47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 30:
שורה 30: − + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←מכסף סחורות לכסף מבוסס חוב
כסף הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שמושכים בכיוון של הפיכת כל העולם ל [[גלובליזציה|תרבות אחת]], שכן הוא מקל ומאפשר על קיומו של מסחר בינלואומי. לטענת [[יובל הררי]] המופיעה ב[[קיצור תולדות האנושות]], מלבד כסף גם יצירת אמיפריות ודתות דחפו את ההיסטוריה לתהליך שאורך אלפי שנים שבו האנושות עוברת מאלפי חברות נפרדות אל חברה גלובלית אחת.
כסף הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שמושכים בכיוון של הפיכת כל העולם ל [[גלובליזציה|תרבות אחת]], שכן הוא מקל ומאפשר על קיומו של מסחר בינלואומי. לטענת [[יובל הררי]] המופיעה ב[[קיצור תולדות האנושות]], מלבד כסף גם יצירת אמיפריות ודתות דחפו את ההיסטוריה לתהליך שאורך אלפי שנים שבו האנושות עוברת מאלפי חברות נפרדות אל חברה גלובלית אחת.
===מכסף סחורות לכסף מבוסס חוב===
===מכסף סחורות לכסף חוב מגובה בסחורות===
{{הפניה לערך מורחב|כסף כחוב}}
זהב וכסף שימוש תרבויות רבות לשם ייצור מערכות מטבע לאומיות, בהן השליט מגן על ערכם של מטבעות ומונע זיופים. לזהב וכסף היו יתרונות על פני אמצעים אחרים - היה קל ליצור יחידות סטנדרטיות שלהם (מטבעות), הם היו נדירים ולכן מי שרצה לזייף כסף היה צריך לקנות תחילה מתכת יקרה (בניגוד לנחושת לדומה). כמו כן בגלל שאנשים רצו כסף וזהב ואלו נתפסו כסממני עושר, אנשים האמינו כי אם יהיו להם מטבעות זהב וכסף, אם השליט יפול, יהיה להם לפחות הזהב בתוך המטבעות ערובה לערך הכסף. גם מבחינת השליט יש יתרון לשימוש בזהב וכסף - השליטים יכלו להקטין את ריכוז הכסף והזהב במטבעות ועל ידי כך ליצור [[מס אינפלציה]] - דבר שהיה להם קשה לבצע במטבעות מבוססים סחורה אחרים כמו טבק או קונכיות.
כתוצאה מהפיכת הכסף למבוסס מתכות כסף וזהב היו מעורבים בתהליך ההנפקה צורפים וערכן של המתכות האלה עלה. כדי להגן על הזהב שלו, הצורף היה זקוק לכספת. אזרחים אחרים, בעיקר סוחרים שהיו זקוקים לכמויות של כסף לתקופה קצרה כדי לקנות סחורה, ביקשו להפקיד את מטבעות הזהב, או סחורות יקרות אחרות בכספת של הצורף, בתמורה ל"דמי שכירות" קטנים. עם השנים החלו בנקים לספק שטרי "אני חייב לך" , IOU, כסף נייר שניתן היה לסחור בו כמו בכסף מטבעות. העברת כסף הנייר היתה בטוחה יותר וקלה יותר יחסית למטבעות זהב והשימוש בו התרחב.
צורפים וסוחרים החלו לנהל עסקים אחרים של הלוואות הזהב ומטבעות הכסף בתמורה ל[[ריבית]]. התרחבות שטרי החוב הוביל לכך שהלווים לא רצו בהרח כסף אלא שטרי חוב. צורפים הבחינו כי כל עוד לא כולם באים לבקש את הזהב שלהם באותו זמן, דבר נדיר למדי, איש לא יודע כמה זהב יש להם באמת. מכיוון שכך אין מניעה לתת הלוואת לא רק על סך כסף המטבעות שנמצא בבעלותם, אלא כנגד כסף המטבעות והזהב שהופקדו אצלו. כל עוד ההלוואות שולמו בחזרה, המפקידים לא ידעו ואף אחד לא נפגע. התוצאה היתה שהצורף שתפקד כעת גם כבנק יכל להלוות סכומי כסף גדולים בהרבה, ולהנות מרווחי ריבית גבוהים בהרבה יחסית למצב בו יכול להלוות רק את הכסף של עצמו.
