שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8,960 בתים ,  16:19, 29 ביולי 2012
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:     
בעקבות [[המהפכה החקלאית]] גדל מאד מספרם של בני האדם מכמה מיליוני פרטים בכל העולם לחברות בנות עשרות ומאות מיליוני בני אדם. [[אוכלוסיית העולם]] גדלה והגיע לכ-7 מיליארד בני אדם בשנת 2012. גידול זה, יחד עם [[צמיחה כלכלית]] הוביל לכך שיש [[השפעות סביבתיות]] גדולות והולכות, ניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] וערעור של [[מערכות אקולוגיות]] שלמות. דבר זה הוביל לחשש שיש צורך בשינויים מפליגים בהתנהלות המין כדי לאפשר לו להמשיך ולהתקיים - האידאולוגיה של [[קיימות]].  
 
בעקבות [[המהפכה החקלאית]] גדל מאד מספרם של בני האדם מכמה מיליוני פרטים בכל העולם לחברות בנות עשרות ומאות מיליוני בני אדם. [[אוכלוסיית העולם]] גדלה והגיע לכ-7 מיליארד בני אדם בשנת 2012. גידול זה, יחד עם [[צמיחה כלכלית]] הוביל לכך שיש [[השפעות סביבתיות]] גדולות והולכות, ניצול גדל והולך של [[משאבים מתכלים]] וערעור של [[מערכות אקולוגיות]] שלמות. דבר זה הוביל לחשש שיש צורך בשינויים מפליגים בהתנהלות המין כדי לאפשר לו להמשיך ולהתקיים - האידאולוגיה של [[קיימות]].  
 +
 +
==התפתחות מיני האדם השונים==
 +
{{קיצור תולדות האנושות}}
 +
ד"ר יובל נח הררי, בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מתחיל את תאור התפתחות האדם בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.
 +
 +
לטענת הררי יש שתי מספר טעויות נפוצות הקשורות להתפתחות האדם. טעות אחת היא שבמשך זמן רב האדם טען שבניגוד ליצורים אחרים אין לו "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". מין מוגד ככזה על ידי זה שרבייה מינית בתוך המין מניבה צאצאים פוריים. למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר.ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו , המין הומו-סאפינס יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.
 +
 +
טעות נוספת שהררי מציין היא שהמין ההמו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני חצי מליון שנים - כלומר בתקופה של 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מינים. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.
 +
 +
לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:
 +
* '''מוח גדול''' - מוחם של כל מיני האדם גדול יחסית לגודל גופם (ולאדם הנאנדרתלי היה מוח גדול יותר מזה של ההומו-סאפינס). מוח גדול הוא לא רק יתרון אלא גם חסרון משמעותי, שכן בעוד מוחנו כיום שוקל רק 2% ממשקל הגוף הוא דורש 25% מהאנרגיה של הגוף ופרוש הדבר שיש צורך ביותר זמן ומאמץ בנסיון למצוא מזון ובאכילה.
 +
* '''הליכה זקופה''' ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים. 
 +
* '''מורכבות חברתית''' -  מוח גדול מחייב גולגולת גדולה. היות ותעלת הלידה מוגבלת בגודלה משיקולים ביולוגים אחרים, הפתרון האבולוציוני שנוצר הוא לידת התינוקות "טרם זמנם" - התינוקות האנושיים הם חסרי-ישע במיוחד יחסית ליונקים אחרים, ולדוגמה אינם מסוגלים ללכת עד לשנה הראשונה. דבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול כדי לגדל את הילדים ולהגן עליהם ומחייב התארגנות חברתית מורכבת. כמו כן הדבר איפשר לבני האדם להיות מעוצבים על ידי התרבות. בעוד שבמינים אחרים הרבה מעיצוב המוח והתודעה נעשה עוד ברחם, אצל האדם יש השפעה תרבותית גבוהה בהרבה כך שאנשים שגדלים בתרבויות שונות הופכים לנוצרים, בודהיסטים, סוציאליסטים או קפיטליסטים וכו'. בעוד מינים אחרים הם "כדי חרס אפויים" האדם נוצר במידה משמועתית עם גמישות רבה יותר ככלי חרס שניתן לעצב אותו לאחר הלידה במגוון צורות, בהתאם לתרבות.
 +
*'''היכולת ליצור כלים''' - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן (וכנראה גם כלים אחרים שרובם לא נשתמרו).
