שינויים

התנועה הטכנוקרטית היתה תנועה חברתית שהיתה פופלראית ביותר בשנות ה 20 וה 30 של המאה ה20, והטיפה לאופטמיזציה של רווחת בני האדם על ידי שימוש באמצעים של אליזה מדעית. למרות שהתנועה אינה פופלארית כיום, היא עדיין קיימת כתאגדי הטכנוקרטי, אשר מארגן קבוצות דיון ומחזיק רבעון.

התנועה הטכנוקרטית היתה תנועה חברתית שהיתה פופלראית ביותר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, והטיפה לאופטמיזציה של רווחת בני האדם על ידי שימוש באמצעים של אנליזה מדעית. למרות שהתנועה אינה פופלארית כיום, היא עדיין קיימת בשם "התאגיד הטכנוקרטי", אשר מארגן קבוצות דיון ומחזיק רבעון.

==היסטוריה==

==היסטוריה==

הווארד סקוט התחיל את התנועה הטכנוקרטית בחורף 1918-1919. הברית הטכנית, שהורכבה בעיקר ממדענים ומהנדסים, החלה בסקר אנרגיה של יבשת צפון אמריקה בתחילת המאה ה20. הרבה מהמסקנות שלהם  נתנו את הרקע המדעי שעליו הם ביססו את המבנה החברתי שלהם.  

הווארד סקוט התחיל את התנועה הטכנוקרטית בחורף 1918-1919. הברית הטכנית, שהורכבה בעיקר ממדענים ומהנדסים, החלה בסקר אנרגיה של יבשת צפון אמריקה בתחילת המאה ה20. הרבה מהמסקנות שלהם  נתנו את הרקע המדעי שעליו הם ביססו את המבנה החברתי שלהם.  

המגזין של הארגון, הטכנוקרט הצפון מערבי (The Northwest Technocrat) עדיין יוצא לאור והתנועה ממשיכה לאחר יותר מ70 שנות פעילות. אחד מהחברים הבולטים של התנעוה היה מ. קינג הברט, גאופיסקאי, שהציע את התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]].  

 

המגזין של הארגון, "הטכנוקרט הצפון מערבי" (The Northwest Technocrat) עדיין יוצא לאור והתנועה ממשיכה לאחר יותר מ-70 שנות פעילות. אחד מהחברים הבולטים של התנועה היה [[מ. קינג הברט]], גאופיסקאי אמריקאי, שהגה ופיתח את התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]].  

==אידאולוגיה ומטרות==

==אידאולוגיה ומטרות==

טכנוקרטיה היא מערכת חברתית-כלכלית, המבוססת על שפע, בניגוד לכלכלה מבוססת מחסור כמו [[קפיטליזם]]. מסקנת ליבה שהקבוצה הגיעה אליה היא שמערכת מחירים, או כל מערכת המבוססת על מחסור, היא אמצעי לא לוגי לחלוקת משאבים בעולם המתקדם מבחינה טכנולוגית שבו בני האדם חיים. טכנוקרטיה רואה בצורות הקיימות של כלכלה פוליטיקה ואדמינסטרציה שרידים ישנים מהעבר המסורתי. הקבוצה משתמשת בתצפיות ומסקנות מדעיות כדי לטעון כי הטכ-נט (technate) היא הצורה החברתית האופטימלית.  

[[טכנוקרטיה]] היא מערכת חברתית-כלכלית, המבוססת על שפע, בניגוד לכלכלה מבוססת מחסור כמו [[קפיטליזם]]. מסקנת ליבה שהקבוצה הגיעה אליה היא שמערכת מחירים ([[שוק חופשי]]), או כל מערכת המבוססת על מחסור, היא אמצעי לא-לוגי לחלוקת משאבים בעולם המתקדם מבחינה טכנולוגית שבו בני האדם חיים.  

===פרטי האידואלוגיה===

===פרטי האידואלוגיה===

[[Image:technocracy_graph1.jpg|thumb|left|350px| מגמות של מערכת המחירים עם עליית הטכנולוגיה.]]

