שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 390 בתים ,  21:45, 23 ביוני 2012
שורה 49: שורה 49:  
עם התפתחות המחקר האקולוגי, נחקרה יותר ויותר ההשפעה של בני האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. כיום תחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]] או [[אקולוגיה עירונית]] ותחומים רבים נוספים מנסים להעריך השפעות אלה.  
 
עם התפתחות המחקר האקולוגי, נחקרה יותר ויותר ההשפעה של בני האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. כיום תחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]] או [[אקולוגיה עירונית]] ותחומים רבים נוספים מנסים להעריך השפעות אלה.  
   −
לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו בין 2.5 מיליוני שנה מהיום לבין 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא היתה השפעה מהותית על האקולוגיה. לאחר [[המפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאיזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו להכחדת חלק ניכר מהיצורים הגדולים. הדבר הודגם הן בעת העתיקה באוסטליה, האיזור הארקטי ושתי יבשות אמריקה, וכן בזמנים מודרנים יותר באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפחסא]] ועוד. האדם גרם לעוד שתי גלים של הכחדות גדולות (במונחים של מילוני השנים האחרונות) - עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה, וכן פעם נוספת עם [[המפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסיה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כדל יחידת צריכה. לפי  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם  ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.
+
לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו לפני 2.5 מיליוני שנה עד לפני 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא היתה השפעה מהותית על האקולוגיה, והיו דומים למיני בעלי חיים אחרים. לאחר [[המהפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף, האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאיזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו ל[[הכחדת מינים|הכחדת]] חלק ניכר ממיני בעלי החיים הגדולים. בעת העתיקה הכחדה כזו התרחשה באוסטליה, באיזור הארקטי ובשתי יבשות אמריקה. הכחדות דומות בזמנים מודרנים יותר התרחשו באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפחסא]] ועוד. האדם גרם לעוד שני גלי הכחדות גדולות (במונחים של מילוני השנים האחרונות): עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה בתקופה שלפני  10,0000-5000 שנה, וכן פעם נוספת עם [[המפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסיה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כדל יחידת צריכה. לפי  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם  ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.
   −
יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי, אם בגלל אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]] אם בגלל פגיעה במשאבים מתחדשים כמו יערות, ואם בגלל [[זיהום]] וסיבות אחרות.
+
יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי בגלל גורמים שונים כמו אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], בגלל פגיעה ב[[משאבים מתחדשים]] כמו יערות, בגלל [[זיהום]] ועוד והשפעות של גורמים אלה על [[חקלאות|חקלאות]] ו[[בטחון תזונתי]] וכן גורמים נוספים בחברה ובכלכלה, כמו יוקר המחייה או בריאות.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט