שינויים

'''אושר לאומי גולמי''' (Gross national happiness) או בקיצור אל"ג או GNH הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת ה[[רוווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ופסיכלוגית יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]].  

'''אושר לאומי גולמי''' (Gross national happiness) או בקיצור אל"ג או GNH הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת ה[[רוווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ופסיכלוגית יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]].  

המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך בהוטן דאז ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck) שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של מודרניזציה, זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתשמש במונח זה כדי לסמל את מחוייבותו לבניית כלכלה שתשרת את התרבות הייחודית לבוהטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]]. מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, ההפך בהמשך למדד אמיתי. המרכז לחקר בהוטן, תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוא את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפמידיולוג הקנדה מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בויקטוריה, בבריטיש קולומביה בקנדה. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בכלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.  

המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך בהוטן דאז ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck) שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתשמש במונח זה כדי לסמל את מחוייבותו לבניית כלכלה שתשרת את התרבות הייחודית לבוהטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]].  

 

מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוא את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפמידיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בויקטוריה, בבריטיש קולומביה בקנדה. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:מדדים]]

[[קטגוריה:מדדים]]