שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''בנקאות ברזרבה חלקית''' (Fractional-reserve banking ) היא מערכת בנקאית שבה בנקים שומרים רק חלק מהכסף שמופקד אצלם כרזרבה (ככסף מזומן או נכסים נזילים מאוד אחרים) ומלווים את כל יתר הכסף ללווים. במצב זה, לבנקים אין מספיק רזרבות להספקת כל ההתחיבויות הכספיות, אם כל המלווים, או כמות מספקת שלהם, יבואו לדרוש את כספם בו זמנית (מצב הקרוי bank-run). בנקאות רזרבה חלקית הונהגה החל מהמאה ה-15 באירופה, והיא מקובלת כיום במערכת הבנקאות בכל מדינות העולם. | + | '''בנקאות ברזרבה חלקית''' (Fractional-reserve banking ) היא מערכת בנקאית שבה בנקים שומרים רק חלק קטן מה[[כסף]] שמופקד אצלם כרזרבה (ככסף מזומן או נכסים נזילים מאוד אחרים) ומלווים את כל יתר הכסף ללווים. במצב זה, לבנקים אין מספיק רזרבות להספקת כל ההתחיבויות הכספיות, אם כל המלווים, או כמות מספקת שלהם, יבואו לדרוש את כספם בו-זמנית (מצב הקרוי [[ריצה על הבנק]]). בנקאות רזרבה חלקית הונהגה החל מהמאה ה-15 באירופה, והיא מקובלת כיום במערכת הבנקאות בכל מדינות העולם. |
| | | |
| על השיטה נמתחת ביקורת מפי מספר גורמים בטענה שהיא מועדדת [[אינפלציה]], יוצרת אליטה נצלנית, פוגעת בעניים ותורמת ל[[אי שוויון כלכלי]], תורמת לכך שהמערכת הכלכלית העולמית נכנסת שוב ושוב למשברי מטבע ותורמת לכך שמערכת זו אינה [[קיימות|בת קיימא]]. | | על השיטה נמתחת ביקורת מפי מספר גורמים בטענה שהיא מועדדת [[אינפלציה]], יוצרת אליטה נצלנית, פוגעת בעניים ותורמת ל[[אי שוויון כלכלי]], תורמת לכך שהמערכת הכלכלית העולמית נכנסת שוב ושוב למשברי מטבע ותורמת לכך שמערכת זו אינה [[קיימות|בת קיימא]]. |
| | | |
− | מעצם טיבה, מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית מרחיבה את [[היצא הכסף]] יחסית ל[[בנקאות ברזרבה מלאה]]. בגלל שבנקאות רזרבה -חלקית היא דבר נפוץ, רק אחוז קטן מהכסף שמשמש את הציבור ברוב מדינות העולם הוא "בסיס הכסף" - או כסף שנדפס על ידי הבנק המרכזי בכל מדינה. '''מכפיל הכסף''' (money multiplier) הוא היחס בין כמות הכסף שנוצר עקב מערכת הרזרבה החלקית לבין בסיס הכסף. גודלו המקסימלי של מכפיל זה נקבע על ידי '''שער הרזברה''' (reserve requirement) | + | מעצם טיבה, מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית מרחיבה את [[היצא הכסף]] יחסית ל[[בנקאות ברזרבה מלאה]]. בגלל שבנקאות רזרבה -חלקית היא דבר נפוץ, רק אחוז קטן מה[[כסף]] שמשמש את הציבור ברוב מדינות העולם הוא "בסיס הכסף" - או כסף שנדפס על ידי הבנק המרכזי בכל מדינה. '''מכפיל הכסף''' (money multiplier) הוא היחס בין כמות הכסף שנוצר עקב מערכת הרזרבה החלקית לבין בסיס הכסף. גודלו המקסימלי של מכפיל זה נקבע על ידי '''שער הרזברה''' (reserve requirement) |
| | | |
− | מאז [[השפל הגדול]] של 1929, שלווה בפשיטות רגל רבות של בנקים בעקבות [[הסתערות משיכות]] (bank runs), דורשים הבנקים המרכזיים קיום של שער רזרבה מינימלי - כך שבנקים מחוייבים לשמור אחוז מסויים של ההפקדות בהם ככסף מזומן. דבר זה גורם הן להגבלת כמות הכסף שנוצרת במערכת ההלוואות של מערכת הבנקאות המסחרים, וכן לנסות להבטיח כי בנקים יוכלו לספק מספיק כסף מזומן כדי לענות על דרישה נורמלית לכסף. עם זאת, קיימת עדיין סכנה של bank-run אם מספיק אנשים ידרשו את כספם בו זמנית. במצב קיצוני, דבר זה יכול לגרום לכשל בנקאי ופיננסי מערכתי שבו נפילתו של בנק אחד מובילה אחריה לקריסה של בנקים נוספים, ל"התאדות" כספים וחסכונות, לסגירת עסקים ולשפל כלכלי עמוק. כדי להחליש בעיות אלה, בנקים מרכזיים (או מוסד ממשלתי אחר) בדרך כלל מקיימים רגולציה ופיקוח על הבנקים המרכזיים, ומשמשים כמלווה לשעת חירום לבנקים מסחריים ומקיימים ביטוח פקדונות עבור הבנקים המסחריים, כלומר ערבים להחזר ההתחייבויות של הבנקים. אלא שהגיבוי שניתן על ידי הבנק המרכזי והממשלה הוא דבר שגורם לבנקים לרצות לקחת סיכונים גבוהים מידי בציפייה