שינויים

הררי טוען שההבחנה המוסרתית בין היסטוריה לבין פרה-היסטוריה היא בעייתית משום שהיא מניחה שקיים כיבכול מחסום בין הביולוגיה (שחוקרת את הפרה-היסטוריה) לבין ההיסטוריה שהתפתחה כחלק ממדעי החברה והרוח, וכי הנחה זו מתבררת כיותר ויותר לא נכונה. לפי הררי, עד לפני 70,000 שנים, בטרם [[המהפכה הלשונית]], לא נבדל המין הומו-סאפינס משאר מיני האדם או משאר מיני החיות בצורה מיוחדת. מיני האדם היו חיה ככל החיות, ולא היתה להם השפעה מיוחדת על [[המערכת האקולוגית]]. די בכלים ביולוגים כדי להבין 100% מהתנהגות האדם עד לנקודה זו.  

הררי טוען שההבחנה המוסרתית בין היסטוריה לבין פרה-היסטוריה היא בעייתית משום שהיא מניחה שקיים כיבכול מחסום בין הביולוגיה (שחוקרת את הפרה-היסטוריה) לבין ההיסטוריה שהתפתחה כחלק ממדעי החברה והרוח, וכי הנחה זו מתבררת כיותר ויותר לא נכונה. לפי הררי, עד לפני 70,000 שנים, בטרם [[המהפכה הלשונית]], לא נבדל המין הומו-סאפינס משאר מיני האדם או משאר מיני החיות בצורה מיוחדת. מיני האדם היו חיה ככל החיות, ולא היתה להם השפעה מיוחדת על [[המערכת האקולוגית]]. די בכלים ביולוגים כדי להבין 100% מהתנהגות האדם עד לנקודה זו.  

מתקופת המהפכה הלשונית והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. השפה העשירה של האדם מעניקה לו יכולת טובה יותר לתאר את עולם הטבע, וכן מעניקה לו יכולת לרחל על שאר חברי הקבוצה -דבר שמאפשר להגיע לשיתופי פעולה בקבוצות של כ-150 פרטים וזהו דבר שבעלי חיים חברתיים אחרים מתקשים לבצע. יותר מכך, השפה המורכבת מאפשרת להגיע לשיתופי פעולה בין מאות, אלפי ומליוני בני אדם על ידי יצירת מיתוסים, או מציאות מדומיינת במושגים משותפים כמו אלים, מדינות, [[כסף]], תאגידים וכו'. נוסף ליכולת לשתף פעולה בקבוצה גדולה, המיתוסים מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות.  

מתקופת '''[[המהפכה הלשונית]]''' והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. השפה העשירה של ההומו-סאפינס מעניקה לו יכולת טובה יותר לתאר את עולם הטבע, וכן מעניקה לו יכולת לרחל על שאר חברי הקבוצה -דבר שמאפשר להגיע לשיתופי פעולה בקבוצות של כ-150 פרטים וזהו דבר שבעלי חיים חברתיים אחרים מתקשים לבצע. יותר מכך, השפה המורכבת מאפשרת להגיע לשיתופי פעולה בין מאות, אלפי ומליוני בני אדם על ידי יצירת מיתוסים, או מציאות מדומיינת במושגים משותפים כמו אלים, מדינות, [[כסף]], תאגידים וכו'. נוסף ליכולת לשתף פעולה בקבוצה גדולה, המיתוסים מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות.  

המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפירה הבינזטית, הסריסים באימיפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, בומקרה הכללי יותר של הורשה גנטית).  

המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפירה הבינזטית, הסריסים באימיפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, בומקרה הכללי יותר של הורשה גנטית).