47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 108:
שורה 108: + + + + + + + + + + + + +
←התחלת המחקר ההיסטורי
הררי טוען כי שהתנהגות בני האדם דומה להתנהגות חיות קרובות אלינו כמו קופים בכלל או שימנפזים בפרט. יש דמיון רב בין התהנגות משפחת שימנפזים לבין התהנגות שלנו במסגרת המשפחתית. לעומת זאת, בקבוצות גדולות יותר של 50-150 אנשים ובמיוחד בקבוצות גדולות הרבה יותר של מעל 150 אנשים הדמיון הזה נגמר, שכן המנגנונים המאפשרים את שיתופי הפעולה בקרב קבוצות גדולו של הומו-סאפינאס, לא מבוססות ישירות על ביולוגיה אלא על מיתוסים חברתיים.
הררי טוען כי שהתנהגות בני האדם דומה להתנהגות חיות קרובות אלינו כמו קופים בכלל או שימנפזים בפרט. יש דמיון רב בין התהנגות משפחת שימנפזים לבין התהנגות שלנו במסגרת המשפחתית. לעומת זאת, בקבוצות גדולות יותר של 50-150 אנשים ובמיוחד בקבוצות גדולות הרבה יותר של מעל 150 אנשים הדמיון הזה נגמר, שכן המנגנונים המאפשרים את שיתופי הפעולה בקרב קבוצות גדולו של הומו-סאפינאס, לא מבוססות ישירות על ביולוגיה אלא על מיתוסים חברתיים.
==ציידים לקטים==
{{הפניה לערך מורחב|ציידים לקטים}}
עוד לפני המהפכה הלשונית וזמן רב אחריה, חיו כל בני האדם בחבורות קטנות של [[ציידים לקטים]] - חברה שבה רוב או כל המזון (וחלק ניכר מחומרי הגלם) מושג מצמחי-בר, ומצייד או דייג של בעלי חיים, וזאת בניגוד לחברות חקלאיות וחברות תעשתיות שבהן רוב המזון מקורו בצמחים ובעלי חיים מבותיים. השם המדויק יותר הוא לקטים-ציידים היות וברוב חלקי העולם, לקטות היתה מקור מזון חשוב יותר ביחס לציד.
ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ 2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימנו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני.
קיצור תולדות האנושות מאת יובל נח הררי
בניגוד לחוקרים מוקדמים בתחום, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם היתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות.
עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות.
היסטוריונים ופסיכלוגים אבולציונים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחבררות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכלוגיה אבולוציונית וסוציביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.
==ראו גם==
==ראו גם==