[[Image:technocracy_graph1.jpg|thumb|left|350px| מגמות של מערכת המחירים עם עליית הטכנולוגיה.]]

טכנוקרטים טוענים שפיתוחים במיכון גרמו לשינויים מאסיביים בתעסוקה לכיוון של ענף השרותים. שיפורים נוספים ביעילות ובפרודקטיביות פרושם שניתן לצמצם או לבטל את רוב השרותים הללו על ידי ניהול , אוטומציה וניהול ריכוזי טובים יותר. מגמות אלו צריכות לסמל עליה באפשרויות הייצור. הם טוענים, עם זאת, שזה לא המצב, היות ופרדויקטיבות משופרת מובילה לעיתים קרובות לפיטורים ולמשכורות נמוכות יותר בגלל קיומה של תחרות בין העובדים, ורמת החיים של רבים ממעמד העובדים נופל או עולה רב באופן מועט. עבודה אנושית הפכה להיות מצויה בשפע, כשהיא מוחלפת על ידי מכונות זולות. טכנוקרטים טוענים שככל שנהיה מסוגלים לייצר יותר עקב הטכנולוגיה,כך יגדלו הפערים ברווחה והתועלת מהטכנולוגיה תנוצל על ידי מעטים יותר.   

טכנוקרטים טוענים ש[[שינוי טכנולוגי|פיתוחים במיכון]] גרמו לשינויים מאסיביים בתעסוקה לכיוון של ענף השרותים. שיפורים נוספים ביעילות ובפרודקטיביות פרושם שניתן לצמצם או לבטל את רוב השרותים הללו על ידי ניהול , אוטומציה וניהול ריכוזי טובים יותר. מגמות אלו צריכות לסמל עליה באפשרויות הייצור.  

 

הם טוענים, עם זאת, שזה לא המצב, היות ופרדויקטיבות משופרת מובילה לעיתים קרובות ל[[אבטלה|פיטורים]] ולמשכורות נמוכות יותר בגלל קיומה של תחרות בין העובדים, ורמת החיים של רבים ממעמד העובדים נופל או עולה רק באופן מועט. עבודה אנושית הפכה להיות מצויה בשפע, כשהיא מוחלפת על ידי מכונות זולות. טכנוקרטים טוענים שככל שנהיה מסוגלים לייצר יותר עקב [[טכנולוגיה]] משופרת, כך יגדלו הפערים ברווחה והתועלת מהטכנולוגיה תנוצל על ידי מעטים יותר.   

   

   

בניגוד לכלכלנים, המגדירים יעילות במונחים של ניצול מירבי של משאבים ושימוש במשאבים באופן שמספק את התועלת המירבית, טכנוקרטים מגדירים את היעילות במונחים של ראיות אמפיריות. בעיני הטכנוקרטים יעילות נמדדת באופן מדעי: היחס בין האנרגיה שמוקדשת לעבודה מועילה לאנרגיה הכללית בה משתמשים במערכת השלמה. טכנוקרטים טוענים כי קיים קרע רציני בין עולם המדע האמיתי לבין העולם הכלכלי. הם טוענים כי התשומות הנדרשות לייצור רוב המוצרים נמתאים בשפע, במיוחד אלו שהינם קריטיים לצרכי החברה כמו מזון, מחסה, תחבורה, מידע וכו'. טכנוקרטים טוענים כי רוב חוליי החברה, כמו עוני ורעב נגרמים בעקבות כלכלה קלוקלת ושימוש לא נכון בטכנולוגיה. הם טוענים לעיתים קרובות שמערכת המחירים הנוכלית הינה בזבזנית כיוון שהיא משתמש במירב המשאבים שביכולתה אבל היא יכולה לייצר רק מוצרי במחסור (מוצרים פרטיים בלבדיים ויריביים). טכנוקרטים טוענים כי שימוש מלא בטכנולוגיה ובמשאבים שלנו יאפשר לנו ליצור עודף. כך, בהנחה שעודף הינו אפשרי, טכנוקרטים נמצאים בחוסר הסכמה עם העקרון הכלכלי הבסיסי של רצונות אנושיים אינוספיים. הקבוצה מקדמת גם שימור וייצור בן קיימא.  

