שינויים

'''גורמים מזהמים''' (או חומרים מזהמים), שהם הגורמים הגורמים לזיהום, יכולים להיות ממקור טבעי או מלאכותי. חומר טבעי נחשב לזיהום כאשר הוא עובר ערכי סף טבעיים או מפריעים לתפקוד של מערכות אקולוגית. חומר מזהם אינו חייב גם להיות חומר [[רעל|רעיל]].  

'''גורמים מזהמים''' (או חומרים מזהמים), שהם הגורמים הגורמים לזיהום, יכולים להיות ממקור טבעי או מלאכותי. חומר טבעי נחשב לזיהום כאשר הוא עובר ערכי סף טבעיים או מפריעים לתפקוד של מערכות אקולוגית. חומר מזהם אינו חייב גם להיות חומר [[רעל|רעיל]].  

==זיהום ורעילות==

==זיהום ורעילות==

[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים]]

[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים]]

זיהום נחשב אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה [[זיהום אוויר]], גורם ל[[גשם חומצי]] ולהכחדת מינים. [[זיהום מים]], ובעיקר [[זיהום נחלים]] וזיהום עקב [[כרייה]] או [[זיהום ימי]] גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו [[יערות]], או מערכות באגמים ובנחלים שהתסמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.  

זיהום נחשב אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה [[זיהום אוויר]], גורם ל[[גשם חומצי]] ולהכחדת מינים. [[זיהום מים]], ובעיקר [[זיהום נחלים]] וזיהום עקב [[כרייה]] או [[זיהום ימי]] גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו [[יערות]], או מערכות באגמים ובנחלים שהתסמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.  

לזיהום גם השפעות בריאותיות על האדם. כיום ידוע כי סוגי [[סרטן]] שונים, מחלות לב ריאה, זאבת, [[אסתמה]], [[פרקינסון]] ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים כמו [[מתכות כבדות]], לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם [[משבש אנדוקריני|מזהמים אנקוקטריניים]] כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפערות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים.  

לזיהום גם השפעות בריאותיות על האדם. כיום ידוע כי סוגי [[סרטן]] שונים, מחלות לב ריאה, זאבת, [[אסתמה]], [[פרקינסון]] ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים כמו [[מתכות כבדות]], לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם [[משבש אנדוקריני|מזהמים אנקוקטריניים]] כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפערות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים.  

נוסף להשפעות הבריאותיות שלו, לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס ל[[גשם חומצי]] שמעכל מבנים.  

נוסף להשפעות הבריאותיות שלו, לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס ל[[גשם חומצי]] שמעכל מבנים.  

בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו, לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר. בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "מוצר לא כלכלי" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]]. נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדגומה [[דיוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר ישירות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו. בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].  

בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו, לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר. בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "מוצר לא כלכלי" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].  

תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. הדבר מתרחש הן ברמה הבינלואמית והן ברמה הלאומי. רוב התעשיות המזהמות נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. בישראל רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב, חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו.

 

תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה , Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזומים ביותר היו באייזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקרינה ובזמביה.

 

ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב, חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות. עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של מערכות אקולוגיות בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות.

==השפעות סביבתיות שאינן זיהום==

==השפעות סביבתיות שאינן זיהום==

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

רבים חושבים ש[[השפעה סביבתית|השפעה הסביבתית]] היחידה של האדם על [[המערכת האקולוגית]] היא זיהום. אלא שהאדם משפיע על המערכת האקולוגית ועל סיכויי ה[[קיימות]] שלו גם באופנים אחרים הכוללים:

רבים חושבים ש[[השפעה סביבתית|השפעה הסביבתית]] היחידה של האדם על [[המערכת האקולוגית]] היא זיהום. אלא שהאדם משפיע על [[המערכת האקולוגית]] ועל סיכויי ה[[קיימות]] שלו גם באופנים רבים אחרים הכוללים:

* [[דלדול משאבים]] לשם הפקת [[חומרי גלם]] ו[[אנרגיה]] - לדוגמה [[שאיבת נפט]], [[כריתת יערות]], שאיבת מים מתוקים;  

* [[דלדול משאבים]] לשם הפקת [[חומרי גלם]] ו[[אנרגיה]] - לדוגמה [[שאיבת נפט]], [[כריתת יערות]], שאיבת מים מתוקים;  

* צריכה גדלה והולכת של אחוזים מתוך ה[[ייצור ראשוני]] לצד הפרעות שונות לייצור זה.  

* צריכה גדלה והולכת של אחוזים מתוך ה[[ייצור ראשוני]] לצד הפרעות שונות לייצור זה.  

* הפרעות פיזיות לסביבה הטבעית על ידי שטחי חקלאות, כפרים וערים ([[פרבור]], סכרים, [[קיטוע שטחי מחיה]] על ידי כבישים, גדרות, תעלות ועוד;  

* הפרעות פיזיות לסביבה הטבעית על ידי שטחי חקלאות, כפרים וערים ([[פרבור]], סכרים, [[קיטוע שטחי מחיה]] על ידי כבישים, גדרות, תעלות ועוד; שאיבת מים והטיית נהרות לדוגמה גורמות לייבוש מערכות אקולוגיות נרחבות. הדוגמה הנרחבת ביותר לדבר זה היא ייבוש [[ימת אראל]].

* הרג ישיר של בעלי חיים בפעילות של [[צייד]], [[דייג]] ו[[הדברה]] שגורמים ל[[הכחדה]] או לערעור איזון במערכות אקולוגיות;

* הרג ישיר של בעלי חיים בפעילות של [[צייד]], [[דייג]] ו[[הדברה]] שגורמים ל[[הכחדה]] או לערעור איזון במערכות אקולוגיות;

* על ידי הפרעות אחרות ל[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]].

* על ידי הפרעות אחרות ל[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]].