התעשרות הצורפים עוררה את חשד המפקידים. הם דרשו מהצורף, שהפך לבנקאי, לשתף אותם ברווחים על הריבית. זו היתה תחילת הבנקאות - הבנק שילם ריבית נמוכה למפקידים, ודרש ריבית גבוה יותר מהלווים. המרווח כיסה את עלויות התפעול של הבנק ויצר את הרווח שלו. דרך פעולה זו אינה הדרך בה בנקים פועלים היום.
===מכסף חוב מגובה בסחורות לכסף חוב===
הצורף-בנקאי שלנו לא היה מרוצה מהרווחים שנשארו לו אחרי שנאלץ לחלוק בריבית עם המפקידים שלו. הדרישה לאשראי צמחה במהירות, כאשר האירופאים התפשטו ברחבי העולם. אך ההלוואות שיכל לתת היו מוגבלות ע"י כמות הזהב שהופקדה בכספת שלו. אז הוא העלה רעיון נועז אף יותר. היות שאף אחד מלבדו לא ידע כמה זהב יש בכספת, הוא יכל לתת שטרי קבלה עבור זהב שכלל לא היה בכספת. כל עוד כל מחזיקי השטרות לא באו לכספת באותו הזמן בדרישה לזהב אמיתי, איך מישהו יגלה את התוכנית? המזימה החדשה הצליחה, והבנקאי נעשה עשיר מאוד הודות לריבית ששולמה על זהב שלא היה קיים.
הרעיון שהבנקאי יעשה כסף מכלום היה פשוט בלתי נתפס, כך שבמשך זמן הרב ההונאה לא נודעה לאנשים. אך הכוח שמאפשר פשוט להמציא כסף, עלה לראשו של הבנקאי ובסופו של דבר עושרו העצום עורר חשדות פעם נוספת. חלק מהלווים החלו לבקש זהב אמיתי במקום ייצוג מנייר שלו. השמועה שתפשטה ולפתע כמה מפקידים עשירים הופיעו ודרשו למשוך את הזהב שלהם. המשחק נגמר: בעלי שטרות זועמים התגודדו ברחובות מחוץ לבנק. לבסוף לבנקאי לא היה די כסף וזהב להשיב תמורת כל השטרות שנתן בידיהם, המצב הזה נקרא "[[ריצה על הבנק]]" וזה מה שכל בנקאי חושש ממנו.
התופעה של בהלה לבנק הרסה בנקים פרטיים ושלא במפתיע, ערערה את האמון בכל הבנקים. היה זה הגיוני להוציא מחוץ לחוק את המלאכה של יצירת כסף מכלום. אך האשראי שיצרו הבנקים היו חיוניים להתפשטות האירופית, כך שהדבר הפך לחוקי אבל במסגרת פיקוח ותקנות. הבנקאים הסכימו לקבל הגבלות על כמות הכסף הדמיוני שיכלו ליצור, כאשר הגבול היה גדול בהרבה מכמות הכסף והזהב שהייתה למעשה בכספת.
"שיטת הרזרבה החלקית" היחס היה לרוב 9 דולרים דמיוניים לדולר זהב אחד שהיה בכספת. תקנות אלו נאכפו על ידי ביקורות פתע. עוד נקבע, כי במקרה של בהלה לבנק, הבנקים המרכזיים יתמכו בבנקים המסחריים ע"י אספקה של זהב. רק במקרה של בהלות בנקים מרובות שהתרחשו באותו הזמן, האשראי נעלם והמערכת הגיעה לקריסה.
==ראו גם==
==ראו גם==