבים מספיק. רק במקרה של בהלות בנקים מרובות שהתרחשו באותו הזמן, האשראי נעלם והמערכת הגיעה לקריסה.
    
===המעבר לכסף פיאט===
 
===המעבר לכסף פיאט===

תפריט ניווט