בניגוד ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]], המגדירים את המונח "יעילות" כ-"יעילות כלכלית" כלומר במונחים של ניצול מירבי של משאבים ושימוש במשאבים באופן שמספק את התועלת המירבית, טכנוקרטים מגדירים את היעילות במונחים של ראיות אמפיריות. בעיני הטכנוקרטים יעילות נמדדת באופן מדעי: היחס בין האנרגיה שמוקדשת לעבודה מועילה לאנרגיה הכללית בה משתמשים במערכת השלמה.  

 

טכנוקרטים טוענים כי קיים נתק רציני בין עולם המדע האמיתי לבין העולם הכלכלי. הם טוענים כי התשומות הנדרשות לייצור רוב המוצרים נמצאים בשפע, במיוחד אלו שהינם קריטיים לצרכי החברה כמו [[מזון]], [[מחסה]], [[תחבורה]], [[מידע]] וכו'.  

 

טכנוקרטים טוענים כי רוב חוליי החברה, כמו [[עוני]] ו[[רעב]] נגרמים בעקבות כלכלה קלוקלת ושימוש לא נכון בטכנולוגיה. הם טוענים לעיתים קרובות שמערכת המחירים הנוכחית הינה בזבזנית כיוון שהיא משתמש במירב המשאבים שביכולתה אבל היא יכולה לייצר רק מוצרים במחסור ([[מוצרים פרטיים [[מוצר בלבדי|בלבדיים]] ו[[מוצר יריבי|יריביים]]). טכנוקרטים טוענים כי שימוש מלא בטכנולוגיה ובמשאבים שלנו יאפשר לנו ליצור עודף. כך, בהנחה שעודף הינו אפשרי, טכנוקרטים נמצאים בחוסר הסכמה עם העקרון הכלכלי הבסיסי של רצונות אנושיים אינוספיים. הקבוצה מקדמת גם שימור ו[[כלכלה בת קיימא|ייצור בן קיימא]].  

==השימוש בעבודה: קיצור יום העבודה==

==השימוש בעבודה: קיצור יום העבודה==

מ. קינג הברט הכיר בכך שהקשר בין עבודה ותפוקה הוא:

מ. קינג הברט הציג את משוואת הזהות הבאה, שמקשרת בין בין עבודה ותפוקה פיזית של מוצרים:

nl = mq כאשר:

nl = mq  

* ''q'' הוא מספר היחידות המיוצרות בכל שנה  

* ''m'' הוא מספר השעות הדרושות לעובד להכין יחידה  

* ''q'' הוא מספר היחידות המיוצרות בכל שנה,

* ''m'' הוא מספר השעות הדרושות לעובד להכין יחידה אחת.

* ''l'' הוא מספר השעות לעובד בשנה

* ''l'' הוא מספר השעות לעובד בשנה

* ''n'' הוא מספר העובדים

* ''n'' הוא מספר העובדים

מספר היחדיות המיוצרות כל שנה, צריך להשתוות למספר היחידות הנצרכות בכל שנה. משתנה שהוא כמעט סטטי תחת התנאים הטבעיים עקב [[שווי משקל כלכלי]]. התקדמות טכנולוגית, המגדילה את הפרודוקטיביות הכלכלית, מאפשרת לזמן הנדרש לייצור יחידה לרדת. מספר העובדים תלוי בתעסוקה וב[[צמיחת האוכלוסיה]], ורצוי שתהיה תעסוקה מאלה. כאשר m יורד ויש פוטנציאל לעליה בn , האורך של יום העבודה או המשתנה l חייב לקטון כדי לאזן את המשוואהץ

מספר העובדים, כפול מספר השעות שכל פועל עובד בשנה, כפול מספר היחידות המיוצר בשעה על ידי פועל יחיד (אחד חלקי m) שווים למספר היחידות המיוצרות בשנה.  

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

[[:קטגוריה:מערכות]]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technocratic_movement התנועה הטכנוקרטית] בויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה: אי שוויון]]

[[קטגוריה: אי שוויון]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:יעילות]]

[[קטגוריה:יעילות]]