שהממשלה תחלץ אותם במקרה של הסתבכות פיננסית - [[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). תופעה זו התרחשה לדוגמה ב[[משבר הפיננסי של 2008]]. | + | מאז [[השפל הגדול]] של 1929, שלווה בפשיטות רגל רבות של בנקים בעקבות [[הסתערות משיכות]], דורשים הבנקים המרכזיים קיום של שער רזרבה מינימלי - כך שבנקים מחוייבים לשמור אחוז מסויים של ההפקדות בהם ככסף מזומן. דבר זה גורם הן להגבלת כמות הכסף שנוצרת במערכת ההלוואות של מערכת הבנקאות המסחרית, ונועד כדי לנסות להבטיח כי בנקים יוכלו לספק כמות מספיקה של כסף מזומן כדי לענות על דרישה נורמלית לכסף. עם זאת, קיימת עדיין סכנה של בהלת בנקים אם מספיק אנשים ידרשו את כספם בו זמנית. במצב קיצוני, דבר זה יכול לגרום לכשל בנקאי ופיננסי מערכתי שבו נפילתו של בנק אחד מובילה אחריה לקריסה של בנקים נוספים, ל"התאדות" כספים וחסכונות, לסגירת עסקים ולשפל כלכלי עמוק. כדי להחליש בעיות אלה, בנקים מרכזיים (או מוסד ממשלתי אחר) בדרך כלל מקיימים רגולציה ופיקוח על הבנקים המרכזיים, ומשמשים כ"מלווה לשעת חירום" לבנקים מסחריים ומקיימים ביטוח פקדונות עבור הבנקים המסחריים, כלומר ערבים להחזר ההתחייבויות של הבנקים. דבר זה כרוך בעצמו בבעיות נוספות שכן שהגיבוי שניתן על ידי הבנק המרכזי והממשלה הוא דבר שגורם לבנקים לרצות לקחת סיכונים גבוהים מידי בציפייה שהממשלה תחלץ אותם במקרה של הסתבכות פיננסית - [[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). תופעה זו התרחשה לדוגמה ב[[משבר הפיננסי של 2008]]. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 36: |
שורה 36: |
| | | |
| שלב שלישי: אם אותם 9,000$ מופקדים על ידי צד שלישי בבנק המקורי שיצר את ההלוואה, הם הופכים לבסיס לאשראי בנקאי חדש, בסך 8,100$. כל הפקדה מכילה פוטנציאל להלוואה קטנה במעט, בגדלים הולכים וקטנים, אם הכסף החדש שנוצר לא מופקד בבנק התהליך נעצר. זהו החלק הלא צפוי בתהליך יצירת הכסף. אך סביר להניח כי בכל שלב הכסף החדש כן יופקד בבנק, ותהליך הרזרבה היחסית יכול לחזור על עצמו שוב ושוב עד שכ-100,000$ של כסף חדש נוצרו ע"י המערכת הבנקאית. כל הכסף החשד הזה נוצר אך ורק מחוב. כל התהליך חוקי תודות לפריביליגה של בנקים להדפיס כסף ובגלל הפקדון הראשוני של 1,111.12$ אשר עדיין נמצא בשלמותו בבנק המרכזי. | | שלב שלישי: אם אותם 9,000$ מופקדים על ידי צד שלישי בבנק המקורי שיצר את ההלוואה, הם הופכים לבסיס לאשראי בנקאי חדש, בסך 8,100$. כל הפקדה מכילה פוטנציאל להלוואה קטנה במעט, בגדלים הולכים וקטנים, אם הכסף החדש שנוצר לא מופקד בבנק התהליך נעצר. זהו החלק הלא צפוי בתהליך יצירת הכסף. אך סביר להניח כי בכל שלב הכסף החדש כן יופקד בבנק, ותהליך הרזרבה היחסית יכול לחזור על עצמו שוב ושוב עד שכ-100,000$ של כסף חדש נוצרו ע"י המערכת הבנקאית. כל הכסף החשד הזה נוצר אך ורק מחוב. כל התהליך חוקי תודות לפריביליגה של בנקים להדפיס כסף ובגלל הפקדון הראשוני של 1,111.12$ אשר עדיין נמצא בשלמותו בבנק המרכזי. |
− |
| |
| | | |
| ==ריצה על הבנק== | | ==ריצה על הבנק== |
שורה 55: |
שורה 54: |
| | | |
| ==חשש מהשפעות שיא תפוקת הנפט== | | ==חשש מהשפעות שיא תפוקת הנפט== |
− | פעילי סביבה וחברה חוששים כי [[שיא תפוקת הנפט]] ומשברים דומים כמו [[שיא תפוקת הפחם]] עלולים ליצור משבר ריאלי שעלול להתרגם למשבר פיננסי קשה. היות ומערכת הבנקאות רוצה אווירה כלכלית אופטימית, והיות ושיא תפוקת הנפט עלול לגרור קשיים כלכליים הדבר עלול להוביל לקריסה כלכלית. לפרטים ראו [[קורס בהתרסקות]] | + | פעילי סביבה וחברה חוששים כי [[שיא תפוקת הנפט]] ומשברים דומים כמו [[שיא תפוקת הפחם]] עלולים ליצור משבר ריאלי שעלול להתרגם למשבר פיננסי קשה. היות ומערכת הבנקאות רוצה אווירה כלכלית אופטימית, והיות ושיא תפוקת הנפט עלול לגרור קשיים כלכליים הדבר עלול להוביל לקריסה כלכלית. לפרטים ראו [[קורס בהתרסקות]]. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |