1,064
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
===מבוא - למה בכלל חשוב לדעת היסטוריה כלכלית===
* "הכלכלה היא מדע".
* "הכלכלה היא פוזטיבית - כלומר היא רק מתארת את המציאות"
* כלכלת "שוק חופשי" היא מצב טבעי אליו הגיעה החברה בתהליך אבולוציוני של דחיית פתרונות גרועים יותר.
* חוקי כלכלת השוק, היו קיימים מאז ומעולם.
אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).
ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתרוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האכולסויה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות.
בעקרון התאוריה הקפיטליסית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להשמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה.
===ממרקנטליזם לשוק חופשי===
ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטילזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה.
אחת התשובות היא שבאירופה:
# היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניליזם. שורשי הקולוניליזם עתיקים יותר מהקפטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תעונות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.
===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית===
כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו\ או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.)
כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.
כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקטנליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי.
על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום:
* השוק והביזור הכלכלי, ולא התערבות, ריכוז ותכנון הם הארובה ל"צמיחה" ולסדר כלכלי- וחברתי "טוב".
* מדינה חלשה ומעט מיסים תגרום בסופו של דבר להתעצמות כלכלית של האומה.
* השוק, על ידי היצע וביקוש יסדר את המחירים כך שלא יהיה עודף של סחורות או עודף של ביקוש שנותר ללא מענה.
* הקפיטליזם יאפשר התפחות טכנולוגית, שבתורה תקדם את הקפיטליזם
* חלוקת העבודה למשימות קטנות, התמחות, גורמת להתייעלות - כלומר ליכולת לייצר עם אותם אנשים ומשאבים, יותר מוצרים (שימו לב שאין הבחנה בין זרמים למאגרים, או בין ).
המהפכה התעשייתית שינתה את מאזן הכוחות החברתי, מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר (למה?)
אדם סמית' וריקרדו
רעיון היד הנעלמה (אצל סמית' מדובר ממש ביד אלוהית היות והוא היה דתי, מה אצל ריקרדו?)
===הביקורת של מארקס===
הצגה כללית של מארקס
עיקרון הערך של העבודה
רעיון הרווח הקפיטליסטי
חיזוי ההקצנה בפערים שמובנה הקפיטליזם
===כישלון השוק===
עליית התאגידים בארה"ב - הפסיקה שלתאגיד זכויות קניין
המשבר של שנות ה-20/30
=== פתרונות ===
* עבודה מאורגנת
[[קטגוריה:שעורים]]
[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]
* "הכלכלה היא מדע".
* "הכלכלה היא פוזטיבית - כלומר היא רק מתארת את המציאות"
* כלכלת "שוק חופשי" היא מצב טבעי אליו הגיעה החברה בתהליך אבולוציוני של דחיית פתרונות גרועים יותר.
* חוקי כלכלת השוק, היו קיימים מאז ומעולם.
אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).
ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתרוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האכולסויה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות.
בעקרון התאוריה הקפיטליסית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להשמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה.
===ממרקנטליזם לשוק חופשי===
ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטילזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה.
אחת התשובות היא שבאירופה:
# היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניליזם. שורשי הקולוניליזם עתיקים יותר מהקפטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תעונות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.
===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית===
כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו\ או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.)
כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.
כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקטנליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי.
על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום:
* השוק והביזור הכלכלי, ולא התערבות, ריכוז ותכנון הם הארובה ל"צמיחה" ולסדר כלכלי- וחברתי "טוב".
* מדינה חלשה ומעט מיסים תגרום בסופו של דבר להתעצמות כלכלית של האומה.
* השוק, על ידי היצע וביקוש יסדר את המחירים כך שלא יהיה עודף של סחורות או עודף של ביקוש שנותר ללא מענה.
* הקפיטליזם יאפשר התפחות טכנולוגית, שבתורה תקדם את הקפיטליזם
* חלוקת העבודה למשימות קטנות, התמחות, גורמת להתייעלות - כלומר ליכולת לייצר עם אותם אנשים ומשאבים, יותר מוצרים (שימו לב שאין הבחנה בין זרמים למאגרים, או בין ).
המהפכה התעשייתית שינתה את מאזן הכוחות החברתי, מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר (למה?)
אדם סמית' וריקרדו
רעיון היד הנעלמה (אצל סמית' מדובר ממש ביד אלוהית היות והוא היה דתי, מה אצל ריקרדו?)
===הביקורת של מארקס===
הצגה כללית של מארקס
עיקרון הערך של העבודה
רעיון הרווח הקפיטליסטי
חיזוי ההקצנה בפערים שמובנה הקפיטליזם
===כישלון השוק===
עליית התאגידים בארה"ב - הפסיקה שלתאגיד זכויות קניין
המשבר של שנות ה-20/30
=== פתרונות ===
* עבודה מאורגנת
[[קטגוריה:שעורים]]
[[קטגוריה:קורס ביקורת הכלכלה]]