שורה 1: |
שורה 1: |
− | במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] הקפיטליזם ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם המצב הטבעי של הפעילות הכלכלית בעולם, רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההדצקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות מערערת את אחד מיסודות המחשבה הניאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים הששגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי הגיון הטבע".
| + | '''קפיטליזם כתרבות''' היא השקפה לפיה [[קפיטליזם]] הוא בראש ובראשונה תרבות. |
| | | |
− | גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל - אדם סמית'
| + | במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] ה[[קפיטליזם]] ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם "המצב הטבעי" של הפעילות הכלכלית בעולם, רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההצדקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה [[תרבות]] מערערת את אחד מיסודות המחשבה הניאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים הששגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי הגיון הטבע". |
| + | |
| + | {{ציטוט|תוכן=גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל|מקור= [[אדם סמית]]}} |
| + | |
| + | ההיסטוריון יובל הררי בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה את הקפיטלזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, [[סוציאליזם]] ועוד אידאולוגיות הן סוג של "[[דת טבעית]]" שדומות ל[[בודהיזם]], קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות כי הבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע" , בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות דתות מונותאיסתית, פוליתאיסתיות או דתות מיניות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים. |
| | | |
| ===המצב לפני עליית הקפיטליזם=== | | ===המצב לפני עליית הקפיטליזם=== |
− | הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטלזים החל לעלות ביחד עם המהפכה התעשייתית ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על הפיאודליזם. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי. לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות. בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן ע"י שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו. | + | הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטלזים החל לעלות ביחד עם [[המהפכה התעשייתית]] ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על ה[[פיאודליזם]]. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי. |
| + | |
| + | לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות. בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן על ידי שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו. |
| | | |
| ===מיתוס המצב הטבעי=== | | ===מיתוס המצב הטבעי=== |
− | עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים. בהשפעת תורתו של [http://he.wikipedia.org/wiki/תומס_הובס תומס הובס], דימיינו לעצמם הוגי התקופה עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי ע"י ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד. עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות הטכנולוגיה. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשביל האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה רובינזון קרוזו. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו (בעזרתו האדיבה של ששת הכושי, כמובן...). | + | עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז- [[הומניזם]]. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים. |
| + | |
| + | בהשפעת תורתו של [http://he.wikipedia.org/wiki/תומס_הובס תומס הובס], דימיינו לעצמם הוגי התקופה עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי על ידי ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד. |
| + | |
| + | עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות ה[[טכנולוגיה]]. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשירות האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת, בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה [[רובינזון קרוזו]]. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו (בעזרתו האדיבה של ששת הכושי, כמובן...). |
| | | |
| ==ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית== | | ==ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית== |
| | | |
| ===מעמד בעלי ההון=== | | ===מעמד בעלי ההון=== |
− | הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התיאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ההון שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכת מ[[הון]], עבודה וקרקע. רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה]]. | + | הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התיאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ה[[הון]] שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכת מ[[הון]], [[עבודה]] ו[[קרקע]] (או [[משאבי טבע]]). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה כלכלית]]. |
| | | |
| ===רציונליות = אנוכיות=== | | ===רציונליות = אנוכיות=== |
| לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחיסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה. | | לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחיסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה. |
− |
| |
| | | |
| ===שוק, תחרות ויעילות=== | | ===שוק, תחרות ויעילות=== |