שינויים

'''מדע ההיסטוריה של האדם''', היא גישה לחקר ההיסטוריה של האדם כאל תחום שצריך להשתייך לתחום מדעי, הדומה למדעים היסטוריים כמו אקולוגיה אבולוציונית , חקר הדינוזאורים או אסטרונמיה, זאת בניגוד לגישה השלטת כיום אשר מתייחסת אל ההיסטוריה כאל תחום במדעי החברה או כאל "עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה" , נציג בולט של גישה זו הוא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] אשר מציג אותה בפרק האחרון של [[רובים חיידקים ופלדה]] "עתיד מדע ההיסטוריה של האדם".

'''מדע ההיסטוריה של האדם''', היא גישה לחקר ההיסטוריה של האדם כאל תחום שצריך להשתייך לתחום מדעי, הדומה למדעים היסטוריים כמו אקולוגיה אבולוציונית , חקר הדינוזאורים או אסטרונמיה, זאת בניגוד לגישה השלטת כיום אשר מתייחסת אל ההיסטוריה כאל תחום במדעי החברה או כאל "עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה" , נציג בולט של גישה זו הוא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] אשר מציג אותה בפרק האחרון של [[רובים חיידקים ופלדה]] "עתיד מדע ההיסטוריה של האדם".

דיימונד מעיד כי הוא מודע לבעיות הרבות שיש בגישה זו, כמו המורכבות הגדולה שיש בהיסטוריה האנושית, ותפקידם של יחידים גדולים (כמו בודהה, ישו, היטלר אלכסנדר מוקדון ואחרים), אולם טוען שבטווחי זמן ארוכים יותר יש השפעה זניחה של אנשים גדולים, וכי יש גורמים רבים שאינם מושפעים מגורמים אלה - גורמים גיאוגרפיים ואקולוגיים שמודגמים בספרו. הוא מציין גם שיש שאלות רבות פתוחות, ושתפקידם של גורמים תרבותיים (כמו השפעת התרבות ההודית של חלוקה לכתות והשפעת התרבות הקונפוציונית על התפתחותה של סין) צריכות להלקח בחשבון - לאחר שנלקחות בחשבון ההשפעות האקולוגיות והגיאולוגיות היסודיות וארוכות הטווח יותר.

דיימונד מעיד כי הוא מודע לבעיות הרבות שיש בגישה זו, כמו המורכבות הגדולה שיש בהיסטוריה האנושית, ותפקידם של יחידים גדולים (כמו בודהה, ישו, היטלר אלכסנדר מוקדון ואחרים), אולם טוען שבטווחי זמן ארוכים יותר יש השפעה זניחה של אנשים גדולים, וכי יש גורמים רבים שאינם מושפעים מגורמים אלה - גורמים גיאוגרפיים ואקולוגיים שמודגמים בספרו. הוא מציין גם שיש שאלות רבות פתוחות, ושתפקידם של גורמים תרבותיים (כמו השפעת התרבות ההודית של חלוקה לכתות והשפעת התרבות הקונפוציונית על התפתחותה של סין) צריכות להלקח בחשבון - לאחר שנלקחות בחשבון ההשפעות האקולוגיות והגיאולוגיות היסודיות וארוכות הטווח יותר.