 +
 +
אחת הטענות החשובות של הררי היא שלמרות כל השינויים האלה, במשך רוב התקופה המדוברת, מלפני 2.5 מיליוני שנים ועד למהפכה הלשונית - לפני 70 אלף שנה, מיני האדם דמו למדי לרוב היצורים הביולוגים האחרים. הם לא היו שליטי הפלנטה, ולא עמדו בראש שרשרת המזון. רוב המזון האנושי בא מליקוט, ציד של חרקים ושל חיות קטנות ומאכילת נבלות. הם עצמם חיו בחשש מתמיד מפני טורפים גדולים שאכלו אותם. היכולת לצוד אוכלי עשב גדולים ולהתגונן מפני טורפים התרחשה רק לאחר מכן לפני-300-100 מאות אלפי שנה (והיתה משותפת גם לאדם הניאנדרטלי).
 +
 +
הררי טוען כי אחת הבעיות של האנושות היא שאנחנו לא זאבים, אריות או כרישים שהוכשרו על ידי האבולוציה לעמוד בראש שרשרת המזון, במשך עשרות מיליוני שנים, אלא ביצענו "קפיצה מהירה" למעמד זה בתוך עשרות אלפי שנים בלבד, ודבר זה בא לידי ביטוי ביחס שלנו זה לזה וביחס אל הטבע.
 +
 +
===ביות האש===
 +
אחד השינויים שהחלו את עליית האדם להיות מין דומיננטי יותר היה היכולת לביית אש. דבר זה התרחש מלפני כ-300-250 אלפי שנים בצורה סדירה בחיי היומיום. האש אפשרה לבני האדם להתגונן מפני טורפים גדולים, להתחמם בחורף, לצוד בעלי חיים קטנים ולברא חלקות יער לצרכי מעבר ועוד.
 +
 +
אבל ההשפעה העיקרית של האש לפי הררי היא בכך שהיא אפשרה לנו לבשל מזון. דבר זה פתח בפני בני האדם אפשרויות תזונה נרחבות יותר מחד, הגן עליהם ממחלות הקשורות בטפילים וחיידקים החיים בבשר מאידך. הבישול ריכך את המזון ואיפשר לנו לאכול מגוון גדול יותר של פירות, ירקות, שורשים, בעלי חיים וכו'. הדבר פינה זמן שכן שימפנזים לדוגמה לועסים במשך כ 5 שעות ביום לעומת בני אדם שלועסים מזון רק שעה ביום. כמו כן הדבר הקל על האיכול אפשר לקצר את המעיים. י
 +
 +
יש קבוצה של ביולוגים שטוענת שהתפתחות המוח האנושי קיבלה האצה בתקופה זו בגלל קיצור המעי. שכן המעי והמוח הם צרכני אנרגיה גדולים של הגוף וללא קיצור המעי קשה להגדיל את המוח. בעוד שדבר זה הוא ברור, יש מחלוקת איזה תפקיד יחסי היה לדבר זה בהתפתחות מוחו של האדם.
 +
 +
===מקור עוצמה לא גופני ===
 +
האש היא שינוי מהותי נוסף בכך שהיא (יחד עם ייצור כלים) מעניקה לבעליה עוצמה רבה בלי שהוא צריך לשנות את הגוף שלו. יש יצורים כמו שיכולים לרתום מקורות אנרגיה כמו [[אנרגיית רוח]] לצרכיהם. לדוגמה נשרים יכולים לדאות ברוח ולהעזר בתרמיקה כדי לעוף. אבל אם הנשר אינו יכול לשלוט במקור האנרגיה, להדליק או לכבות אותו כרצונו, ואינו יכול לשנות את צוורת השימוש שלו באנרגיה. אם הוא רוצה לשאת משא של טון לדוגמה הוא צריך לשנות את מבנה גופו.
 +
 +
עם גילוי השליטה באש ניתן לבני האדם מקור כוח גדול, שאינו תלוי במבנה הגוף שלהם ולכן העברה שלו בין יצורים שונים אינו תלוי בגנטיקה אלא ביכולת העברה [[מידע]] שלא בצורה גנטית. כמו כן העוצמה של האש אינה פופרציונית בשום צורה לגודלו של האדם ששולט בה. כך, אדם אחד יכול להבעיר בתוך שעות ספורות יער שלם, לשרוף בכך מיליוני יצורים חיים, ולשנות את [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] באזור.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט