47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''מרוץ הדוניסטי''' (Hedonic treadmill) או '''סרט הליכה הדוניסטי''' המוכר גם כ'''הסתגלות הדונית''' היא תאוריה לפיה ל[[בני אדם]] (ובלעלי חיים אחרים) יש נטיה לחזור לרמות יציבות יחסית של אושר למרות אירועים חיוביים או שליליים משמעותיים בחייהם. לפי תאוריה זו, כאשר מישהו מרוויח עוד כסף, זוכה בלוטו או עובר תאונה הוא מתאים את הציפיות שלו בהתאם והתשוקות והרצונות שלו עוברים התאמה למצב החדש. כתוצאה מכך הציפיות והתשוקות עולות או יורדות זו עם זו וההשפעה של האירועים על האושר היא קטנה מאד או לא מורגשת.
'''מרוץ נהנתנות''' (Hedonic treadmill) או '''סרט הליכה הדוניסטי''' המוכר גם כ'''הסתגלות הדונית''' היא תאוריה לפיה ל[[בני אדם]] (ובלעלי חיים אחרים) יש נטיה לחזור לרמות יציבות יחסית של אושר למרות אירועים חיוביים או שליליים משמעותיים בחייהם. לפי תאוריה זו, כאשר מישהו מרוויח עוד כסף, זוכה בלוטו או עובר תאונה הוא מתאים את הציפיות שלו בהתאם והתשוקות והרצונות שלו עוברים התאמה למצב החדש. כתוצאה מכך הציפיות והתשוקות עולות או יורדות זו עם זו וההשפעה של האירועים על האושר היא קטנה מאד או לא מורגשת. לתופעה יש שמות שונים כגון '''מרוץ העכברים''',
בריקמן (Brickman ) וקמפבל (Campbell ) טבעו את המונח במאמר משנת 1971 בשם "יחסיות הדונית ותכנון של חברה טובה" ("Hedonic Relativism and Planning the Good Society). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, המושג שונה על ידי Michael Eysenck, חוקר פסיכולוגיה בריטי, שהפך אותו ל"תאוריית המרוץ ההדוניסטי" שמשווה את המריץ של אדם אחר אושר להליכון או מכונת דישה - שבה ממשיכים לעבוד רק כדי להשאר באותו מקום.
בריקמן (Brickman ) וקמפבל (Campbell ) טבעו את המונח במאמר משנת 1971 בשם "יחסיות הדונית ותכנון של חברה טובה" ("Hedonic Relativism and Planning the Good Society). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, המושג שונה על ידי Michael Eysenck, חוקר פסיכולוגיה בריטי, שהפך אותו ל"תאוריית המרוץ ההדוניסטי" שמשווה את המריץ של אדם אחר אושר להליכון או מכונת דישה - שבה ממשיכים לעבוד רק כדי להשאר באותו מקום.
תאוריית הנקודה הקבועה של האושר (או של הנאה) צברה עניין בשדות של [[פסיכולוגיה חיובית]] ושל [[כלכלה התנהגותית]]. לתאוריה יש השלכות בהקשרים של הבנת האושר הן ברמה האישית והן ברמה של [[רווחה חברתית]] וכן בהקשר של [[כלכלה בת קיימא]].
תאוריית הנקודה הקבועה של האושר (או של הנאה) צברה עניין בשדות של [[פסיכולוגיה חיובית]] ושל [[כלכלה התנהגותית]]. לתאוריה יש השלכות בהקשרים של הבנת האושר הן ברמה האישית והן ברמה של [[רווחה חברתית]] וכן בהקשר של [[כלכלה בת קיימא]].
מרוץ נהתנות היא דוגמה לתופעה רחבה יותר של התרגלות והתאמה של הגוף למצבים חדשים (לדוגמה התסגלות לאור, הגדלת הסיבולת לכאב) והיא גם דוגמה לעקרון רחב יותר הקרוי [[מרוץ המלכה האדומה]] - תופעה שקיימת בביולוגיה בהקשרים של [[אבולוציה]] שבהם יצורים חיים משקיעים עוד ועוד מאמץ אבל התוצאה הכוללת היא שכולם נשארים באותו מקום.
==הסבר מנקודת מבט אבולוציונית==
[[יובל הררי]] ב[[קיצור תולדות האנושות]] מעיר כי דעיכה של תחושות וחוויות היא דבר הגיוני מבחינה אבולוציונית. הררי חוזר על תובנה מתוך [[הגן האנוכי]] לפיה את האבולוציה לא מעניינת אושרם של הפרטים. מבחינת הגנים הדבר החשוב הוא העברה של הגנים הלאה ולא האושר או הרווחה של היצורים החיים הנושאים גנים אלה. אם שימפנזות זכרים שהזדווגו היו נשארים עם אותה רמת אושר, לאחר הזיווג הם היו מתים מרעב כעבור מספר ימים, דבר זה לא רצוי מבחינת הגנים של השימפזנים ולכן יש דעיכה של גירויים חיוביים או שלילייים.
באופן דומה מבחינת ההגיון האבולוציוני, אם יצור חי כשלהו עבר אירוע של הצלחה או כשלון, יש הגיון לשמור על תמריץ כלשהו לשם אפשרות של חזרה על ההצלחה או הכשלון זה, ומעבר לזה יש להביא את היצור החי לרמה קודמת של אושר כדי לאפשר לו להגיב מחדש על גירויים נוספים ובכך להגדיל עוד יותר את סיכויי ההפצה של הגנים שלו.
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hedonic_treadmill מרוץ הדוני] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]